מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

מנהלי קהילה

פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
ד
ד"ר נירית אבירן ברק
בוגרת לימודי רפואה בטכניון. בשנת 2000 סיימתי התמחות ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון, ובשנת 2006 התמחות בסוכרת ואנדוקרינולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. כיום עובדת כאנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, במרכז הרפואי נתניה ומטפלת בחולי סוכרת, אוסטאופורוזיס, בלוטת התריס ועוד..נושא האוסטאופורוזיס קרוב מאד לליבי ויש לי מטופלות ומטופלים רבים הסובלים מבעיה זו. במקביל לומדת לימודי רפואה משלימה בשביל הנשמה. מקבלת מטופלים במסגרת מכבי שירותי בריאות בנתניה ובאופן פרטי (החזרים מקופ"ח לאומית וביטוחים פרטיים) בכפר סבא. טלפון לקביעת תור 0733700700 לאתר שלי לחצו כאן
ד
ד"ר נעמי לוין יינה
בוגרת ביה\"ס לרפואה בירושלים. מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה. רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי שיבא, תל השומר
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
ד
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה. מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת. לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה
בתאל בר
בתאל בר
היי. שמי בתאל וזה האני מאמין שלי: אורח חיים בריא משלב ליווי מקצועי ואישי יחד עם תמיכה רגשית ומותאמת לנפש לאדם. מעל 10 שנים של עשייה מספקת כאחות כירורגית בבית חולים שעדיין נמשכת, ראיתי לא מעט מטופלים שנזקקו בדיוק לזה. אז החלטתי לתת להם את זה במסגרת בקליניקה שלי בה אני מלווה מטופלים סוכרתיים במקצועיות ורגישות מרבית, לשינוי המיוחל שלהם. במקביל, אני מתמחה במכון אדלר בלימודי קוצ'ינג בשאיפה לתת ערך מוסף למטופלים שלי כמאמנת אישית לאורח חיים בריא. מזמינה אתכם לעקוב אחריי ולהתייעץ בכל נושא שיעלה ובראש וראשונה, מאחלת לכולנו הגשמה עצמית ובריאות איתנה! שלכם, בתאל
כמוניסוכרת סוג-2חדשותבדיקה: האם תרופות לסוכרת מסכנות את הלבלב?

בדיקה: האם תרופות לסוכרת מסכנות את הלבלב?

ה-FDA בוחן אם תרופות כמו ג'נוביה ובייטה קשורות לדלקת הלבלב ושינויים טרום סרטניים


התרופות מחקות את ההורמון אינקרטין המאותת ללבלב לשחרר אינסולין (צילום: Shutterstock)
התרופות מחקות את ההורמון אינקרטין המאותת ללבלב לשחרר אינסולין (צילום: Shutterstock)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בודק בימים אלה אם קיים סיכון מוגבר לדלקת הלבלב ושינויים טרום סרטניים בלבלב, עקב השימוש בתרופות נפוצות לטיפול בסוכרת סוג 2.

 

התרופות עליהן מדובר הן תרופות ממשפחת חקייני אינקרטין (Incretin Mimetics) בהן בייטה, ויקטוזה, ג'נוביה ותרופות נוספות. תרופות אלה מחקות את ההורמון הטבעי אינקרטין, המאותת ללבלב לשחרר אינסולין לאחר אכילה.

 

הבדיקה החלה בעקבות ממצאים שטרם פורסמו, ממחקר שבחן דגימות רקמות לבלב שנלקחו ממטופלים שמתו מסיבות לא ברורות.

 

ב-FDA מבהירים כי הם מבקשים לבחון את הסיכון הפוטנציאלי, אך הם עדיין לא הגיעו למסקנות חדשות לגבי בטיחות התרופות. הם רק ביקשו ליידע את הציבור שהערכה כזו מתבצעת.

 

עוד מדגישים במנהל, כי בזמן זה מטופלים צריכים להמשיך לקחת את התרופות שלהם לפי הוראות הרופא וההגבלות בתוויות ועלון התרופה.

 

בעבר ה-FDA ביקש מהציבור לדווח על דלקת לבלב הקשורה לשימוש בתרופות. תוויות התרופה ועלון התרופה מכילים כבר אזהרות לגבי הסיכון לדלקת חריפה של הלבלב. עם זאת, ה-FDA לא הזהיר בעבר מפני סיכון מוגבר לשינויים טרום סרטניים בלבלב עקב השימוש בתרופות ולא הגיע למסקנות בנושא.

 

לאחרונה הייתה התפתחות נוספת. מחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת JAMA בחן את נתוני חברות הביטוח ומצא כי השימוש בתרופות בייטה וג'נוביה קשור לסיכון מוגבר להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב. עם זאת, גם החוקרים ציינו כי המטופלים צריכים להמשיך ליטול את התרופות. ארגונים מקצועיים, בהם איגוד הסוכרת האמריקאי, הטילו ספק בחוזקם של ממצאי המחקר.

 

ה-FDA יפרסם הודעה כשיהיה חדש בנושא. בינתיים מבקשים ממטופלים ורופאים לדווח על תופעות לוואי בקרב המשתמשים בתרופות.

