בשנים האחרונות גובר במערכות בריאות השימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית (AI, קיצור של Artificial Intelligence) שמסייעות בין השאר לקידום האבחון והטיפול במחלות. זאת כחלק ממגמה עולמית שכוללת שימושים רבים נוספים באמצעי בינה מלאכותית בתחומי חינוך, חברה, כלכלה, ביטחון ועוד.

בעולם הרפואה, אמצעי בינה מלאכותית מבוססים למעשה על עקרונות של 'למידת מכונה', בעיקר ממאגרי 'ביג דטא' – מאגרי על שכוללים נתונים רפואיים רבים שנאספו במרוצת השנים מאז המעבר לשימוש ברשומות רפואיות ממוחשבות. על בסיס הנתונים מפותחים אלגוריתמים חישוביים מתוחכמים שביכולתם לנבא מצבים רפואיים ותהליכים שונים ולסייע בתהליכי קבלת החלטות.

בתחום האבחון והטיפול בסרטן השד מחוללת בשנים האחרונות הבינה המלאכותית מהפכה של ממש, בשאיפה לסייע לחולות באתגרים שניצבים בפניהן ולאפשר התאמה טובה יותר של טיפולים במסגרת גישת 'רפואה מותאמת אישית', באופן שיגדיל את סיכויי ההחלמה.

איתור נשים בסיכון

מערכות בינה מלאכותית שפותחו בשנים האחרונות מסוגלות להתריע על נשים שנמצאות בקבוצת סיכון להתפתחות סרטן השד – באופן שמאפשר להציע להן תדירות גבוהה יותר של בדיקות הדמיה לאבחון מוקדם של המחלה באמצעות ממוגרפיה, אולטרה סאונד שד ו-MRI שד, לפי הצורך.

חוקרים אמריקאים דיווחו ביוני 2023 בכתב העת Radiology כי מערכת מבוססת בינה מלאכותית מדויקת יותר ביכולתה לנבא את הסיכון לסרטן השד בהשוואה למודל סיכון חישובי שפותח על ידי הקונסרציום למעקב אחר סרטן השד (BCSC) – רשת המאגדת נתונים של בדיקות ממוגרפיה ובדיקות פתולוגיות של סרטן השד בארה"ב. המודל החישובי מעריך את הסיכון של אישה לפתח סרטן שד חודרני בחמש השנים הבאות בהתבסס על נתונים מסוימים, ובהם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, מוצא, צפיפות השד והיסטוריה של ממצאים חריגים בשד. בבדיקה בקרב 13,628 נשים, חמישה אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית שיפרו את יכולת החיזוי של הסיכון להתפתחות סרטן השד בהשוואה למודל החישובי של קונסורציום. ממצאי הניבוי הטובים ביותר הושגו כששולבו המודל החישובי והאלגוריתמים יחד.

מספר צוותי מחקר עמלים בשנים האחרונות על פיתוח מערכות שמאפשרות על בסיס ממצאי בדיקות ממוגרפיה, על ידי בינה מלאכותית, לנבא את הסיכון להתפתחות סרטן השד בשנים הבאות. אחת המערכות מפותחת על ידי הישראלית פרופ' רגינה ברזילי במכון הטכנולוגי של מסצו'וסטס (MIT) בבוסטון. במחקר שפורסם בנובמבר 2021 בכתב העת Journal of Clinical Oncology דיווחו פרופ' ברזילי וצוותה כי באמצעות ניתוח פיקסלים מתמונות ממוגרפיה והשוואתן לתמונות ישנות יותר – הצליחה הטכנולוגיה שפיתחו בשם Mirai לחזות כ-50% מהמקרים של סרטן השד עד חמש שנים קדימה, לפני התפתחות הגידולים בפועל. המחקר נסמך על מאגר שכלל 128,793 צילומי ממוגרפיה של 62,185 חולות בסרטן השד משבעה אתרים ברחבי העולם, ובין השאר גם במרכזים הרפואיים אסותא בישראל.

אבחון סרטן השד

אחת ההשפעות המשמעותיות של הבינה המלאכותית בעולם הרפואה, שיש לה גם חלוצים בהייטק הישראלי – מתמקדת בכלים שמטרתם לשפר יכולות לאבחון מהיר ומדויק יותר של מחלות.

בסרטן השד יש לכך משמעות רבה, מאחר וככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר – כך ניתן להציע עבורה טיפולים יעילים יותר וסיכויי ההחלמה גדלים.

