האפרסמון (ובאנגלית: Persimmon) מתחיל להופיע על המדפים בעונת הסתיו ונותר עמנו עד סוף החורף. מוצאו של האפרסמון בסין והזנים העיקריים שמגדלים בישראל הם טריומף ופאיו.

סגולות רפואיות וערכים תזונתיים של אפרסמון  

אפרסמון מכיל כמות גדולה ומגוון גדול של פיטוכימיקלים - חומרים שנמצאים באופן טבעי בצמח ומגנים עליו מפני השפעות מזיקות ועשויים להגן גם על בריאות האדם.

הפיטוכימיקלים שמככבים באפרסמון במיוחד הם קרוטנואידים: בטא-קרוטן, בטא-קריפטוקסנטין ואלפא קרוטן, שהופכים בגוף לוויטמין A, ולכן הם נקראים גם פרו-ויטמין A. ויטמין A, הידוע גם בשם רטינול, חשוב לראייה, בעיקר ראיית לילה, לחלוקת תאים, לתפקוד מערכת החיסון ולגדילה. ויטמין זה פועל גם כנוגד חמצון, כלומר מגן מפני ההשפעה השלילית של רדיקלים חופשיים וכך מונע תהליכי חמצון המזיקים לתאים בגוף, מה שמסייע למנוע מחלות שונות כמו מחלות לב וכלי דם וסרטן. בטא-קרוטן הוא הפרו-ויטמין A העיקרי וכנראה המוכר מבין הקרוטנואידים והוא גם זה שמעניק לאפרסמון את צבעו הכתום.

קרוטנואידים נוספים באפרסמון הם לוטאין וזיאקסנטין. קרוטנואידים נקשרו להפחתת הסיכון למחלות רבות ובעיקר סרטן ומחלות לב וכלי דם. שילוב של מספר קרוטנואידים בתזונה חשוב להפחתת סיכון למחלות, כיוון שכל קרוטנואיד תורם למניעה בדרך אחרת.

קיימים גם פיטוכימיקלים נוספים באפרסמון, לרבות פרואנתוציאנידין, טנינים, אנתוציאנידין ופלבונואידים. גם רכיבים אלה מהווים נוגדי חמצון המגנים מפני מחלות.

נוסף על כך, אפרסמון מהווה גם מקור טוב לוויטמין C – גם הוא נוגד חמצון – ובנוסף חיוני לסינתזה של קולגן וקרניטין ורכיבים אחרים בגופנו. ויטמין C גם מסייע לספיגת ברזל.

אפרסמון מכיל גם כמות מכובדת של סיבים תזונתיים, כאשר כמות הסיבים באפרסמון גדול מספקת כ-20% מהכמות היומית המומלצת.

אפרסמון ומחלות לב וכלי דם

צריכה של אפרסמון עשויה להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם, וזאת בעיקר באמצעות הפחתת כולסטרול וטרשת עורקים. הסיבים שבאפרסמון קושרים חומצות מרה במעי ובכך מונעים ספיגה חוזרת של כולסטרול לדם. במחקר שפורסם בכתב העת annals of nutritional metabolism בשנת 2013 נמצא שסיבים עשירים בטנינים מאפרסמון הורידו רמות כולסטרול LDL ("הכולסטרול הרע") בדם באופן מובהק בצריכה של 6 עד 12 שבועות.

ההשפעה החיובית של האפרסמון על מחלות לב וכלי דם נובעת גם מהפעילות נוגדת החמצון של הקרוטנואידים – הפועלים בהקשר זה בעיקר באמצעות מניעת חמצון של הLDL- ובכך תורמים למניעת שקיעתו בדפנות העורקים ויצירת טרשת עורקים. במאמר שנסמך על נתונים מתוך מחקר האחיות ופורסם בשנת 2003 בכתב העתAmerican journal of clinical nutrition נמצא כי צריכת אלפא קרוטן ובטא קרוטן בתזונה קשורה לסיכון מופחת למחלות לב.

נוסף על כך, כמו פירות רבים אחרים, אפרסמון מכיל גם אשלגן שצריכתו מסייעת לשמירה על לחץ דם תקין.

