מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותביקורים בחדרי מיון בגלל שימוש יתר בתרופות

ביקורים בחדרי מיון בגלל שימוש יתר בתרופות

שיעור הביקורים בחדרי מיון :בעקבות שימוש יתר בתרופות זהה לביקורים בעקבות שימוש בסמים לא חוקיים – דו"ח CDC .


צילום: אתר סטוק פוטוז
צילום: אתר סטוק פוטוז

 

שיעור הביקורים בחדרי מיון :בעקבות שימוש יתר בתרופות זהה לביקורים בעקבות שימוש בסמים לא חוקיים – דו"ח CDC .
בהתאם לדוח ממשלתי  שנתי, שפורסם במדינת אטלנטה 2008, נרשמו כמיליון ביקורים במיון בעקבות נטילת יתר של תרופות מסוג של משככי כאב ותרופות הרגעה. תרופות אלה נחשבות חוקיות וניתן להשיגן עם וללא מרשם. מספר ביקורים זה, זהה למספר הביקורים במיון בעקבות נטילת מנות יתר של סמים בלתי חוקיים, כמו הירואין, קוקאין ואחרים.
פטר דלני, מהמחלקה לשירותי בריאות הנפש והשימוש בסמים טוען שמספר המבקרים בגין שימוש יתר בתרופות הוכפל במהלך חמשת השנים האחרונות. לדבריו, זו קפיצת מדרגה הדורשת התייחסות וטיפול משולב עם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן Center of Disease Cotrol.
בין התרופות המדווחות, השימוש במשככי כאב מסוג אוקסיקודון והדרוקודון הוכפל בשנים 2004-2008. כך גם לגבי תרופות הרגעה.
נתונים אלה מתבססים על ביקורי מיון בקרב כ- 200 בתי חולים ברחבי ארה"ב. רבים מהמקרים הוגדרו כמינון יתר וחלקם הוגדרו כשילוב של מספר תרופות ואו עם  צריכת אלכוהול.

מקורות בריאות רשמיים, מתקשים להסביר את הסיבות לעליה הדרמטית של השימוש במשככי הכאב, יתכן עקב עליה במתן מרשמים רפואיים.
דוח זה, אינו מפרט את מקרי המוות מכלל הביקורים המתוארים. לפי נתוני ה- CDC שיעור מקרי המוות כתוצאה משימוש בתרופות כמעט הוכפל בשנים 1990-2006. זאת, בעיקר בגלל שימוש בתרופות ממשפחת האופיואידים כמו מתדון ואוקסיקונטין.
שימוש יתר במרשמים, מהווה בעיה עולמית, טוען גיל קרליקובסקי, מנהל המחלקה למדיניות ב- National Drag Contro

   
CDC MMWR,  2010, 59(23), 705-709               

 

 

תרגום ועריכה : עידית רונן

כפיר-רותם
03/07/10 6:00

עכשיו כשקראתי את המאמר - אני מתחיל לפחד ממידת השימוש הרב שלי בתרופות : פרקוסט , אסיול , ליריקה , קונצרטה , אלטרול , ועוד...  - לא פלא שיש כל כך הרבה תגובות לוואי וניגודים והשפעות לוואי שגורמות לחיים שלי להראות כמו חרא.... אני רק מקווה שכבר יאשרו לי את הקנביס הרפואי שאין בו את כל הרעל הזה בכל התרופות יחד שאני לוקח , הבעייה שאין תרופה חזקה "וטובה" כמו הפרקוסט - שגורמת לי לקום מהמיטה כעבור שעה של השפעה - אבל לא פותרת לי את הניידות הקשה והחולשה באיבריי ושאר הבעיות - רק מחלישה את כאביי יותר טוב - לקנביס הרפואי יש השפעה טובה על הנפש ומצב הרוח ועל שליטה על שתן , מעמעמת את הכאבים - אבל עדיין לא נותנת פיתרון לחולשה וניידות קשה של הרגליים - לפחות עכשיו אני יודע שאמות יותר מהר ממה שחשבתי חחחח - הומור שחור

עידית-רונן
26/06/10 19:25

האם פרסומים מסוג זה, עלולים לגרום לתופעה הידועה כאופיואידפוביה ( חשש מטפלים להשתמש בתרופות אופיואידיות בגלל תופעות לוואי אפשריות) ובכך, למנוע טיפל יעיל בכאב?
כדאי להזכיר מספר עובדות הקשורות להבדלים הקיימים בתגובת בני אדם לתרופות על רקע פיסיולוגי, הרגלי תזונה ואורח חיים כמו עישון וצריכת אלכוהול. מומלץ להתאים את מינון התרופה לאפיוני המטופל. דורש אנמנזה מפורטת, הכרת הרגלי החיים וניסיון קודם של המטופל עם התרופה הנדרשת. בהקשר לתרופות ממשפחת האופיואידים, השונות בין בני האדם בתגובתם לתרופות ממשפחה זו ידועה ולכן יש להתאים את המינון לאפיוני המטופל ולשנות מינון בהתאם לתגובותיו למינון שניתן. טיפול נכון בכאב באמצעות תרופות אופיואידיות, אינו אמור לגרום לתופעות שליליות  המתוארות בכתבה זו..