מערכות חדשות מבוססת בינה מלאכותית שהושקו בשנים האחרונות מסייעות לשפר את יכולות האבחון המוקדם של סרטן השד בבדיקות הממוגרפיה.

חוקרים רבים תולים תקוות בבינה המלאכותית לשיפור יכולות הפענוח של בדיקות ממוגרפיה. זאת מאחר ולבדיקות ממוגרפיה מקובלות כ-80% רגישות, וכחמישית (20%) מהחולות סרטן השד מאובחנות עם גידולים שבדיקות הממוגרפיה הרגילות לא מסוגלות לזהות.

במרכז הרפואי שיבא מפותחת מזה מספר שנים במסגרת היחידה לדימות שד טכנולוגיה חדשה מבוססת בינה מלאכותית שמבקשת לשפר את סיכויי האבחון המוקדם של המחלה בממוגרפיה – מערכת בשם 'מיקה' (MICA, קיצור של Mammography Image Comparison Analysis). הטכנולוגיה פותחה על ידי פרופ' מירי סקלייר-לוי בשיתוף ד"ר ארנלדו מאייר, מנהל המעבדה להדמיה חישובית באגף הדימות בשיבא (CILAB), ומסייעת לרדיולוגים בפענוח בדיקות ממוגרפיה עם חומר ניגוד לנשים עם שד סמיך. לפי הערכות, שד סמיך קיים אצל קרוב למחצית מהנשים, ומקשה על האפשרות לזהות גידולים חבויים. במחקרים שבוצעו עד כה הציגה המערכת יכולות מתקדמות באבחנה בין גידולים שפירים וממאירים בשד, כפי שנצפים בממוגרפיה, ובאופן שמאפשר לחסוך בדיקות ביופסיה מיותרות. לדברי פרופ' סקלייר-לוי, "מדובר במערכת מבטיחה שעדיין נמצאת בשלבי ניסויים וצריכה להיבחן".

כמו כן, חברת 'זברה מדיקל' הישראלית מקדמת פיתוח מבוסס בינה מלאכותית לפענוח בדיקות ממוגרפיה, וקיבלה במאי 2018 אישור לשימוש באלגוריתם שפיתחה מהאיחוד האירופי, וביולי 2020 את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).

בישראל חלה התקדמות משמעותית בעשור האחרון בשילוב אמצעי בינה מלאכותית במערכות הדמיה, וכיום בתי חולים בארץ נעזרים הרדיולוגים בכלים מבוססי בינה מלאכותית בפענוח בדיקות ממוגרפיה של השד ו-MRI שד.

במארס 2024 דיווחה קופת חולים כללית כי הטמיעה בבתי החולים שבבעלות הקופה מערכת בינה מלאכותית מתקדמת שמשפרת את יכולות האיתור והגילוי המוקדם של סרטן השד, ומזהה גידולים מזעריים, ואף מתריעה על נשים שנמצאות בסיכון לפתח מחלה בטווח של שנתיים קדימה. המערכת החדשה פרי פיתוח של חברת iCAD מזהה גידולים שלא אותרו עד כה בטכנולוגיה הקיימת, תוך שיפור של 7% ביכולת לזהות גידולים אצל נשים עם מרקם שד סמיך ותוך יכולת לניבוי הסיכוי להתפתחות סרטן השד בטווח הזמן של שנתיים קדימה בהתאם לממצאים שמתועדים בבדיקה. לתוצאות הבדיקה עשויה להיות השפעה על מהלך המעקב לאבחון מוקדם של סרטן השד, מאחר וניתן לזמן נשים בסיכון גבוה למחלה למעקבים תכופים יותר, וכן להפנותן לבדיקות הדמיה נוספות, למשל אולטרה סאונד שד ו-MRI שד, לפי הצורך.

מחקרים רבים מצביעים על יעילות דומה בפענוח בדיקות הדמיה בעזרת תוכנות בינה מלאכותית ועל ידי רופאים רדיולוגים. במחקר שפורסם בספטמבר 2019 בכתב העת JNCI של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, תוארה הצלחתה של מערכת בינה מלאכותית שפותחה בהולנד בפענוח ממצאים חשודים בממוגרפיה ביעילות שאינה נופלת מזו של 101 רדיולוגים שנתבקשו לפענח את הבדיקות.

