נשימה
מנהלי קהילה
בעונת הפריחה יותר התקפי אסתמה מסכני חיים
לפי מחקר חדש מארה"ב, אם נכיר את הצמחים המקומיים, נוכל לחזות באילו עונות צפויות להיות התפרצויות של התקפי אסתמה מסכני חיים
אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית שמשפיעה על רבים ברחבי העולם. היא מאופיינת בהתקפים שכוללים קוצר נשימה, וברבים מהמקרים יש לה בסיס אלרגי, והתקפים אלה מתרחשים אחרי חשיפה לחומרים מעוררי אלרגיות – אלרגנים המעורר תגובה דלקתית בגוף שמחוללת את התקף האסתמה.
בין האלרגנים הרווחים שעשויים להשפיע על אלרגיות עונתיות נכללים חומרים תרופתיים, מרכיבי מזון, חרקים, בעלי חיים, עובשים, מתכות וכן אבקנים של צמחים מסוימים. אלרגיה לאבקנים מכונה לעתים גם 'קדחת השחת' או 'נזלת אלרגית', ובספרות המדעית מתועדות אלרגיות שנגרמות מאבקנים שמקורם בעצים, עשבים, פרחים וסוגי דשא.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי ברבים מהמקרים, אלרגנים המעוררים התקפי אסתמה קשורים בצמחים מקומיים, וניתן למנוע התקפים מסכני חיים על ידי התמצאות בעונות הפריחה באזור בו שוהים.
התקף אסתמה חריף
החוקרים מאוניברסיטת טקסס בעיר אוסטין ומאוניברסיטת קורנל שבמדינת ניו יורק עקבו אחר 649,754 אנשים עם התקפי אסתמה חריפים שהגיעו לחדרי מיון בעיר טקסס לקבלת טיפול רפואי בין אוקטובר 2015 לדצמבר 2020. החוקרים בחנו כמה מהמקרים האלו קשורים להימצאות אבקני צמחים מקומיים בסביבה העירונית. 177,988 מהמקרים היו במרחק של 25 ק"מ מתחנות לניטור רמות אבקנים שפועלות באזור טקסס, ונתונים שנאספו מהן שימשו למחקר.
לילדים תועד שיעור גבוה של ביקורים במיון בעקבות התקפי אסתמה של 20.7 ביקורים לכל מיליון ימי חיים, ש-2.8% מתוכם מיוחסים לחשיפה לאבקני עצים, ואילו לבוגרים תועד שיעור נמוך יותר של 8.1 ביקורים לכל מיליון ימי חיים, ש-2.3% מתוכם מיוחסים לחשיפה לאבקני עצים. 0.7% עד 0.8% מהתקפי האסתמה שנכללו במחקר נגרמו על רקע חשיפה לעצים ממשפחת הברושיים, ונמצא כי השכיחות של התקפי אסתמה על רקע אבקני הברושיים עמדה על 8.2% מכלל ההתקפים שהובילו לפניה למיון באזורים בטקסס שבהם העץ שכיח בהשוואה ל-0.4% בלבד באזורים בהם העף אינו שכיח, לרבות בירת טקסס אוסטין.
בהמשך החוקרים סיווגו את המקרים שנבדקו בהתאם לקרבתם למרכז טקסס, שם נפוץ זן של עץ ערער אש (Juniperus ashei), אחד העצים המשמעותיים ביותר מבחינת פיזור אבקנים אלרגניים. התברר כי בעונה בה אש הערער מפיץ אבקנים הייתה עלייה בפניות לחדר מיון על רקע התקפי אסתמה חמורים באותם אזורים בהם העץ נפוץ בלבד, לעומת העדר עלייה בקרב תושבים שמתגוררים ביישובים מרוחקים מאותם עצים.
הממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2024 של כתב העת Environmental Research.