 

בשנה שעברה הודיע משרד הבריאות בישראל כי הוא בודק חשד להיארעות דלקת לבלב וסרטן הלבלב כתוצאה מנטילת התרופה ויקטוזה, בעקבות דיווחים ספורים שהועברו לאגף הרוקחות. במשרד הדגישו כי בקרב חולי סוכרת קיים שיעור גבוה יותר של תחלואה בסרטן הלבלב גם שלא בהקשר לנטילת תרופות וכי אין שינוי בהנחיות לגבי נטילת התכשיר.

 

 

להודעה המלאה של ה-FDA

 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט

מינרבה1
28/03/13 8:19

LOS ANGELES -- March 27, 2013 -- Individuals who had taken a type of drug commonly used to treat type 2 diabetes showed abnormalities in the pancreas, including cell proliferation, that may be associated with an increased risk of neuroendocrine tumours, according to a new study by researchers from UCLA and the University of Florida. Their findings were published online March 22 in the journal Diabetes.

The researchers, from the Larry L. Hillblom Islet Research Center, UCLA, Los Angeles, California and the Diabetes Center at the University of Florida, Gainesville, Florida, found that cell mass was increased approximately 40% in the pancreases of deceased organ donors who had type 2 diabetes and who had been treated with incretin therapy.

Although there have been conflicting reports on the effects of the incretin class of drugs on the pancreas in animal studies, this is the first study to note such changes in the human pancreas.

“There is an increasing appreciation that animal studies do not always predict findings in humans,” said Peter Butler, MD, Hillblom Islet Research Center.

The researchers examined the pancreases of 20 deceased organ donors with type 2 diabetes. Eight had been treated for at least a year with incretin therapy, while the other 12 had received therapies that didn’t include incretin-based drugs. The researchers also evaluated 14 pancreases from a control group of patients of a similar age without diabetes.

The pancreases of the individuals who had been on incretin therapy were larger than those of patients on other types of diabetes therapies, and this larger size was associated with increased cellular proliferation. Incretin-treated individuals showed an increase in pancreas dysplasia as well as an expansion of alpha cells.

This latter finding is likely a consequence of GLP-1–based therapies’ suppression of the release of glucagon by alpha cells, since decreasing the availability or action of the hormone glucagon has been shown in a variety of prior studies to induce a proliferation of pancreatic alpha cells. This alpha-cell expansion has been associated with the development of pancreatic neuroendocrine tumours. Three of the 8 incretin-treated individuals had microadenomas and 1 has a neuroendocrine tumour composed of alpha cells.

Of the 8 donors who were on incretin therapy, 7 had been taking sitagliptin (Januvia), and 1 had been on exenatide (Byetta). These and similar drugs are currently under investigation by the US Food and Drug Administration for their possible links to pancreatitis and pancreatic cancer.

“These findings lend additional weight to concerns regarding the effects of long term GLP-1–related therapy, with respect to both unintended proliferative actions on the exocrine pancreas and now also a possible increased risk of neuroendocrine tumours,” the researchers write. “In addition to the surveillance previously recommended for the potential association of GLP-1– based therapy and pancreatic cancer risk, the current data imply that surveillance for a possible increased risk of pancreatic neuroendocrine tumours is warranted.”

Such surveillance approaches might include MRI imaging of the pancreas and screening for neuroendocrine tumours, Dr. Butler said.

“The present studies are only from a small number of individuals, and while the findings do raise concerns, it will be important that other approaches are now used in a larger group of living individuals to further investigate these findings,” he said.

A recent study led by Sonal Singh, MD, Johns Hopkins University School of Medicine and Public Health, Baltimore, Maryland and published in JAMA Internal Medicine suggested a doubling in the risk of hospitalisation for acute pancreatitis with the GLP-1–based therapies and also recommended further research.

“Since most risk factors for acute pancreatitis are also linked to an increased risk of pancreatic cancer, these findings of changes in the human pancreas are very concerning,” said Dr. Singh. “Now that GLP-1–based therapies have been shown to increase the risk of pancreatic inflammation and abnormal cell proliferation, further studies are needed to urgently clarify whether these linkages lead to pancreatic cancer with long-term use.”

SOURCE: University of California, Los Angeles (UCLA), Health Sciences

 

 

מדובר במאמר מסוג "מקרה-בקרה" המבוסס על ניתוח נתוני תביעות משתי חברות ביטוח רפואי בארה"ב. החוקרים השוו 1269 מקרים של אשפוז בשל דלקת לבלב חריפה ל 1269 מקרים שהותאמו כבקרה, ומצאו כי חולים שנטלו טיפולים מבוססי GLP-1 (כמו Sitagliptin/Exenatide ) היו בסיכון כפול לאשפוז בשל דלקת לבלב חריפה בהשוואה לקבוצת הבקרה.

ישנה חשיבות גדולה למעקב ומחקר מתמשכים אודות בטיחות של תרופות לסוכרת, אך נתונים ממחקר מקרה-בקרה קטן עם מגבלות משמעותיות (שיפורטו להלן) כולל קיבוץ שתי תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה כקבוצה אחת, אינם יכולים להוות משקל נגד למידע הרחב שהתקבל ממחקרים קלינים רנדומלים ומבוקרים, או למידע ממחקרים אפידמיולוגיים אחרים בהם לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין עליה בסיכון לדלקת לבלב חריפה.

 

התגובה המלאה שהתפרסמה בEMED
 

ענתר
17/03/13 9:32