במחקר נוסף שבוצע בגרמניה וארה"ב, שכלל קרוב ל-1.2 מיליון בדייקות ממוגגרפיה, וממצאיו פורסמו ביולי 2022 בכתב העת Lancet Digital Health נמצא כי למערכת מבוססת בינה מלאכותית שפענחה בדיקות ממוגרפיה בעזרת רדיולוגים היה סיכוי לאתר גידולים סרטניים בשד בהשוואה לפענוח שבוצע על ידי רדיולוגים לבדם בדרגת רגישות הגבוהה ב-2.6%.

מחקר משבדיה שפורסם באוגוסט 2023 בכתב העת Lancet Oncology מצא כי פענוח בדיקות ממוגרפיה בעזרת בינה מלאכותית משפר את רמת הדיוק, וביכולתו להפחית את עומס העבודה על הרדיולוגים. במחקר התגלה כי מערכת בינה מלאכותית מאפשרת לאתר 20% יותר נשים עם ממצאים חריגים בשד שניתן לזמן לבדיקות נוספות לאבחון סרטן השד בשלבים מוקדמים שבהם הטיפול במחלה יעיל יותר.

ביוני 2020 תיעדו חוקרים אמריקאים בכתב העת Scientific Reports כי השתמשו במערכת בינה מלאכותית לשיפור האבחון של סרטן השד על סמך הדמיות MRI.

מערכות בינה מלאכותית משפרות את יכולות האיתור המוקדם של סרטן השד (צילום: Shutterstock)

בינה מלאכותית בניתוחי שד

טכנולוגיות בינה מלאכותית מסייעות בשנים האחרונות גם לכירורגים, ובכללם גם כירורגים של השד, ביכולת לתכנן טוב יותר ניתוחים ולזהות מראש את תוצאותיו העתידיות של הניתוח ואת הסיכון לסיבוכים שונים. בסרטן השד מאפשרות כיום מערכות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרות לבצע ניתוחי שד מדויקים עם שיעורי הצלחה גבוהים יותר בהוצאת הגידול הסרטני במלואו ובשיטות שעשויות גם לקצר את תקופת ההתאוששות.

בשנים האחרונות פותחו מערכות בינה מלאכותית שהוצגו בספרות הרפואית, המאפשרות על בסיס צילומי הדמיה להעריך את הצורך בניתוח שד ולהתאים את הניתוח בהתאם למאפייני הגידול הספציפיים של כל מטופלת.

מערכות נוספות מבוססות בינה מלאכותית מסייעות בהכנה הראויה של נשים לקראת ניתוחי סרטן השד, באופן שתורם לשיפור שביעות הרצון לאחר הניתוח. צוות בינלאומי שכולל גם חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא דיווח באוגוסט 2023 בכתב העת PLOS ONE על פיתוח מערכת בשם 'סינדרלה' שמספקת לנשים לפני ניתוחי שחזור שד על סמך ממצאי ההדמיות את התמונה האסתטית הצפויה של השד לאחר הניתוח, בהתאם לסוג השחזור שהאישה בוחרת ומאפייני השד והגידול, וזאת באופן שמסייע למטופלות לבחור טוב יותר את שיטת השחזור המתאימה ולשפר את שביעות הרצון הכוללת מהניתוח.

יש מערכות בינה מלאכותית שמאפשרות תכנון מועיל יותר של הניתוח לכריתת הגידול בשד ומסייעות בהכוונה של הכירורגים להסרת הגידול ולהערכת היקף השוליים שנדרש להסיר סביב הגידול. באוגוסט 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Annals of Surgical Oncology כי פיתחו מודל מבוסס בינה מלאכותית לשיפור הדיוק בהסרה כירורגית של גידולי סרטן השד. המודל נמצא יעיל במיוחד בהערכת היקף השוליים שיש להסיר אצל חולות עם מבנה שד המתאפיין ברקמה צפופה.

מערכות בינה מלאכותית מאפשרות גם לנבא תוצאות ניתוחים לכריתת גידולים סרטניים ולהעריך את הסיכון לסיבוכים. בנובמבר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Plastic and Reconstructive Surgery כי פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמאפשרת לחזות את הסיכון להתפתחות זיהומים לאחר ניתוחי שחזור שד. במארס 2024 דיווח צוות חוקרים בינלאומי בכנס מקצועי באיטליה על פיתוח מערכת בינה מלאכותית שמאפשרת לנבא את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח שד והקרנות (רדיותרפיה). בין השאר, מערכת זו הצליחה לזהות את הסיכון להתפתחות לימפאדמה (בצקת) בזרועות שלוש שנים לאחר ניתוח או הקרנות שד, באופן שמאפשר תכנון טוב יותר של טיפולי ההקרנה אצל חולות שמאותרות על ידי המערכת בסיכון להתפתחות הסיבוך.

