מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותבדיקת רוק עשויה לעזור בזיהוי כאב של אנשים דמנטיים

בדיקת רוק עשויה לעזור בזיהוי כאב של אנשים דמנטיים

חוקרים מספרד פיתחו בדיקה לשני סמנים ביולוגיים ברוק שמאפשרת לזהות כאבים אצל אנשים עם דמנציה שמתקשים בתקשורת עם הסביבה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות עם העלייה במודעות לצורך להתייחס לכאבים אקוטיים וכרוניים של מטופלים ולטפל בהם, קיים אתגר משמעותי בפיתוח דרכים לזיהוי המתמודדים עם כאבים. איתור הכאב וטיפול לשיכוכו לא רק שעשוי לשפר את איכות חייהם של מטופלים, אלא שבמקרים מסוימים ביכולתו למנוע סיבוכים והידרדרות במצב הרפואי.

 

השיטה המרכזית לאיתור כאב מבוססת בימינו על סולם כאב סובייקטיבי, כאשר המטופל מתבקש להעריך עד כמה כואב לו.

 

אחד האתגרים ביישום שיטה זו נעוץ בחוסר היכולת לאבחן באמצעותה כאבים אצל מי שאינם מסוגלים לתקשר כהלכה עם סביבתם. נכון להיום, אין בנמצא מדד מדעי אובייקטיבי שמאפשר לאתר כאבים.

 

עתה מדווחים חוקרים מספרד כי מצאו שיטה למדידה "אובייקטיבית" ובלתי תלויה של כאב אצל אנשים עם דמנציה – על סמך שני סמנים שניתנים לאיתור בבדיקת רוק לא פולשנית.

 

הקשר ל-TNF אלפא

 

צוות החוקרים ממחלקת הסיעוד באוניברסיטת קורדובה בחבל אנדלוסיה שבספרד דיווח כי בדיקת הסמנים ברוק עשויה לשמש כלי יעיל ולא פולשני לזיהוי כאבים אצל אנשים עם דמנציה ובעיות תקשורת. בכך עשויה להיסלל הדרך לאיתור וטיפול יעיל בכאבים באוכלוסיות אלו, וכן נפתחת אפשרות לזהות כאבים באמצעים שאינם נשענים על דיווחי מטופלים.

 

לאנשים עם דמנציה, כאב הוא בעיה שלא מזוהה ולא מטופלת, במיוחד אם הם נמצאים בשלב מתקדם של מחלתם, במצב שמונע מהם לתקשר ביעילות ומוביל להידרדרות פיזית ונפשית חמורה יותר. מחקרים מצביעים על קשר ביולוגי בין כאבים לדמנציה. לפי עבודה מאוסטרליה, שפורסמה במאי 2023 בכתב העת BMC Medicine, כאב כרוני מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, כאשר כל אתר שבו מתפתח כאב כרוני מעלה ב-8% את הסיכון לתחלואה דמנטית בהתחשב בכך שהשכיחויות של כאבים ושל דמנציה עולות עם הגיל, החוקרים ביקשו למצוא שיטות חלופיות לזיהוי כאב שאינן מבוססות על דיווחים עצמיים של המטופלים.

 

המחלקה לסיעוד באוניברסיטת קורדובה מבצעת בשנים האחרונות מחקרים שונים על כאב בהקשר למחלות נוירו-דגנרטיביות – שמלוות בפגיעה בתאי מערכת העצבים במוח, כגון אלצהיימר.

 

בעבודה הנוכחית, שבוצעה בשיתוף עם חוקרים ספרדים מאוניברסיטת חאאן (Jaén), אף היא בחבל אנדלוסיה, נמצא כי בדיקת רוק עשויה להועיל באיתור כאב אצל חולים אלה.

 

במחקר השתתפו 173 נבדקים מבוגרים מעל גיל 65 שחולקו לשתי קבוצות: באחת 75 מאובחנים עם דמנציה ובשנייה 98 נבדקים ללא דמנציה או פגיעה קוגניטיבית כלשהי ששימשו כקבוצת ביקורת. רוב הנבדקים (76.9%) היו נשיים, והגיל הממוצע עמד על 79.1 שנים.

