בעיות גדילה
מנהלי קהילה
האם המדינה בה אנחנו חיים משפיעה על הגובה שלנו?
חוקרים ישראלים מצאו כי במדינות עם תנאים סביבתיים טובים יותר – אנשים גדלים יותר לגובה, לצד עיכוב בגדילה בקרב תושבי מדינות עם סביבת חיים מלחיצה, לרבות שיעורים גבוהים של אבטלה, אי שוויון כלכלי, זיהום אוויר ופשיעה מרובה
תהליך הצמיחה לגובה מושפע משילוב של גורמים, כשהגורם שידוע כיום כמשפיע ביותר על גובה הוא הגורם התורשתי, ולצידו התזונה של הילד, מצבו הבריאותי והמערך ההורמונלי. לצד גורמים אלה, עבודות בשנים האחרונות מצביעות על שינויים בגובה הממוצע בין אוכלוסיות במדינות ואזורים גאוגרפיים שונים, כחלק מהתמהיל המורכב של גנטיקה, סביבה והשפעות סוציו-אקונומיות ותרבותיות. וכך, כשגובה רב נחשב סמן (אינדיקטור) לבריאות – שינויים בגובה בין אוכלוסיות עשויים להוות עדות לחשיפה לתנאי סביבה מלחיצים.
בבחינת השפעות של לחץ סביבתי על תהליך הגדילה – מחקרים רבים מתמקדים בקשר שבין תזונה לגביהה, ומדגימים כיצד הצמיחה לגובה עלולה להיות מופרעת על רקע הפרעות תזונתיות שונות, לרבות חוסרים ברכיבי מזון, הרכב לא מאוזן ו/או הפרעות בספיגת המזון, למשל בקרב ילדים עם מחלות דלקתיות במערכת העיכול כמו קרוהן וקוליטיס כיבית. מעבר לכך, פרט לפגיעה בגובה – חסרים תזונתיים עלולים גם להוביל לפגיעות קוגניטיביות שונות.
מעבר להיבט התזונתי, חוקרים בוחנים בשנים האחרונות עד כמה החשיפה לסביבה מלחיצה עשויה לפגוע בתהליך הגדילה, כאשר בימינו הכוונה לאזורים שחשופים לריבוי אסונות טבע, מלחמות, זיהום אוויר, עוני, אלימות, לחצים פיננסיים, חברתיים וגזעיים, אי שוויון כלכלי וסיכון מוגבר לפוסט טראומה. בימים אלה החשש מלחצים אלה גובר באזורים רבים בעולם על רקע התפשטות מגפת הקורונה.
מחקרים שונים קושרים בין חשיפה מוגברת לגורמי לחץ בשנות חיים מוקדמות לפגיעה בהתפתחות התקינה של ילדים, תת תזונה ופגיעות בהתפתחות של מערכות ביולוגיות חיוניות בגוף האדם. לחשיפה לסביבה מלחיצה בילדות עלולות להיות השלכות רפואיות מרחיקות לכת גם בגיל המבוגר, בין השאר בעלייה בסיכון לתחלואה כרונית.
מאינדונזיה ועד הולנד
עתה, חוקרים ישראלים ממחלקת ילדים בבית החולים בני ציון והפקולטה לרפואה בטכניון, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת גנואה באיטליה מדגימים את הקשר בין סביבה מלחיצה לבין פגיעה בצמיחה לגובה במדינות העולם.
המחקר נסמך על נתוני הגובה הממוצע בגילי הבגרות (18) של גברים נשים ילידי שנות התשעים (1996-1992) שתועד ב-71 מדינות ובכללן ישראל, כפי שדווח לרשת משותפת בינלאומית של מדענים בשם NCD-RisC (קיצור של NCD Risk Factor Collaboration). נתונים אלה הוצלבו עם דירוג מדדים האומדים סביבה מלחיצה במדינות, שפורסמו בשנת 2015 על ידי סוכנות הידיעות הבינלאומית בלומברג, לרבות שיעור רציחות, תוצר לאומי גולמי (תל"ג) לנפש – נתון שמצביע על רמת ההתפתחות הכלכלית של המדינה, אי שוויון בהכנסות בין תושבי המדינה, דירוג במדד השחיתות הבינלאומי, שיעורי האבטלה, זיהום אוויר בערים ותוחלת חיים.
נתוני הגובה שנאספו הם הנתונים שדווחו על גובה ממוצע לבוגר מגיל 20, בהנחה שסיים את תהליך הגדילה. בין שאר, לפי המחקר, הגובה הממוצע לגברים ילידי 1996 שדווח משנת 2015 בהגיעם לבגרות עמד בין השאר ברואנדה על 162 ס"מ; בהודו על 164 ס"מ; באפגניסטן על 165 ס"מ; במצרים, אתיופיה ובוליביה על 166 ס"מ; בערב הסעודית על 167 ס"מ; בצ'אד ויפן על 170 ס"מ; בסין וצ'ילה על 171 ס"מ; בברזיל, איראן ואלבניה על 173 ס"מ; בארגנטינה ולבנון על 174 ס"מ, ברוסיה וכן בישראל על 176 ס"מ; בארה"ב, בריטניה ואוסטריה על 177 ס"מ; בקנדה ובולגריה על 178 ס"מ; באוסטרליה, איטליה, צרפת, גרמניה ופינלנד על 179 ס"מ; ובבלגיה ודנמרק על 181 ס"מ.