רפואה מותאמת אישית

לבינה מלאכותית תרומה משמעותית לקידום מהפכת 'הרפואה המותאמת אישית' שמלווה בשנים האחרונות את הטיפול במחלות סרטן. עיקרון המגמה הוא בהתאמה אישית של טיפולים חדשניים הכוללים תרופות ביולוגיות ואימונותרפיה, אשר מותאמים למאפיינים ספציפיים של הגידול הסרטני שהתפתח אצל כל מטופל, ובהם סמנים גנטיים שונים המצויים על מעטפת הגידול, בהבדל מטיפולים המבוססים על פרוטוקולים שמרניים שמותאמים לפי סוג הגידול הסרטני ושלב המחלה.

התרופות הביולוגיות מכוונות כנגד מסלולים שמאיצים את התפשטות הגידול הסרטני אשר קשורים בשינויים גנטיים ספציפיים בגידול. תרופות אימונותרפיות מכוונות לחזק את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לפעול נגד הגידול, תוך הכוונתה לאתרים ספציפיים במעטפת הגידול.

כיום נהוג לבצע סריקות גנומיות של גידולים סרטניים שהוצאו בביופסיה כדי לבחון את האפשרות להתאים טיפולים ביולוגיים ספציפיים בשלבי מחלה שונים, בין השאר בסרטן שד גרורתי.

הבינה המלאכותית מקדמת את האפשרות להתאמה מיטבית של טיפולים תרופתיים לסרטן השד.

במעבדות פתולוגיות בחלק מבתי החולים בארץ מפותחות כיום גם מערכות בינה מלאכותית שמאפשרות לזרז בדיקות פתולוגיות של דגימות ביופסיית שד, לצורך פענוח מהיר של סוג ושלב סרטן השד ומאפייני הגידול, באופן שמאפשר לסייע בהתאמה אישית של הטיפולים החדשניים הביולוגים והאימונותרפיים.

במאי 2021 קיבלה החברה הישראלית IBEX המפתחת טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לאפיון סרטן השד בבדיקות פתולוגיות אישור שיווק מטעם האיחוד האירופי. הטכנולוגיה שפיתחה החברה בשם Galen מבוססת על נתונים שנאספו מדגימות פתולוגיות שהופקו מביופסיות שד, והיא מאפשרת לזהות סוגים של סרטן השד ואף להבחין בין סוגים שונים של סרטן שד חודרני. בעוד שכיום פתולוגים נדרשים לבחון באופן חזותי כל דגימה היסטולוגית של סרטן השד במעבדה הפתולוגית כדי לאתר גידולים עם ביטוי יתר של החלבון HER-2, המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לעשות זאת במהירות ובאופן אוטומטי. זיהוי נשים עם ביטוי יתר של HER-2 מאפשר התאמת טיפולים בתרופות ביולוגיות ספציפיות לסרטן השד המכוונות לחלבון זה. לאישור הטכנולוגיה קדמו מחקרים של החברה בקופת חולים מכבי ומכון Curie בצרפת.

בדצמבר 2022 דיווחו חוקרים ישראלים מהטכניון בכתב העת Nature Communications כי הצליחו לפתח רשת מבוססת בינה מלאכותית שמסייעת בהתאמת טיפולי אימונותרפיה לסרטן השד. המערכת המבוססת על "למידת מכונה" מאפשרת על סמך דגימות היסטולוגיות של הגידול הסרטני שהוצאו בביופסיה לנבא את הסיכוי להימצאות קולטנים מסוג PD-L1 על גבי הגידול, באופן שמאפשר להתאים עבורו טיפולים אימונותרפיים המכוונים לקולטנים אלה. בשנים האחרונות אושרו לשיווק תרופות אימונותרפיות שמעודדות היצמדות של החלבון PD-1 המצוי בתאי מערכת החיסון לקולטני PD-L1 על גבי תאי הגידול – ובכך מנטרלות את התפשטות הסרטן. בעוד שבשיטה המסורתית פתולוגים בוחנים את הימצאותם של קולטני PD-L1 באופן חזותי בצפייה ב'סליידים' שהופקו מהדגימה שהוצאה בביופסיה בתהליך ארוך ומורכב, הטכנולוגיה החדשה שפותחה מאפשרת לזהות את הקולטנים בדיוק רב ובמהירות רבה יותר – ובכך לקצר את זמן ההמתנה לקבלת טיפול מותאם אישית, בשאיפה לבלום את התפשטות הסרטן ולשפר את סיכויי ההחלמה.

