מיאלומה נפוצה מהווה סרטן המטולוגי, ומקורו בתאי דם לבנים מסוג B במח העצם שעוברים התמיינות לתאי נוזל הדם-פלסמה. המחלה פוגעת בתפקוד מח העצם, ועלולה לגרום לסיבוכים ולפגוע בעצמות, הכליות והמערכת החיסונית. המחלה גם משבשת ייצור של תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות במח העצם, ומעלה את הסיכון להתפתחות אנמיה, נטייה להידבקות בזיהומים ודימומים פנימיים.

מיאלומה נפוצה עשויה להיות במצב רדום או זוחל, מצב המכונה MGUS, ועם הזמן הופכת לפעילה ועשויה להתבטא בדרגות חומרה שונות. לפי מחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2016 בכתב העת Leukemia, מצא כי המחלה מחמירה לרוב לאחר 26.9 חודשים מהאבחנה, כאשר 16% חווים החמרה מוקדמת במחלה כבר בשנה הראשונה לאחר האבחנה, ו-84% חווים החמרה מאוחרת.

חולים מתקדמים עם החמרה של מיאלומה נפוצה מטופלים בשנים האחרונות בטיפולים אימונותרפיים פורצי דרך מסוג CAR-T. במסגרת טיפולים אלה נאספים תאי דם לבנים של המטופל, ובתנאי מעבדה מתבצע שינוי של תכונותיהם שיטות של הנדסה גנטית כדי שיכוונו לפגוע בגידול הסרטני ולמנוע את התפשטותו. בהמשך, התאים החדשים עוברים תהליך ריבוי ומוזרקים חזרה לגוף החולה, מתפזרים בזרם הדם וכאשר הם מזהים תאי המיאלומ – הם מכוונים את פעולתם ככנגדם. מאז אושרו טיפולי CAR-T למיאלומה נפוצה הצטברו עדויות על אנשים עם מחלה קשה שהחלימו הודות לטיפול. לפי מאמר סקירה שפורסם במארס 2024 בכתב העת Cancer Gene Therapy, מחקרים ראשוניים מצביעים על 81% תגובה לטיפולים אלה בקרב החולים הקשים שמופנים אליהם, כאר 63% השיגו תגובה טובה עד כדי מלאה לטיפולים. בהיבט הבטיחותי, כ-15% הגיבו באופן שלילי לטיפול. 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי הצליחו לפתח שיטה שמאפשרת לחזות מראש את יעילותם של טיפולי CAR-T למיאלומה נפוצה. שיטה זו עשויה לשפר את יכולת להתאמה הולמת של הטיפול פורץ הדרך לחולים ואולי אף לתרום לפיתוח שיטות טיפוליות חדשות נוספות למחלה.

ספירת לימפוציטים

הטיפולים המתקדמים כיום למיאלומה נפוצה הם טיפולי CAR-T שבמסגרתם תאי המערכת החיסונית עוברים שינוי גנטי ומכוונים כנגד הסמן BCMA המצוי על גבי תאי המיאלומה. שני מוצרים שכאלה כבר אושרו על ידי רשויות בריאות העולם של החברות יאנסן ו-BMS. בישראל טיפולי CAR-T כלולים כיום בסל הבריאות רק למאובחנים עם סוגים מסוימים של סרטן המטולוגי מסוג לוקמיה ולימפומה, אולם ניתנים גם למטופלים עם מיאלומה קשה במסגרת מחקרית בחלק מבתי החולים. 

על אף שטיפולי CAR-T למיאלומה נפוצה כבר מבוצעים בעולם בשנים האחרונות בהיקפים הולכים וגדלים, עד כה לא קיימת אפשרות לנבא מראש האם הטיפולים יצליחו.

החוקרים מהמרכז הרפואי Weill Cornell Medicine בניו יורק בחנו מאפיינים של 156 מטופלים עם מיאלומה נפוצה קשה ממספר מרכזים רפואיים בארה"ב, שעשויים לסייע בניבוי תוצאות הטיפול בתאי CAR-T המכוונים כנגד הסמן BCMA.

החולים גילו שחולים שתועדו עם עלייה גדולה יותר בספירת תאי הדם לבנים מסוג לימפוציטים (ALC), שהינם חלק ממערכת החיסון הטבעית של החולה, במהלך 15 הימים הראשונים לטיפול – היו בעלי סיכויי החלמה גבוהים יותר.

עוד התברר כי סמנים לדלקתיות מוגברת בדם אצל המטופלים היו קשורים לתוצאות פחות טובות לטיפול, ובין השאר הסמנים פריטין, החלבון CRP ומקטע חלבון 'די-דימר'.

המחקר נתמך בין השאר על ידי מענק מטעם החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2024 של כתב העת Blood Advances.

שיפור הטיפול

ליכולת הניבוי של הצלחת טיפולי CAR-T יש משמעות רבה לא רק עבור החולים עם מיאלומה נפוצה שנמצאו עם סיכויים גבוהים להגיב בצורה טובה לטיפול, אלא גם עבור אלו שהטיפול פחות יעיל עבורם. בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים ציין ד"ר מטאו מג'יה סלדאריאגה (Saldarriaga), החוקר הראשי, כי "אם רופאים יוכלו לזהות חולים עם סיכוי גבוה לא להגיב לטיפול, ניתן יהיה להציע להם טיפול אחר בשלב מוקדם יותר", ובכך לשפר את איכות הטיפול של החולים ההלו, מה שעשוי להשפיע על מחלתם בעתיד ולתרום לסיכויי ההחלמה.

ממצאי המחקר מדגישים את השפעות הטיפולים החדשניים על המהלך של מיאלומה נפוצה בשנים האחרונות. כיום, יש המאובחנים עם מיאלומה נפוצה וחיים עם המחלה למשך 10 שנים ואף למעלה מכך. כפי שנמצא ברוב סוגי הסרטן, גם במיאלומה נפוצה ככך שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר – כך סיכויי ההחלמה גדלים. לפי הנתונים המקובלים כיום, 78% מהמאובחנים עם מיאלומה מסוג 'פלסמציטומה יחידה', שיש להם גידול בתאי פלסמה המוגבל לאזור יחיד בגוף – בעצמות או ברקמות הרכות – חיים חמש שנים לאחר האבחנה. ואילו שיעור השרידות הכולל כעבור חמש שנים מהאבחנה לכלל האנשים עם מיאלומה נפוצה עומד על 40% עד 82% מהמטופלים.

בישראל, לפי נתוני רשם הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, שיעורי ההישרדות ממיאלומה נפוצה כעבור חמש שנים מהאבחנה למי שאובחנו בשנים 2011-1996 עמדו על 39.6% מהחולים, והודות לטיפולים חדשניים וייתכן גם כי על רקע שיפור במודעות למחלה ואבחון מטופלים בשלב מוקדם – שיעורי ההישרדות למאובחנים במחלה בשנים 2016-2012 עמדו כבר על למעלה ממחצית (53.4%) מהחולים.

Blood Advances, doi: 10.1182/bloodadvances.2023012470