אקליפטוס, ברושים, זית וצפצפה
תוצאות המחקר עשויות לסייע לחזות באיזו עונה צפויה להיות עליה במקרים של התקפי אסתמה קשים עקב פריחתם של פרחים בעלי אבקנים אלרגניים. תחזיות כאלה יכולות לסייע לחולי אסתמה שנמצאים בסכנה להימנע ממגע עם אותם אבקנים בתקופת הפריחה, ולסייע לבתי החולים להיערך לעליה בשיעורי ההתקפים, כך שיוכלו לזהות את המקרים ולטפל בהם ביעילות גבוהה יותר.
כיום כבר יש ארגונים המדווחים על תחזית מזג האוויר לרמות האבקנים הצפויות במדינות בעולם בהתאם לעוצמה וכיוון הרוחות. בישראל נהג המשרד להגנת הסביבה לפרסם נתונים אלה, אולם בשנים האחרונות הם אינם מתפרסמים כדרך קבע.
הצמחים האלרגנים ביותר כיום שצומחים בישראל בסתיו כוללים את עצי האקליפטוס, אשל, ינבוט חיוור, פלפלון, שיטה, חרוב, קזוארינה, קיקיון, שרביטן; וכן הצמחים יבלית, קנה סוכר, אמברוסיה, ירבוז, לענה, שומר, מלוח וסרפד. הצמחים האלרגנים ביותר שצומחים בחורף כוללים את העצים אלה, אלון, איקליפטוס, סירה קוצנית, ברושיים, מילה סורית, שיטה, דקליים, חרוב, ינבוט חיוור, קזוארינה, קיקיון ושרביטן, ואת הצמחים יבלית, כתלית, לענה וסרפד; הצמחים האלרגנים ביותר בעונת האביב כוללים את עצים דקליים, ערבה, תותיים, ינבוט חיוור, פקאן תרבותי, אלה, אלון, אקליפטוס, ברושיים, זית, צפצפה, סירה קוצנית, קיקיון מצוי, קליסטמין, אדר סורי ודולב מזרחי, והצמחים סיסנית, לחץ וגזר; והצמחים האלרגנים ביותר בקיץ כוללים את העצים אילנתה, אשל, אקליפטוס, זית, ינבוט חיוור, קיקיון מצוי, אמברוסיה, דקלים, שיטה, והצמחים יבלית, גזר, ירבוז, שומר ומלוח.
המחקר מסייע להעלות את המודעות לתופעת האלרגיה לאבקנים שמהווה תופעה יחסית רווחת. בסקר הישראלי שפורסם במארס 2001 במדגם באוכלוסייה הבוגרת, 3% מהיהודים דיווחו על אלרגיה עונתית לאבקנים וכן 2% מהאוכלוסייה הערבית. אחד העצים מחוללי האלרגיות בישראל הוא עץ הזית. מחקר שבחן את הנושא, שממצאיו פורסמו עוד בשנות התשעים, מצא כי הרגישות לאבקני עץ הזית גבוהה בקרב יהודים בעיקר ביישובים הסמוכים לצפיפות של עצי זית (66%) בהשוואה ליישובים עם צפיפות נמוכה של עצי זית (29%), בעוד שרגישות באוכלוסייה הערבית הייתה נמוכה בהרבה (14%), ייתכן ועל רקע נטייה גנטית. מחקר ישראלי נוסף שפורסם בספטמבר 2004 בכתב העת Aerobiologia, אשר בוצע באזור כפרי בישראל לאורך 14 חודשים, מצא קשר בין מדידת ריכוזי אבקנים באוויר לבין תסמיני אלרגיה בדרכי הנשימה, בעיקר בעונות המעבר, כשהמקורות השכיחים ביותר לאבקנים שתועדו במחקר היו ברושים (בחודשים מארס ואפריל), דשא (במארס ואפריל), פרחי עצי הפקאן (במאי ויוני) וצמח הלענה (בסתיו). במחקר מאיראן שפורסם במארס 2019 נקבע כי העצים השכיחים ביותר המחוללים אלרגיות במדינות האזור הם עצי זית.