לאחרונה מתפרסמים מחקרים שמציגים מערכות בינה מלאכותית שתורמות גם לזיהוי שילובים בעייתיים של תרופות וטיפולים, שמאפשרות לסייע בהתאמה מיטבית של טיפולים לסרטן. באוגוסט 2023 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Pharmacological Research כי פיתחו מערכת שכזו שאפשרה בין השאר לזהות יעילות מוגברת בשילוב של שתי תרופות המכילות את החומרים הפעילים 'לפטיניב' ו'פזופניב' לסרטן שד בעל מאפיינים גנטיים ספציפיים.

טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית תורמת לאפיון סרטן השד בבדיקות פתולוגיות (צילום: Shutterstock)

עזרה בקבלת החלטות

כלי הבינה המלאכותית הפופולארי ביותר כיום הוא הצ'ט בוט ChatGPT של חברת OpenAI. המדובר בכלי המבוסס על "עיבוד שפה טבעית", שמפעיל אלגוריתמים מתוחכמים לניתוח מילולי של טקסטים שנאספו במאגרי "ביג דטא״. מחקרים לאחרונה מגלים כי ביכולתו של הצ'ט בוט לתמוך בתהליכי קבלת החלטות ברפואה.

חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב הדגימו בחודש מאי 2023 כי הצ'ט בוט מסוגל לקבל החלטות טיפוליות עבור חולות בסרטן השד בהתאם לממצאים הקליניים של כל מטופלת, ובדרגת התאמה גבוהה להחלטות שהתקבלו על ידי צוות רב מקצועי שבחן את מצב המטופלות. לממצא זה חשיבות על רקע החלטות שנאלצות נשים עם סרטן השד לקבל במהלך המחלה, שחלקן עשויות להיות מורכבות ביותר, למשל ההחלטות: האם לעבור טיפול כימותרפי? האם לשלב הקרנות בטיפול? האם לקבל טיפול תרופתי טרם הניתוח (טיפול נאו אדג'ובנטי)? האם מסוכן להפסיק את הטיפול ההורמונאלי המניעתי לאחר הניתוח במקרה של תופעות לוואי חמורות?

מספר מערכות מבוססות בינה מלאכותית מפותחות בשנים האחרונות כדי לתמוך בחולות סרטן שד בתהליכי קבלת החלטות. כך, לדוגמא, הפיתוח 'סינדרלה' שהוצג מקודם המאפשר לשקף לנשים את התוצאה הצפויה של ניתוחי שחזור שד במטרה לסייע בבחירה טובה יותר של סוג השחזור המומלץ לפי מבנה השד ומאפייני הגידול של החולה. כך גם הפיתוחים שמאפשרים להעריך את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוחי שד והקרנות – שמסייעים בתהליכי קבלת החלטות ביחס לסוג הניתוח המומלץ והאם לעבור הקרנות.

באופן דומה, חוקרים מקנדה דיווחו בפברואר 2023 בכנס מקצועי על פיתוח מבוסס בינה מלאכותית שמסייע למאובחנות עם סרטן השד להעריך האם יועיל להן טיפול כימותרפי. בנובמבר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Nature Medicine על פיתוח נוסף מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לאתר חולות בסרטן השד שיכולות לוותר על טיפולי כימותרפיה מיותרים, וזאת באמצעות מודל שמאפשר להעריך את קצב התפשטות המחלה בהתאם למאפייני תאי הגידול.

באפריל 2024 דיווחו חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) על טכנולוגיה בפיתוח המבוססת בינה מלאכותית ו"למידת מכונה" שמבצעת סריקה של התעתיק הגנטי של תאי גידולים (RNA), ומאפשרת להעריך על סמך הממצאים את התגובה הצפויה לטיפולים תרופתיים לסרטן, באופן שמאפשר לשפר תהליכי קבלת החלטות בהתאמת הטיפול המועיל ביותר לחולים. במחקר שפורסם באפריל 2024 בכתב העת Nature Cancer המערכת כבר הדגימה יעילות ראשונית בסרטן השד.

