לאירוע מוחי שנגרם מפגיעה בזרימת הדם למוח עשויים להיות גורמי סיכון מגוונים, והמרכזיים שבהם כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם, הפרעות בקצב הלב, משקל עודף והשמנת יתר, עישון סיגריות וחוסר פעילות גופנית. קיימים גם גורמי סיכון פחות שגרתיים, כגון זיהומים שמייצרים דלקתיות מוגברת בכלי הדם המוחיים כמו HIV, שחפת ואיידס וקרישיות מוגברת של הדם.

שבץ מוחי מתפתח לרוב אצל בוגרים, אולם עשוי במקרים חריגים להופיע גם באוכלוסייה הצעירה. לפי הערכות, כ-10% עד 15% מאירועי השבץ הראשוניים מתרחשים בקרב בוגרים צעירים עד גיל 50. בין גורמי הסיכון שנקשרו במחקרים לשבץ מוח בקרב בוגרים צעירים נמנים מחלות לב דוגמת הפרעות קצב, מחלת מסתמים ראומטית או זיהומית ומומים לבביים, פגיעה בדופן כלי דם עורקי בצוואר (דיסקציה), מצבים המטולוגיים הגורמים לקרישיות יתר, מחלות ראומטיות כגון זאבת וזיהומים הפוגעים בכלי דם.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי גורמי סיכון לא שגרתיים נוספים כמו מיגרנות וכשל כלייתי קשורים להתפתחות שבץ בגיל צעיר. מה עשויה להיות הסיבה?

מיגרנות, מחלות אוטואימוניות וכשל כלייתי

החוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות מישיגן, אן ארבור, מדינת אוהיו, אוניברסיטת הלסינקי בפינלנד ובית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון, ביקשו לבחון את ההבדלים בגורמי הסיכון לשבץ מוחי בקרב צעירים ובוגרים, וזאת על רקע ההבדלים בשבץ מוחי בין המינים: בעוד שנשים סובלות פחות מגברים מגורמי הסיכון ה"קלאסיים" לשבץ כמו יתר לחץ דם וסוכרת, אירוע מוחי בגיל צעיר מתחת לגיל 45 – שכיח יותר בקרב נשים.

המחקר בוצע בניתוח נתונים ממאגר מידע רפואי במדינת קולורדו בשנים 2019-2012, במסגרתו אותרו 2,618 מקרים של שבץ מוחי בקרב בוגרים צעירים בגילי 18 עד 55, ולכל אחד מהמקרים הללו צוותו שלושה אירוע שבץ "קלאסיים" בהתאמה לפי מין, סוג הביטוח הרפואי ומשך הזמן במעקב לפני השבץ – לצורך קבוצת ביקורת שמנתה לבסוף 7,827 נבדקים. גורמי הסיכון לשבץ נאספו מתוך תיעודי המעקבים בתיקים הרפואיים.

יצוין כי דווקא במחקר זה, בקבוצת המחקר שכללה בוגרים צעירים שפיתחו שבץ, היה שוויון יחסי בין המינים, כאשר 52% היו נשים. בקבוצה זו, 73.3% מהמקרים סווגו כ'שבץ איסכמי' שנגרם כתוצאה מחסימה של כלי דם מוחי, ואילו כרבע מהמקרים הוגדרו כ'שבץ המורגי' שמתאפיין בדימום תוך מוחי.

בקרב 163 בוגרים צעירים במיוחד שפיתחו שבץ בגילי 18 עד 34, אשר היוו 13.1% מבין נפגעי השבץ הצעירים עד גיל 55, יותר מקרי שבץ היו מיוחסים לגורמי סיכון לא שגרתיים (אצל 31.4% מהגברים ו-42.7% מהנשים), בהשוואה לאירועים מוחיים כתוצאה מגורמי סיכון "קלאסיים" (אצל 25.3% מהגברים ו-33% מהנשים).

גורמי סיכון לא שגרתיים לשבץ ירדו בחשיבותם עם העלייה בגיל, ובקבוצת 787 הבוגרים הצעירים שפיתחו שבץ בגילי 55-45, שהיוו את רוב נפגעי השבץ הצעירים בקבוצת המחקר (63.4%), היו יוחסו לשבץ גורמי סיכון לא שגרתיים אצל כ-19.4% מהגברים ו-27.9% מהנשים.

גורמי הסיכון הלא שגרתיים השכיחים ביותר שגרמו לשבץ בקרב הצעירים כללו מיגרנות (24.2%), כשל כלייתי (15.5%), נטייה לקרישיות דם (12.4%) בקרב גברים, וכן מיגרנות (43.6%), נטייה לקרישיות דם (13.5%) וגידולים סרטניים (11.4%) בקרב נשים. לעומת זאת, גורמי הסיכון הקלאסיים שגרמו לשבץ בקבוצת הצעירים כללו בעיקר יתר לחץ דם (44.3%), עודף שומנים בדם (33%) ועישון סיגריות (28.8%) אצל גברים, ובסדר אחר –  יתר לחץ דם (41.6%), עישון סיגריות (32.8%) ועודף שומנים בדם (28.9%) אצל נשים.

