מחקר חדש המרכז נתונים של 661 נפגעי חוט שדרה בוגרים משש מדינות, מזהה הבדלים באשפוזם של הנפגעים בין המדינות השונות.

המחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי Neurorehabilitation and Neural Repair בוצע במקורו לצורך יצירתו ותיקופו של מודל בינלאומי להערכת רמת הנכות הנוירולוגית בעקבות פגיעות בחוט השדרה. מעבר לכך, עלו מהמחקר מספר ממצאים מעניינים.

נתונים מתוך המדגם של כל שש המדינות הצביעו על סיבות מגוונות לפגיעה בחוט השדרה, לרבות תאונות דרכים (49.4%), נפילות (21.5%), תאונות עבודה (7.9%), תאונות ספורט (7.6%), תקיפה (5%) ניסיונות התאבדות (0.6%) וסיבות אחרות (8%).

מהמחקר עולה כי גילם הממוצע של נפגעי חוט שדרה בישראל בעת האשפוז - 51.8 שנים - גבוה משמעותית יותר מזה המתועד במדינות אחרות שהשתתפו במדגם, לרבות בריטניה (44 שנים), איטליה (44.3 שנים), ארה"ב (45.6 שנים) וספרד (45.8 שנים), ונמוך רק מהמדינה השישית שנכללה במדגם - פורטוגל (55.4 שנים).

עוד העלתה העבודה כי גברים מהווים 72% מנפגעי חוט השדרה בממוצע במדינות השונות. בישראל שיעור הנשים הנפגעות בחוט שדרה היה הגבוה ביותר - 35.2%, בהשוואה לשיעור נמוך יותר של נפגעות חוט שדרה מהמדגמים בבריטניה (19%), ספרד (20%), איטליה (22.8%), ארה"ב (27.3%) ופורטוגל (34.6%).

משתחררים מהר

במדגם הישראלי, שמנה 233 נפגעי חוט שדרה שאושפזו בבית לוינשטיין, ונוהל על ידי מנהל בית לוינשטין פרופ' עמירם כ"ץ - שאף ריכז את המדגם כולו, וכן על ידי טל גלילי, ד"ר יואב בנימין, לילך פרונט, ד"ר ילנה איידינוף, ד"ר ודים בלובשטיין ומלכה איצקוביץ' מאוניברסיטת תל אביב ומבית לוינשטיין, נמצא גם כי משך האשפוז של נפגעי חוט שדרה קצר במיוחד - 99.3 ימים בממוצע. קצר ממנו רק משך האשפוז בארה"ב שבה נהוגים ביטוחים רפואיים פרטיים (42.8 ימים), ואילו ארוך ממנו באופן משמעותי משך האשפוז שנמנה בכל יתר מדינות אירופה בהן מומן אשפוזם של נפגעי חוט שדרה מהרפואה הציבורית, בדומה לישראל, כגון ספרד (133.2 ימים), איטליה (150.8 ימים) ובריטניה (164 ימים) - שמשך האשפוז של נפגעי חוט שדרה בה גבוה ב-65% בהשוואה לישראל. גבוה במיוחד משך האשפוז בפורטוגל (168.1 ימים) הארוך ב-69% יותר מאשר בישראל.

משך האשפוז הקצר של נפגעי חוט שדרה בישראל אינו קשור בהכרח לאיכות הטיפול, אלא עשוי להיות קשור למגמה של משכי האשפוז הקצרים הנמנים בישראל בקרב מאושפזים באשפוז כללי, בהשוואה למדינות המערב, שיש הרואים בהם סממן נוסף לירידה בהשקעה בבריאות ציבורית לעומת מדינות אחרות, כמו גם המחסור במיטות אשפוז. לפי נתוני ארגון המפותחות (OECD) לשנים 2011-2010, השהייה הממוצעת באשפוז כללי בישראל (לא כולל אשפוזים קצרים ללא לילה) עמדה על 4.3 ימים, והייתה השלישית הכי נמוכה במדינות הארגון, מעל דנמרק (3.5) ותורכיה (3.8), אך מתחת לכל יתר המדינות, לרבות צרפת (5.1), ארה"ב (5.4), בריטניה (6.5), גרמניה (7.9) ויפן (17.9).

שיקום עוצמתי

במסגרת המחקר צוות החוקרים ביצע חישוב לפיתוח כלי הערכה הקרוי SCI-ARMI למדידת הנכות הנוירולוגית בקרב נפגעי חוט שדרה, המתוקנן כדי לנטרל השפעות של גיל ומין. כלי ההערכה מבוסס על סולם מ-0% המצביע על חוסר יכולת נוירולוגית כללית ועד 100% המצביע על יכולת נוירולוגית נורמטיבית, כשהפערים ברמות המדד בין הקבלה לאשפוז לאחר הפגיעה לבין השחרור עשויים להוות מדד מסוים ליעילות הטיפול השיקומי בקרב הנפגעים.

בבדיקה שבוצעה במסגרת העבודה על פי סולם מדידה אמריקאי המוכר בינלאומית להערכת התפקוד המוטורי והפגיעות הנוירולוגיות בקרב נפגעי חוט השדרה הקרוי AMS, המתבטא בערכים עד 100, נמצא כי הציון הממוצע בתחילת האשפוז היה גבוה במיוחד בישראל (65.2) ובארה"ב (67.1), בהשוואה למדינות האחרות, לרבות בריטניה (54.3), איטליה (54.1), פורטוגל (53.9) וספרד (48.4).

עם זאת, וחרף זמני האשפוז הקצרים בישראל, בהשוואת הפערים בין רמות המדד בקבלה לאשפוז ובשחרור, נמצא כי התהליך השיקומי כפי שהתבטא במדד היה העוצמתי ביותר בישראל, בה המדד בשחרור היה 79.2, הגבוה ביותר, המהווה שיפור של 14 נקודות, בהשוואה לשיפורים נמוכים יותר במדד במהלך תקופת האשפוז במדינות אחרות, לרבות שיפור של 10.7 נקודות בספרד, 9.3 נקודות בבריטניה ובאיטליה, 2.3 נקודות בפורטוגל ורק 0.6 נקודות בארה"ב.

עיבוד של הנתונים העלה כי סיכויי השיקום התפקודי מפגיעות נוירולוגיות בקרב נשים עם פגיעות בחוט השדרה נמוכים במעט בהשוואה לגברים נפגעים, אם כי ברמה מובהקת סטטיסטית.

Neurorehabil Neural Repair. doi: 10.1177/1545968314524631