בדיקות הדמיה של הכליות הן חלק מתהליך ההערכה של מחלות כליות שונות. ישנן בדיקות הדמיה הנותנות מידע אנטומי-מבני של הכליות, וישנן בדיקות הנותנות גם הערכה של התפקוד הכלייתי

אולטרא-סאונד של הכליות

אולטרא-סאונד היא אחת הבדיקות הראשונות והשכיחות ביותר הנעשות במהלך בירור של מחלות כליות. הבדיקה זמינה, זולה יחסית, בלתי פולשנית ואינה כרוכה באי נעימות או סבל לנבדק.

היא מבוצעת על ידי טכנאי אולטרא-סאונד או רופא המומחה לדימות (רדיולוג) בחדר מוחשך, לרוב בשכיבה על הגב ו/או על הצד. בעת הבדיקה מורחים חומר דמוי ג'ל על הבטן ובעזרת מתמר מיוחד המשדר גלי קול מקבלים הדמיה של הכליות הנצפית על גבי המסך.

הבדיקה נותנת מידע לגבי מספר הכליות, מיקומן, גודלן ומרקמן. הבדיקה יכולה לזהות שינויים בגודל הכליות, למשל כליות גדולות מאוד או כליות קטנות ומצומקות המאפיינות אי ספיקת כליות מתקדמת וסופנית.

יתכנו שינויים גם במרקם הכליות, המעידים על תהליכים פתולוגיים המערבים את רקמת הכליות. בבדיקת האולטרא-סאונד ניתן לזהות שינויים במיקום הכליות (בדרך כלל שינויים מולדים) ומומים אחרים של הכליות ודרכי השתן.

בבדיקה מעריכים גם את דרכי השתן, כולל כיס השתן, הערמונית ולעיתים ניתן לראות גם את השופכנים המנקזים את הכליות. ניתן לזהות חסימה של דרכי השתן על ידי הדגמת הרחבה של מערכת ניקוז הכליה. לעיתים ניתן אף להדגים אבן בדרכי השתן הגורמת לחסימה.

בבדיקת האולטרא-סאונד ניתן לאבחן ציסטות בכליות. ציסטות פשוטות הן ממצא שכיח ביותר הקיים באנשים מבוגרים רבים מעל גיל 50. ממצא זה חסר משמעות קלינית לרוב ואינו מצריך בירור או מעקב נוסף. לפי מראה הציסטות, גודלן, מספרן ומאפיינים נוספים שלהן, עולה לעיתים החשד למחלת כליה ציסטית המצריכה המשך בירור.

בדיקת האולטרא-סאונד יכולה להדגים גם גידולים בכליות. ממצא של גידול בכליה מצריך המשך בירור וטיפול.

אולטרא-סאונד דופלר של עורקי הכליות

בדיקת דופלר נעשית אף היא על ידי מכשיר האולטרא-סאונד, כתוספת לבדיקת האולטרא-סאונד הרגילה של הכליות. הבדיקה משמשת כבדיקת סקר לזיהוי היצרות של עורקי הכליות.

הבדיקה נעשית כאשר עולה החשד כי יש היצרות של עורק הכליה, אוטם של עורק הכליה או חסימה של וריד הכליה. הבדיקה מדגימה את הזרימות בתוך כלי דם אלו.

דיוק תוצאות הבדיקה תלוי בבודק, ולעיתים הבדיקה נמשכת כ-30-40 דקות. הבדיקה מוגבלת לעיתים בשל מבנה גוף הנבדק ומצריכה שיתוף פעולה של הנבדק, המתבקש מעת לעת לעצור נשימתו.

CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של הכליות

בדיקת הדמיה בלתי פולשנית, הנעשית לעתים בהמשך לממצאים שונים המזוהים באולטרא-סאונד ודורשים המשך בירור.

הבדיקה נותנת מידע אנטומי-מבני על איברי הבטן והכליות. הבדיקה נעשית לצורך הערכת גושים בכליות, אבחון אבנים בכליות ודרכי השתן, הערכת גושים באזור הכליות וכן מאפשרת סיווג ציסטות שאינן פשוטות.

בדיקת ה-CT יכולה להתבצע עם ובלי הזרקת חומר ניגוד. חומר הניגוד נקלט מן הדם אל הכליות ולאחר מכן מופרש לדרכי השתן. לכן, ביצוע סדרת צילומי CT לאחר הזרקת חומר הניגוד, מספק מידע על אספקת דם לכליות ומידע עקיף על התפקוד הכלייתי, המאפשר הפרשת חומר הניגוד. הפרעות בשלב קליטת חומר הניגוד יכולות להעיד על הפרעה בזרימת הדם העורקית לכליה או זיהום בכליה. איחור בהפרשת חומר הניגוד יכול להעיד על חסימה של דרכי השתן.