 

המחקר התמקד בשני סמנים ביולוגיים שמעידים על כאבים המסומנים באותיות "sTNFRII" ו-"SIgA", אשר הימצאותם בדגימות רוק של מטופלים מעידה על התמודדות עם כאבים.

 

בהיבט הביולוגי, הן כאב והן דמנציה קשורים בתהליכים דלקתיים משותפים, ובעבודות קודמות של צוות החוקרים כבר נמצא מכניזם משותף הקשור בפעילות החלבון-ציטוקין 'TNF אלפא' – חלבון אשר גם משמש יעד למספר תרופות ביולוגיות שמכוונות לטיפול בכאבים אצל חולים כרוניים, למשל חולי מפרקים ואנשים עם מחלות מעי דלקתיות. חלבון-ציטוקין זה בין השאר מתקשר לחלבון-קולטן מסוג sTNFRII אשר נמצא במחקרים בעבר מעורב בתהליכים שמאפיינים מחלות דמנציה. לצדו sIgA הוא נוגדן המשתייך למערכת החיסונית שכבר נמצא בעבודות בעבר כסמן אפשרי לכאב דרך בדיקות רוק.

 

החוקרים זיהו ירידה מובהקת ברמות הסמן sTNFRII ועלייה ברמות הסמן sIgA בדגימות רוק של מאובחנים עם דמנציה, בהשוואה לבריאים. בהמשך נמצא כי רמות הסמנים הללו מאפשרים לקבוע עוצמות כאב, והשיקו לממצאים שהתקבלו בבדיקת תצפיתיות שבהם הוערכה עוצמת הכאב באמצעות סולם כאב סובייקטיבי.   

 

החוקרים מציינים כי בדיקת הרוק שפותחה מאפשרת גם לדרג את כאב המטופלים עם דמנציה לפי סולמות הכאב המקובלים. לדבריהם, לפי ממצאי בדיקת הרוק, צוותים רפואיים יכולים לנפק משככי כאבים מתאימים במידת הצורך – ובכך לשפר את איכות החיים של המטופלים.

 

המחקר נתמך על ידי קרן Junta de Andalucía , וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2023 של כתב העת European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience.

 

בדיקות כאב בלתי תלויות

 

ממצא המחקר פותחים צוהר לעולם חדש של בדיקות כאב בלתי תלויות, שאינן מתבססות על דיווחים סובייקטיביים עצמיים של מטופלים, אלא על מדדים ביולוגיים שונים.

 

בשנים האחרונות זוהו מספר סמנים ביולוגיים אפשריים לזיהוי כאבים באמצעות מולקולות שמשתייכות למערכת החיסונית, כדוגמת הסמן sIgA שנעשה בו שימוש בעבודה הנוכחית.

 

בפברואר 2019 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אינדיאנה בכתב העת Molecular Psychiatry על פיתוח של בדיקת דם לזיהוי כאבים שמבססת על מספר סמנים ביולוגים שנמצאו בהלימה עם רמות כאב שמדווחות על ידי חולים, בהם סמנים שמסומנים באותיות MFAP3, GNG7, CNTN1, LY9, CCDC1448 ו-GBP1. חלק ממולקולות אלו כבר משמשים אתרי יעד לתרופות מסוימות לשיכוך כאבים.

 

הפיתוח החדש מתקדם עוד יותר, מאחר והוא מאפשר שימוש בבדיקת רוק שאינה דורשת נטילת דגימה באופן פולשני.

 

דיווח זה מצטרף לדיווחים נוספים מהשנים האחרונות על השימוש בבדיקות רוק לאיתור כאבים. באופן דומה, בינואר 2022 דיווחו חקרים מצרפת בכתב העת Journal of Clinical Medicine כי פיתחו בדקת רוק שמאפשרת לאבחן אנדומטריוזיס – מחלה גינקולוגית שמתבטאת בעיקר בכאבים באיברי המין הנשיים ובעיות פוריות כתוצאה מהידבקויות פנימיות באיברי הרבייה.

 

European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, doi: 10.1007/s00406-023-01693-9