דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
בעקבות הקורונה: עלייה בהתמכרות למסכים בקרב מתבגרים ישראלים
מחקר חדש מדווח על ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה על הנוער הישראלי: יותר התמכרות לרשתות חברתיות, תסמיני דיכאון וחרדה ועלייה בצריכת טבק, אלכוהול וקנאביס
מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה לאחרונה היא נקודת קצה בתקופה סוערת ומאתגרת במדינה שהחלה עוד בתחילת 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה העולמית. כבר מתחילת התפרצותה, לאחר שלוותה במדיניות של צמצום מגעים וסגרים באוכלוסייה, הייתה ניכרת השפעתה השלילית של מגפת הקורונה על ילדים ונוער. השהות הממושכת בבתים הובילה רבים מהם לבהייה ממושכת במסכים. הירידה המשמעותית במספר ימי הלימוד הובילה גם רבים לפתח מצוקות נפשיות מסוגים שונים.
מחקר ישראלי חדש שבחן את ההשפעות ארוכות הטווח של המגפה מזהה כי גם בחלוף התקופה הסוערת, לאחר שהחלו החיסונים לקורונה והשפעות נגיף הקורונה התמתנו, ניכרת השפעתה השלילית על בריאותם של המתבגרים, שרבים מהם פיתחו דפוסים פתולוגים שמתאפיינים בצריכת חומרים ממכרים ועלייה בחשיפה למסכים ובהתמכרות למשחקים ולרשתות חברתיות.
יותר זמן מסך, יותר תסמיני דיכאון
החוקרים מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל בארה"ב, ביקשו לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על בריאות המתבגרים. המחקר שבוצע כ'מחקר לאומי', הקיף 1,665 ילדים ומתבגרים בגילי 9 עד 16.7 שנים, בכיתות ד' עד י' מבתי ספר ברחבי הארץ שמילאו שאלון ייעודי על הרגלי השימוש במסכים וצריכת חומרים ממכרים. במחקר השתתפו 830 בנים ו-835 בבנות, מרביתם (95%) יהודים.
השאלון הופץ בשלוש פעימות: לראשונה באוקטובר 2019, עוד לפני פרוץ המגפה; בהמשך בנובמבר 2020 – בעיצומה של המגפה ובמהלך הסגר שליווה את גל ההתפרצות השני עוד בטרם עידן החיסונים לקורונה; ובפעם השלישית באפריל 2022, לאחר הגל החמישי והתמתנות מגפת הקורונה.
הממצאים שנאספו מעידים על עלייה משמעותית בתקופה שנבדקה, משנת 2019 עד שנת 2022, בהיקף המתבגרים שצורכים חומרים ממכרים, בחשיפתם ל"זמן מסך" ובהתנהגות שמאפיינת דפוסי התמכרות לרשתות חברתיות ומשחקים.
בין השאר, במדדים שונים שנבדקו בעקבות התשובות לשאלונים, נמצא כי בחלוף השנים, יותר מתבגרים דיווחו על שימוש במסכים לצורך משחקים, לצריכת תקשורת דיגיטלית ולשוטטות וירטואלית ברשתות חברתיות. זמן החשיפה הממוצע הכולל של המתבגרים למסכים התארך מ-6.15 שעות בשנת 2019 ל-6.71 שעות בשנת 2022.
תסמינים של התמכרות למשחקים-גיימינג (gaming), שאף הוכרה משנת 2019 כהפרעה נפשית במסגרת קטלוג האבחנות הפסיכיאטריות של ארגון הבריאות העולמי (ICD-11), כוללים בין השאר עיסוק חשיבתי תדיר במשחקים שמקשה להפנות קשב ומשאבים קוגניטיביים למשימות נוספות, חוסר עניין בפעולות אחרות, בידוד חברתי לצורך סיפוק הצורך במשחקים, שימוש במשחקים להפחתת תחושות שליליות, הצורך במספר הולך ועולה של שעות משחק עם הזמן וכן 'תסמיני גמילה' שכוללים תחושות דיכאון וחרדות בהעדר משחקים. תסמינים של התמכרות לרשתות חברתיות, שזוכה לאחרונה להכרה גוברת בחוגים מקצועיים כהפרעה נפשית, כוללים צורך תדיר להתעדכן בנעשה ברשתות חברתיות, חוסר שקט ותחושות לחץ כשאין גישה לטלפון הנייד ולרשתות, עד כדי ההפרעות לתפקוד היומיומי כתוצאה מתלות ברשתות.
