מחקר שעקב אחר אלפי נערות, מצא כי אלה שהיו להן בולמוסי אכילה תדירים היו בעלות סיכון גבוה פי 4 לפתח סוכרת סוג 2, גם לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעה של מידת ההשמנה על הנתונים. 

בולמוסי אכילה מערבים צריכת כמויות גדולות של מזון, שהוא בדרך כלל מזון מעובד עשיר בפחמימות וסוכר. החוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון מסבירים כי בולמוסי אכילה כאלה מעוררים תגובת אינסולין חזקה, שבאופן מצטבר מתישה את תאי הבטא המייצרים אינסולין ומעלה את הסיכון לעמידות לאינסולין.

החוקרים בחנו את הקשר בין בולמוסי אכילה להתפתחות של סוכרת באמצעות נתונים ממחקר שעקב אחר נשים במשך זמן ממושך.

סך הכל נכללו בניתוח הנתונים הנוכחי כ-4,300 נשים, שהחל מגיל 15 דיווחו על התנהגויות המאפיינות הפרעות אכילה כל שנה בין 1996 ל-1999. המעקב אחריהן נמשך עד שנת 2010, במטרה להעריך התפתחות של סוכרת סוג 2.

השכיחות של אכילה בולמוסית הייתה נמוכה – רק 1.77% מהבנות עברו אירוע של אכילה בולמוסית באופן שבועי, 1.36% אובחנו עם הפרעת אכילה בולמוסית ול-4% היו מאפיינים של אכילה בולמוסית קלה מאוד. במהלך תקופת המעקב 49 מהנחקרות פיתחו סוכרת.

החוקרים מצאו כי בנות שהיו להן בולמוסי אכילה בתדירות גבוהה היו בעלות סיכון גבוה יותר פי 4 לפתח סוכרת סוג 2 במהלך תקופת המעקב, גם לאחר שהם נטרלו בחישוב הנתונים את השפעת ה-BMI.

כאשר החוקרים נטרלו את ההשפעה של סוכרת סוג 2 אצל האם – גורם סיכון לסוכרת, הקשר בין בולמוסי אכילה לסוכרת התחזק עוד יותר: הסיכון של נשים שהיו להן בולמוסי אכילה בתדירות גבוהה היה גבוה פי כמעט 5.

לבנות שהייתה להן הפרעת אכילה בולמוסית מלאה, היה סיכון גבוה במיוחד להתפתחות של סוכרת – כמעט פי 6 בהשוואה לבנות ללא אכילה בולמוסית. לעומת זאת, לא נמצא סיכון מוגבר להתפתחות של סוכרת סוג 2 בקרב בנות עם בולמוסים בתדירות נמוכה.

המחקר הוצג לאחרונה בכנס שבוע ההשמנה שנערך בארה"ב. ממצאיו טרם פורסמו בכתב עת מדעי ולכן נחשבים ראשוניים.

Obesity Week, Nov. 11-16, 2013; Abstract T-9-OR

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט