סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
התרופות שסוכרתיים מתקשים להתמיד בנטילתן
מחקר ישראלי חשף שוני בהיענות לטיפול התרופתי אצל מטופלים עם סוכרת בהתאם לתרופה שנרשמה עבורם. היענות נמוכה דווחה בעיקר לתרופה מטפורמין, המשמשת קו טיפול ראשון ולתרופות מקבוצת סולפונילאוראה
בשנים האחרונות מושם דגש בקהילה הרפואית על אי היענות לטיפולים תרופתיים בקרב חולים כרוניים. התופעה שבאה לידי ביטוי במחקרים שונים גם אצל חולי סוכרת, חושפת מטופלים סוכרתיים לסיכון מוגבר לסיבוכים של סוכרת.
בגיליון ספטמבר 2014 בכתב העת PLoS ONE דיווחו חוקרים ישראלים כי סוכרתיים רבים אינם נוטלים את כל התרופות שנרשמות עבורם, וממצאיהם העלו כי רק מחצית מהסוכרתיים נוטלים את מרבית התרופות שהומלצו להם.
מחקר ישראלי חדש שבחן את התופעה לעומק מעלה כי ההיענות לטיפול תרופתי בקרב סוכרתיים משתנה בהתאם למשפחות התרופות השונות, וכי היענות נמוכה לכל תרופה קשורה בירידה באיזון רמות הסוכר ועלייה ברמות הכולסטרול הרע בדם.
החוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וקופות החולים כללית ולאומית בחנו נתונים של כלל המאובחנים עם סוכרת סוג 2 מעל גיל 40 המשתייכים למחוז מרכז של קופת חולים כללית שאובחנו לפני 2008 וטופלו בשנים 2010-2008 אצל רופאי משפחה – 21,357 מטופלים, ובדקו את שיעורי רכישת התרופות לסוכרת בהתאם למשפחות התרופות השונות. רכישה של לפחות תשעה מרשמים חודשיים במהלך שנת 2009 הוגדרה על ידי החוקרים כ'היענות טובה לטיפול התרופתי'.
רק כמחצית מהמטופלים מקפידים ליטול מטפורמין
העבודה העלתה כי שיעורי ההיענות לטיפול תרופתי השתנו בהתאם לקבוצת התרופות שנרשמו למטופלים הסוכרתיים: השיעורים הגבוהים ביותר של היענות נצפו עבור תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת ARBs - חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2, כאשר 78.8% מהמטופלים שנדרשו לתרופות אלו הוגדרו כבעלי 'היענות טובה' לטיפול.
בתרופות אחרות ההיענות הייתה נמוכה יותר. בתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת מעכבי אנזים המהפך ACE, דווח על 69% היענות טובה, תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים - 66.6% היענות טובה, תרופות ממשפחת 'מעכבי אלפא גלוקוסידאז' המאטות את הפרשת הגלוקוז מהמזון למחזור הדם ואת תהליך עיכול הפחמימות במעי הדק המכילות את החומר הפעיל אקרבוז - 67.8% היענות טובה, תרופת המטפורמין מקבוצת הביגואנידים המהווה קו טיפול ראשון לסוכרת סוג 2 - 58.6% היענות טובה ותרופת גליבנקלאמיד ממשפחת התרופות סולפונילאוראה - 55.3% היענות טובה. בניתוח סטטיסטי נמצא כי היענות טובה לכל אחת מהתרופות הללו מגדילה את הסיכויים להיענות טובה גם לתרופות אחרות שנדרש המטופל לקבל.
רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) היו באופן משמעותי טובות יותר – כלומר נמוכות יותר - בקרב מטופלים עם היענות טובה לטיפול התרופתי, בכל סוגי התרופות שנבחנו. כמו כן, רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL) היו באופן משמעותי מסוכנות יותר – כלומר גבוהות יותר – בקרב אנשים עם היענות נמוכה לטיפול התרופתי בכל קבוצות התרופות, פרט למטופלים בתרופות מקבוצת ARBs להורדת לחץ דם, אצלם לא נמצא קשר בין היענות טיפול התרופתי ורמות הכולסטרול הרע.