החוקרים דיווחו בין תקופת המחקר גם עלייה בקרב המתבגרים בתסמיני דיכאון, חרדה ותסמינים סומטיים הכוללים לרוב כאבי ראש, כאבי בטן, חולשה בשרירים, בחילות וירידה באנרגיה.
לצד המגמות השליליות, החוקרים מצאו גם תחושות חיוביות מסוימות בעצימות גבוהה יותר בחלוף השנים, ובהם תחושות של הוקרה, סיפוק עצמי, אומץ ותחושות היקשרות לאחרים כמנגנוני הגנה אפשריים שהתפתחו עם התקדמות מגפת הקורונה. עם זאת, דווח על ירידה עם השנים בביטויי רגשות חיוביים ובתחושות של תקווה.
עלייה זוהתה בין שנת 2019 לשנת 2022 גם בדיווחים של המתבגרים על צריכת חומרים ממכרים, בהם טבק, אלכוהול וקנאביס. שיעור המעשנים סיגריות וטבק עלה מ-6.5% ל-10.3%; שיעור המתבגרים שמדווחים על שתיית אלכוהול עלה מ-12.5% ל-20.8%; ושיעור בני הנוער שמעידים על שימוש בקנאביס עלה אף הוא מ-6.7% ל-10.8%.
השימוש ברשתות חברתיות היה כצפוי משמעותי יותר עם העלייה בגיל המתבגרים, כאשר השימוש במשחקים-גיימינג ירד מילדות להתבגרות. בנים דיווחו יותר מבנות על צריכת חומרים ממכרים ועל התמכרות למשחקים, ואילו בנות נטו יותר להתמכרות לרשתות החברתיות.
בצוות החוקרים השתתפו פרופ' ענת שושני, ד"ר אריאל קור, שקד פרבשטיין-יבין וד"ר ירי גביעון, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Journal of Adolescence.
קריאת השכמה
המחקר מחזק ממצאים מעבודות קודמות שהצביעו על השפעות שליליות ארוכות טווח של הקורונה על דפוסי התמכרות באוכלוסייה. במארס 2022 העריך ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי התפרצות הקורונה הובילה לעלייה של 25% בהיקף הדיכאון והחרדה במדינות העולם. הארגון מציין כי עשויים להיות הסברים רבים לעלייה זו, בהם התעצמות תחושות בדידות, החשש מהידבקות בזיהום וממוות, חששות כלכליים ושחיקה בקרב עובדי מקצועות הבריאות.
המחקר מחזק גם ממצאים נוספים מהעולם שמצביעים על השפעות שליליות ארוכות הטווח של הקורונה על בריאותם של מתבגרים. בין השאר, בישראל מצא מחקר שפורסם בקיץ 2022 על עלייה בתקופת הקורונה בהיקף הילדים והמתבגרים עם משקל עודף והשמנה.
על רקע פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נבחן בחודשים האחרונים האם אירועי "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר צפויים להיות מלווים בהחמרה נוספת במצבם הנפשי של המתבגרים הישראלים. עבודות ראשונות שפורסמו בשבועות האחרונים מצביעות על סיכון לפגיעה נפשית משמעותית באוכלוסייה הישראלית כתוצאה מאירועים אלה. כך, למשל, בסקר שנערך באוניברסיטת אריאל בסוף אוקטובר 2023 בקרב 844 בוגרים דיווחו מעל לרבע (29%) על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, ולצידם כרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון. כמחצית (54%) דיווחו גם על רמות גבוהות של לחץ. בסקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוצע בקרב 606 נבדקים בנובמבר, כחודש לאחר המתקפה, דיווחו קרוב למחצית (46%) על ירידה בפריון בעבודה.
המחקר הנוכחי מהווה "קריאת השכמה" בצורך לפתח מערכות משמעותיות למתן תמיכה נפשית למתבגרים על רקע אירועי השנים האחרונות. החוקרים, המתייחסים במחקר לנזקי מגפת הקורונה לבדם, מסכמים כי "הממצאים מציגים את החשיבות בפיתוח שירותי בריאות נפש במסגרות חינוכיות ובבריאות הציבור כדי לענות על הצרכים כתוצאה מההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על בריאות הנפש והתנהגויות המאופיינות בהתמכרות בקרב מתבגרים". החוקרים גם מדגישים על הצורך להעצים את המתבגרים באמצעות הקניית מיומנויות הגנתיות שיפחיתו את הסיכון לפתח התמכרויות.