כמו כן, הגובה הממוצע לנשים ילידות 1996 שדווח משנת 2015 בהגיען לבגרות עמד בין השאר בהודו על 152 ס"מ; בבוליביה על 153 ס"מ; ברואנדה על 154 ס"מ; באפגניסטן ואתיופיה על 155 ס"מ; במצרים על 157 ס"מ; ביפן על 158 ס"מ; בסין, ארגנטינה, צ'ילה ואיראן על 159 ס"מ; בברזיל על 160 ס"מ; בישראל ואלבניה על 161 ס"מ; בלבנון על 162 ס"מ; בארה"ב וקנדה על 163 ס"מ; בבריטניה, צרפת, איטליה, אוסטריה ובולגריה על 164 ס"מ; באוסטרליה, גרמניה, בלגיה, פינלנד ורוסיה על 165 ס"מ; ובדנמרק על 167 ס"מ.
סביבה מלחיצה - גובה נמוך
בהצלבת נתוני הגובה עם הנתונים שדירגו את רמות הלחץ של מדינות – נמצאה ההתאמה בין הגובה לאינדיקטורים השונים: ככל שהמדדים הצביעו על סביבה מלחיצה יותר – כך ממוצע הגובה באותה מדינה נטה להיות נמוך יותר. עוד התברר בניתוח הסטטיסטי, כי הסמנים לסביבה מלחיצה כפי שנאספו במחקר היו בעלי השפעה גדולה יותר על הגובה של גברים, בהשוואה לגובה של נשים.
כמו כן, נמצא כי בדירוג גורמי הלחץ במדינות שמשפיעים על קומה נמוכה, עמד בראש מדד אי שוויון בהכנסות – המצביע על פערים כלכליים במדינה, ובהמשך מדורגים זיהום אוויר, ההוצאה (תל"ג) לנפש, דירוג במדד השחיתות, שיעור הרציחות במדינה, תוחלת חיים ושיעור המובטלים, בסדר יורד.
ספציפית – ב-31 המדינות המפותחות OECD שנכללו במחקר וישראל נמנית עליהן – זוהתה התאמה מובהקת בין הגובה הממוצע במדינה לבין גורמים שהוגדרו 'חברתיים' שעשויים להעיד על סביבה מלחיצה – דהיינו אי שוויון בהכנסות ושיעור הרציחות במדינה, אולם לא נמצאה התאמה מובהקת בין הגובה לבין גורמי לחץ שהוגדרו כש'קשורים לאיכות חיים' – לרבות התל"ג לנפש, מיקום המדינה במדד השחיתות, תוחלת החיים וחשיפה לזיהום אוויר. ב-40 מדינות שאינן חברות בארגון ה-OECD שנכללו במחקר זוהתה השפעה של הגובה הן ביחס לגורמים חברתיים והן ביחס לגורמים שקשורים לאיכות החיים.
הקשר הקלורי
החוקרים מסיקים כי "גדילה מופחתת עשויה להיות תגובה אדפטיבית של גוף האדם ללחץ מהסביבה". לטענתם, כשהקלוריות שמתקבלות מהתזונה משמשות לגיוס אנרגיה של הגוף לצורך התמודדות עם לחצים – הקלוריות לא יכולות לשמש גם לתהליך הגדילה וכך הצמיחה לגובה עלולה להיפגע.
במחקר השתתפו ד"ר אלינה גרמן, פרופ' גוסטבו מש ופרופ' זאב הוכברג, לשעבר נשיא החברה האירופית לאנדוקרינולוגית ילדים, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2020 של כתב העת Frontiers in Endocrinology.
ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמדגימות את ההשפעות השליליות על בריאות במדינות שבהן קיימת דרגה גבוהה של לחץ, שמתבטאת בין השאר בבעיות כלכליות, חברתיות ובעיות במשילות. בין השאר, במחקר שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת World Developmemt נמצא כי חוסר יעילות של ממשלות ודירוג גבוה במדד השחיתות משפיעים על מחסור במי שתייה בטוחים, מגדילים את הסיכון לתת תזונה של התושבים ועיקר ילדים, ופוגעים בנגישות למידע רפואי ובנגישות לשירותי בריאות.
ממצאי המחקר גם מתיישבים עם הסברים ביולוגיים שמחזקים את הקשר שבין שינויים סביבתיים להשפעה על הגובה. כך, למשל, החוקרים מציינים כי נמצא שמגורים באזורים גבוהים וחשיפה לרמות גבוהות של לחות – עשויים להשפיע על תהליך הצמיחה לגובה, וכך במדינות כמו נפאל ופרו שבהן תושבים מתגוררים בפסגות הרים עם לחץ חמצני נמוך – נוטים להיות נמוכים יותר.