ההיענות משתפרת עם העלייה בגיל
חישוב סטטיסטי רב משתני העלה כי כל עלייה בגיל בשנה אחת העלתה ב-1% עד 2% את הסיכויים להיענות טובה לטיפול תרופתי בתרופות השונות. כמו כן, נמצא כי לנשים היו סיכויים גבוהים יותר ב-78% להיענות טובה לטיפולים בתרופות המכילות את החומר הפעיל אקרבוז וסיכויים גבוהים ב-8% להיענות טובה לטיפול במטפורמין. לאנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך היו סיכויים נמוכים יותר ב-11% להיענות טובה לטיפול בתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת מעכבי אנזים המהפך ACE, וסיכויים נמוכים ב-8% להיענות טובה לטיפול במטפורמין. לעולים חדשים היו סיכויים נמוכים ב-20% עד 32% להיענות טובה לטיפול בתרופות להורדת לחץ דם שנבדקו, סיכויים נמוכים ב-15% להיענות טובה לטיפול בסטטינים, וסיכויים נמוכים ב-65% להיענות טובה לטיפול באקרבוז. בנוסף, לאנשים עם מספר מחלות כרוניות היו סיכויים גבוהים יותר להיענות לטיפול התרופתי כפי שנבדק, וכך גם לסוכרתיים שטופלו במקביל גם באינסולין. גם מטופלים עם מדד השמנה (BMI) גבוה יותר היו בסיכויים מעט יותר גבוהים להיענות טובה לטיפול תרופתי.
החוקרים מציינים כי אחת המגבלות במחקר היא השימוש בנתוני רכישת תרופות לצורך בחינת ההיענות לטיפול תרופתי, כשרכישה אינה מהווה בהכרח עדות לשימוש בפועל בתרופה לאחר שנקנתה.
במחקר השתתפו ד"ר מיכל שני, ד"ר אלכסנדר ג'יימס לוסטמן ופרופ' שלמה וינקר, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2017 של כתב העת Primary Care Diabetes.
סיבות כלכליות וחשש מתופעות לוואי
אי היענות לטיפולים תרופתיים מהווה בעיה גוברת בשנים האחרונות אצל אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, ובאה לידי ביטוי במחקרים רבים. לתופעה מניעים רבים, החל מסיבות כלכליות של עלות התרופות וכלה בחשש מטיפול תרופתי אינטנסיבי מדי וחשש מתופעות לוואי ולעתים חוסר יכולת להתמיד בפעילות הקשורה בנטילת תרופות לאורך זמן.
בין השאר תיעד מחקר מאוגוסט 2010 היענות נמוכה לטיפול תרופתי למניעת שבץ שניוני בקרב נפגעי שבץ מוחי, ומחקר ישראלי מספטמבר 2015 שפורסם בכתב העת Psychopharmacology דיווח על היענות משתנה לטיפול תרופתי אצל אנשים עם דיכאון, כשבגילי 40-20 ההיענות גבוהה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, ואילו בהמשך מהתפכת המגמה, ובגילים מבוגרים ההיענות אצל נשים גבוהה יותר.
בין המחסומים המובילים להיענות נמוכה לתרופות לסוכרת, כפי שמונה עבודה בנושא שפורסמה באפריל 2014 בכתב העת Journal of Pharmacy Practice, נכללים הצורך ליטול מספר תרופות מעל לפעמיים ביום, קושי בקריאת עלוני התרופות, אי הבנה של מינוני התרופות שנרשמו על ידי הרופא, חשש מריבוי מועדי נטילה הנדרשים לכל תרופה, חוסר אמון ברופאים, חוסר הבנה לגבי חשיבות התרופות, מבוכה מהסביבה, היעדר זמן, מחיר, וכן החשש מתופעות לוואי, לרבות עלייה במשקל, בצקות והתקפי היפוגליקמיה.
יעקב8
בסד שלום לכם! אתם צודקים על אי התמדה בלקיחת התרופות אך מניסיוני לא מעט אנשים מקבלים תרופות שאינן נחוצות להם או אינם מתאימות להם או במינונים לא נכונים ועקב הרעת הרגשה של מצבם הם פשוט מפסיקים כנראה בעיקר בגלל תופעות הלואי. חולה נבון לא לוקח אוטומטית תרופות אלא בודק עניינית את נחיצותם. 5 דקות זמן ביקור אצל רופא המשפחה בוודאי אינו יכול לתת לרופא את האפשרות לדעת מה בדיוק לתת לחולה וכדי לשמור על עצמו משפטית הוא הוא נותן תרופה כהבנתו. בברכה מוצרפי
צפוני
כתבה ממומנת ע"י חב' התרופות ?