בהמשך, בניתוח סטטיסטי שהתבסס על השוואה לקבוצת הביקורת, התגלה כי בגילי 18 עד 34 הסיכון להתפתחות שבץ בקרב גברים היה גבוה פי 3.1 בהינתן יתר לחץ דם, גבוה פי 3.1 בקיומה של מחלת מסתמים, גבוה פי 3.9 בנוכחות מיגרנות וגבוה פי 8.9 במקרה של כשל כלייתי. אצל נשים בגילים אלה, הסיכון לפתח שבץ גבוה פי 3.2 במצב של יתר לחץ דם, פי 3.3 בנוכחות מיגרנות, פי 4.2 בנוכחות מחלת מסתמים, וגבוה פי 8.8 בנוכחות מחלה אוטואימונית כמו זאבת.

בקרב צעירים בגילי 35 עד 44, הסיכון להתפתחות שבץ בקרב גברים היה גבוה פי 2.2 בנוכחות יתר לחץ דם, גבוה פי 3.1 בנוכחות מיגרנות, גבוה פי 3.8 בנוכחות מחלת מסתמים, ואילו בקרב נשים הסיכון לשבץ היה גבוה פי 2 בנוכחות יתר לחץ דם ובנוכחות מיגרנות, גבוה פי 3 במקרה של נטייה לקרישיות יתר, גבוה פי 3.4 בנוכחות כשל כלייתי, גבוה פי 3.6 בעת קיומה של מחלה אוטואימונית, וגבוה פי 6 בקיומה של מחלת לב כלילית.

וגם אצל בוגרים צעירים בגילי 45 עד 54 נמצא כי גורמי סיכון לא שגרתיים נקשרו לשבץ מוחי, כאשר הסיכון לשבץ אצל גברים היה גבוה ב-70% נוכחות מיגרנות וב-90% בנוכחות כשל כלייתי, ואצל נשים היה גבוה ב-60% בנוכחות מיגרנות ופי 2.3 על רקע כשל כלייתי.

החוקרים מסכמים כי "גורמי סיכון לא שגרתיים לשבת מוחי הם משמעותיים בהתפתחות שבץ בגיל צעיר הן בקרב גברים והן בקרב נשים, ובעיקר מתחת לגיל 35".

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מתפרסמים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes השייך לאיגוד הלב האמריקאי (AHA).

דיכוי אזורים במוח

המחקר מספק מספר הערכות המבוססות על עבודות אחרות באשר לקשר שהתגלה בין מיגרנות להתפתחות שבץ בקרב צעירים. בין השאר, נמצא כי אנשים עם מיגרנות נוטים יותר להיות חשופים לקרישיות יתר של הדם עקב עישון סיגריות או נטילת גלולות למניעת היריון. כמו כן, מיגרנות מובילות לדיכוי של אזורים במעטפת המוח אשר עשוי לעודד שבץ; מיגרנות עשויות גם להאיץ תהליכי טרשת עורקים; וכן יתכן כי קיימת נטייה גנטית משתפת הן למיגרנות והן לשבץ.

כיום המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ממליץ לנשים שמתמודדות עם מיגרנות עם 'אאורה' להימנע מנטילת גלולות לניעת היריון כדי למנוע שבץ. החוקרים מתריעים כי ממצאי המחקר מחייבים הרחבת המלצות מניעתיות כנגד שבץ עבור אנשים עם מיגרנה, למשל גמילה מעישון.

המחקר מאיר על תופעת השבץ בקרב צעירים שהמודעות אליה בספרות הרפואית גוברת בשנים האחרונות. במחקר מהולנד שבחן ממצאי מאגר לאומי על אירועי שבץ בקרב בוגרים עד גיל 50, שממצאיו פורסמו במאי 2019 בכתב העת Neurology, נמצא כי 53% מהמקרים היו מתועדים בקרב נשים, כאשר עם העלייה בגיל גדל הסיכון לשבץ איסכמי ומצטמצם הסיכון לשבץ דימומי. הסיכון לשבץ מתחת לגיל 50 לפי מחקר זה עמד על 14 לכל מאה אלף איש.

בישראל, לפי נתוני הרישום הלאומי לשבץ מוחי לשנת 2021 של משרד הבריאות, באותה שנה תועדו 16,804 מקרים של שבץ מוחי, כשהגיל הממוצע אצל הודים עמד על 72.1 שנים, ואצל ערבים היה נמוך משמעותית בכשבע שנים. 17.6% מנפגעי השבת הוגדרו כצעירים עד גיל 60, ומתוכם 63.9% פיתחו שבץ איסכמי (בהשוואה ל-67.3% מכלל מקרי השבץ), 9.3% פיתחו שבץ דימומי (בהשוואה ל-8% מכלל מקרי השבץ) ו-26.8% פיתחו אירוע מוחי חולף (בהשוואה ל-24.7% מכלל מקרי השבץ).

Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.123.010307