מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בדיקת מאמץ/ ארגומטריה
מהי בדיקת מאמץ? למה היא משמשת? ואיך להתכונן לארגומטריה? מדריך
בדיקת ארגומטריה (Ergometric Testing) הקרויה בעגה העממית 'בדיקת מאמץ', היא למעשה בדיקת אק"ג תחת מאמץ, להערכת ההשפעה של פעילות גופנית מאומצת על הלב. יתרונה בהיותה בדיקה להערכה מהירה של תפקוד הלב במאמץ שניתן לפענח אותה מיד עם סיומה. לכן, בדיקה זו משמשת לעתים לזיהוי חשד לסתימה בכלי דם.
במהלך הבדיקה מוצמדות לגוף אלקטרודות לבחינת הפעילות החשמלית של הלב ובמקביל שרוולית לניטור קבוע של לחץ הדם כל מספר דקות. בהמשך מתבקש הנבדק להתאמן בהליכון או אופני כושר, כשדרגת המאמץ מועלית בהדרגה עד להגעה לדופק המטרה, או עד להופעת כאבים בחזה, שינויים קיצוניים בלחץ הדם או שינויים משמעותיים באק"ג המעידים על כך שהלב אינו מקבל אספקת דם וחמצן במידה הנדרשת. הבדיקה לרוב אורכת 30-15 דקות.
תזמון השינויים המאובחנים באק"ג ביחס למאמץ עשויים להעיד על בעיות שונות: מטופלים עם שינויי אק"ג גבוהים כבר בתחילת המאמץ, כשהדופק נמוך, נמצאים בסיכון לסבול מהיצרויות קשות בעורקי הלב, ואילו כששינויי האק"ג מופיעים במאמץ גבוה בלבד – ההיצרויות, אם קיימות, לרוב קלות יותר ואינן מסוכנות.
הבדיקה מבוצעת במקרים של תלונות חוזרות על כאבים בחזה וכן לאחר התקף לב (אוטם), לאחר צנתור או ניתוח מעקפים, לאחר אבחון במחלת לב כלשהי – לצורך התאמת פעילות גופנית וכן לאיתור הפרעות בקצב הלב תחת מאמץ.
הכנה לארגומטריה
בדיקת מאמץ אינה דורשת צום מקדים, ואף רצוי לאכול ארוחה קלה לפניה וכן לשתות, אולם מומלץ להימנע מארוחות כבדות וביצוע פעילות גופנית מאומצת טרם הבדיקה, וכן להימנע מעישון ושתיית אלכוהול מספר שעות לפניה.
כמו כן, מומלץ להימנע ממספר תרופות לפני הבדיקה, לרבות תרופות לאין אונות ולמחלות כרוניות שונות – ויש לעדכן את הרופא בתרופות שהנכם נוטלים כדי לקבל המלצות אישיות בנושא זה.
לצורך הצמדה תקינה של האלקטרודות נדרשת לעתים מריחת העור באלכוהול או ג'ל מימי, ולעתים בקרב גברים אף נדרש גילוח של חלק משערות החזה להצמדה יעילה של אלקטרודות.
סיכונים של ארגומטריה
לעתים רחוקות בדיקת מאמץ כרוכה בהתפתחות כאבים בחזה ואף עלולה לגרום להתעלפות ולהפרעת קצב מסוכנת.
מגבלות של בדיקת ארגומטריה
הבדיקה עשויה לזהות הפרעות בקצב הלב בזמן מאמץ ופגיעות באספקת הדם לשריר הלב, וכן תוצאותיה עלולות להעיד על כושר גופני נמוך, אולם תוצאה לא תקינה לא מצביעה תמיד על בעיה ממשית בלב, וכן תוצאה חיובית בבדיקה לא שוללת לחלוטין מחלת לב. לכן יש להתייחס גם להיסטוריה הרפואית של המטופל ולמדדים נוספים בעת פענוח תוצאות הבדיקה, ולעתים יופנה הנבדק לבדיקות משלימות נוספות.
סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא
עדכון אחרון: אפריל 2017