פיתוח טיפולים חדשים

מערכות מבוססות בינה מלאכותית מסייעות כיום למדענים בפיתוח טיפולים רפואיים חדשים למחלות. בתחום הסרטן יש טכנולוגיות שמסייעות לזהות סמנים ביולוגיים חדשים שעוד אינם מוכרים בגידולים שונים – באופן שיאפשר לפתח נגדם טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים חדשים.

שיטות אלה מיושמות לאחרונה גם בחקר סרטן השד. כך, חוקרים מדרום קוריאה דיווחו בדצמבר 2023 בכתב העת Cancer Cell International כי הצליחו בשיטות בינה מלאכותית לזהות טיפול תרופתי נגד זיהומים נגיפיים המסומן באותיות Z29077885 שמצליח לדכא פעילות של אנזים STK33 המצוי על גבי גידולי סרטן השד והריאה ולבלום את התפשטותם.

סיכונים בבינה מלאכותית בסרטן השד

התפתחות מערכות מבוססות בינה מלאכותית בעולם בשנים האחרונות מלווה בחששות רבים, ובהם גם חששות קיומיים מפיתוח טכנולוגיות בהן יתעלו יכולות האלגוריתמים הממוחשבים על יכולתם של בני אדם, ויתפתחו מערכות רובוטיות אוטומטיות שמסוגלות להביא להרס האנושות. במאי 2023 פרסמה קבוצה של כ-350 מנהלים, מדענים ומפתחי תוכנה בכירים העוסקים בתחום הבינה המלאכותית הצהרה פומבית שעוררה הדים בעולם כולו, בה התריעה כי הבינה המלאכותית מסוכנת לאנושות בדומה לסיכון שמציב נשק גרעיני. מרבית העוסקים בתחום כיום מודעים לצורך להגביל את השימוש בבינה מלאכותית ולייצר חסמים שימנעו התקדמות אוטונומית של רובוטי הבינה המלאכותית באופן שאינו מבוקר ומפוקח על ידי בני אנוש.

כיום השימוש בבינה מלאכותית בתחום הרפואה וספציפית בסרטן השד אינו מיועד להחליף את אנשי המקצוע, אלא לסייע להם לדייק את יכולותיהם המקצועיות, באופן שישפר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים ויגדיל את סיכויי ההחלמה של המטופלות. לדברי פרופ' סקלייר-לוי, "מערכות בינה מלאכותית שפותחו לפענוח בדיקות ממוגרפיה לא מיועדות להחליף את הרדיולוגים, ואין תחליף למוח האנושי, אך ביכולתן לסייע לרדיולוגים בעבודתם".

השימוש הפרקטי בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ברפואה כרוך גם בבחינת היבטים אתיים הקשורים בין השאר להבטחת סודיות הנתונים שמעבד האלגוריתם החכם, הפרת פרטיות, הסכמה מדעת ושמירת האוטונומיה של מטופלים בקבלת החלטות הנוגעות למצבם הרפואי. קיים גם סיכון מדליפת נתונים ממערכות בינה מלאכותית במתקפות סייבר.

אחד האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בענפי הרפואה והבריאות כבר היום היא אובדן המגע האנושי – אך עדיין לא ברור האם מדובר במגרעה או יתרון. מחד – הבינה המלאכותית מייצרת ריחוק בין מטופלים לצוותים המטפלים. לצד זאת, יש גם ממצאי מחקרים לפיהם בסיטואציות מסוימות תוכנות בינה מלאכותית מתוחכמות עשויות לייצר תחושות קרבה בדרגה חזקה יותר מבני אדם. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2023 ובחן את המידע שמספק ChatGPT מצא כי מטופלים שנועצו בשירות זה קיבלו מענה ברמות גבוהות יותר של אמפתיה בהשוואה למענה שקיבלו מרופאים אנושיים בפורומים רפואיים באינטרנט.

עוד על הבינה המלאכותית בשירות הרפואה

עוד על חיפוש מידע רפואי אמין בעידן הבינה המלאכותית

פרופ' מירי סקלייר-לוי, מנהלת היחידה לדימות שד במרכז מירב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר

עדכון אחרון: יוני 2024