מגבלות הבדיקה - תוצאות הבדיקה פחות מדויקות בחולים שמנים מאוד. הבדיקה רגישה מאוד לתזוזות של הנבדק ולכן דורשת שיתוף פעולה מרבי, בנוסף, היא מצריכה הזרקת חומר ניגוד המבוסס על יוד. הדבר מהווה בעיה בחולים עם אלרגיה ליוד או בחולים עם אי ספיקת כליות, אצלם עלול להחמיר התפקוד הכלייתי בעקבות החשיפה ליוד. במקרים שבהם הבדיקה חיונית, ניתן לבצעה לאחר הכנה מתאימה.

CT-אנגיוגרפיה

בדיקת CT עם הזרקת חומר ניגוד וצילומים סדרתיים בחתכים דקים מאוד וביצוע שחזורים תלת ממדיים של כלי הדם. בדיקה זו נותנת הערכה טובה לאספקת הדם הכלייתית ומזהה שינויים מבניים בכלי הדם. הבדיקה משמשת להערכת היצרויות של עורקי הכליות ואוטם של כליה וכן עוזרת לתכנון טרום ניתוחי לפני השתלת כליה.

MRI

בדיקת MRI נעשית במקרים מיוחדים, בדרך כלל כהשלמה לבדיקות הדמיה קודמות. הבדיקה נעשית במכון מיוחד. הנבדק מוכנס לתוך מתקן של שדה מגנטי. התמונות המתקבלות מבוססות על קליטת האנרגיה המתקבלת חזרה מהאיברים והרקמות השונות לאחר החשיפה לשדה המגנטי. גם בבדיקה זו משתמשים לעיתים בהזרקת חומר ניגוד המבוסס על חומר הקרוי גדוליניום. הבדיקה נעשית לעיתים להערכת גושים בכליות.

קיימת גם בדיקת MRI עם הזרקת חומר ניגוד וביצוע שחזורים המדגימים כלי דם גדולים, החל מאבי העורקים, ממנו יוצאים עורקי הכליות. בדיקה זו נעשית לצורך הערכה ואבחון של היצרות עורקי הכליות. הבדיקה מהווה תחליף ל-CT-אנגיוגרפיה בחולים הרגישים ליוד.

כך תתכוננו לבדיקת MRI

אנגיוגרפיה

בדיקה פולשנית שבה מבוצע צנתור ושיקוף של עורקי הכליות. הבדיקה נעשית במכון אנגיוגרפיה על ידי רדיולוגים פולשניים. בעת הבדיקה דוקרים עורק ומכניסים צנתר עד לאבי העורקים, דרכו מזריקים חומר ניגוד ומדגימים את עורקי הכליות בשיקוף. בבדיקה זו ניתן להדגים היצרות או חסימה של עורקי הכליות. בדיקה זו היא גם אבחנתית וגם טיפולית. במידת הצורך ניתן לבצע הרחבה על ידי בלון ואף להכניס תומכן (סטנט) לכלי הדם המוצר. הבדיקה יכולה גם לאבחן מצבים של דלקת בכלי הדם הבינוניים-גדולים (וסקוליטיס).

כיום בדיקות ה-CT-אנגיוגרפיה וה-MRI החליפו את האנגיוגרפיה, שהינה בדיקה פולשנית העלולה להוביל לסיבוכים. האנגיוגרפיה נשמרת לחולים אצלם מעריכים מראש שיש מקום להתערבות טיפולית.

מיפוי כליות

בדיקה לא פולשנית, הנותנת מידע מבני ותפקודי על הכליות. המיפוי מבוצע במכון איזוטופים. בעת הבדיקה מזריקים חומר איזוטופי לנבדק ומצלמת קרני-גמא קולטת אנרגיה מהאיזוטופ שהוזרק ליצירת תמונה. ישנם מיפויים מסוגים שונים, שתפקידם לבדוק ולהעריך זרימת דם לכליות ולתת הערכה עקיפה לתפקוד הכלייתי.

מיפוי DTPA - בדיקה המבוצעת לצורך הערכת התפקוד הכלייתי והערכת ה-GFR. משתמשים באיזוטופ שנקלט לכליה ועובר סינון דרך הגלומרולים (פקעיות הכליה), ועל ידי כך נותן הערכה לקצב הסינון הגלומרולרי (GFR). החומר הנפוץ ביותר בשימוש הוא טקנציום-DTPA. בבדיקה זו מקבלים מידע לגבי כמה אחוזים תורמת כל כליה לסך התפקוד הכלייתי. באופן רגיל כל כליה אמורה לתרום כ-50% לסך התפקוד. הבדלים משמעותיים בתפקוד הכליות מצריכים המשך בירור. 

מיפוי DMSA - במיפוי זה משתמשים בחומר איזוטופי אחר המופרש על ידי הכליות, שנותן מידע מבני טוב של קליפת הכליה (קורטקס הכליה). הבדיקה נותנת מידע על גודל הכליות, מיקומן וגבולותיהן. הבדיקה מאפשרת אבחון של צלקות בכליה ואוטמים של הכליה. המיפויים משמשים לעיתים להערכת זרימת דם ותפקוד של כליה מושתלת וכן להערכת סיבוכים לאחר ניתוח השתלת כליה, כמו דליפת שתן וכדומה.