אני מרגישה את זה שוב, את הבדידות החונקת, התשוקה החזקה בגוף, הצורך האובססיבי לקבל תשומת לב מאנשים, אישור בתוקף שאני שווה חיבוק , או שווה לייק. אני מרגישה את החרדה קרבה אליי שוב, חשה בפעימות הלב שלי, כאילו משהו נורא מתרחש ... זה הכל דימיון. סרט, אשליה אני מוקפת באנשים סביבי, אבל הם לא איתי, הם בטלפון בעולם שלהם... ואני? אני מחפשת את העולם המוזר שלי שקיים בתוכי.. אני שונה, הקצב שלי לא כמו כולם, בת 24 אבל הנפש שלי כמו ילדה... ילדה קטנה מבוהלת, שצריכה את החיבוק מהעולם מתחננת לאהבה אבל אף אחד לא מגיע הם מקשיבים רק לדקה כדי להרגיש טוב עם עצמם נוטשים. ננטשתי, יש לי את עצמי, אבל זה לא מספיק לי, זה לא יספיק לעולם.....