אפרסמון וסרטן

סטרס חמצוני - שנגרם מחשיפה לגורמים העלולים ליצור נזק לדנ"א - יוצר קרקע פורייה להתפתחות מחלות ובהן סרטן. ריכוז הטנינים והפנולים באפרסמון הופכים אותו לפרי נוגד חמצון שמגן על הגוף מפני תהליכים אלה. גם קרוטנואידים שקיימים בשפע באפרסמון הוכחו כבעלי פעילות נוגדת-סרטן.

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute בשנת 2012, במסגרתו נותחו נתונים מ-8 מחקרים פרוספקטיביים שבדקו השפעה של רמות קרוטנואידים בדם על הסיכון לסרטן השד, נמצא שרמות גבוהות של אלפא קרוטן, בטא קרוטן, לוטאין, זיקסנטין, ליקופן וכן רמה כללית של קרוטנואידים בדם - קשורות לירידה מובהקת בסיכון לסרטן השד.

במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Medicinal Plants Research בשנת 2010 נמצא שלרכיבים מחלקים שונים של האפרסמון (בשר, גביע, זרעים וקליפה) השפעה נוגדת חמצון עוצמתית שמגנה על הדנ"א מפני נזקים.  

במחקר מעבדה שפורסם ב-2009 בכתב העת Biological and pharmaceutical bulletin נמצא שפוליפנולים מסוג פרואנתוציאנידינים שנלקחו מתוך קליפת אפרסמון, הפחיתו תאים מעודדי מלנומה, כנראה בשל ההשפעה שנוגדת של הסטרס החמצוני המיוחסת להם.

אפרסמון ובריאות העין

כאמור, ויטמין A חשוב לראייה, בעיקר ראיית לילה. נוסף על כך, הקרוטנואידים שבאפרסמון מסוג לוטאין וזיאקסנטין תורמים להגנה על העין מפני חמצון, ועל ידי כך הם מסייעים בהורדת הסיכון למחלות העיניים ניוון מקולרי וקטרקט.

למי לא מומלץ לאכול אפרסמון?

אפרסמון עלול ליצור פיטובזוארים - סיבים שהצטברו כגושים במערכת העיכול ועלולים לגרום לחסימות מעי. ואכן, ישנם בספרות מספר דיווחים על אנשים שפיתחו חסימת מעי לאחר אכילת אפרסמון.  

לכולנו מומלץ לא להגזים עם האפרסמונים (ורצוי תמיד לאכול אפרסמון בשל) מאחר שאכילת כמות גדולה של אפרסמונים בבת אחת עלולה לגרום להיווצרות פיטובזואר, אך יש מצבים מסוימים בהם אין לצרוך אפרסמונים כלל:  

מנותחי קיבה: לאחר ניתוחים בקיבה ישנם שינויים בתנועתיות הקיבה וירידה בחומציות הקיבה - תנאים שמעלים את הסיכון להיווצרות פיטובזוארים. כמחצית מהמטופלים שמפתחים פיטובזוארים עברו בעבר ניתוח בקיבה. אנשים לאחר ניתוח בקיבה או במעי הדק - כולל ניתוחי סטומה וניתוחים בריאטריים (קיצורי קיבה) מכל סוג - צריכים להימנע מצריכת אפרסמון, כיוון שהוא עלול לגרום אצלם לחסימה.

אנשים עם היסטוריה של חסימת מעי: לאנשים שחוו בעבר חסימת מעי מומלץ להימנע מאפרסמון.

חולים מסוימים עם מחלות מעי דלקתיות: ליהי גודני - דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות בבית החולים איכילוב ומנהלת בקהילת קרוהן וקוליטיס בכמוני מציינת כי לחולים במחלות מעי דלקתיות עם מרכיב של היצרות או כאלו שעברו ניתוח במערכת העיכול מומלץ להימנע מצריכת אפרסמונים.

איך לאחסן אפרסמון?

לפי משרד החקלאות יש לאחסן אפרסמון בקירור - במגירה ללא אריזה.

כיצד ניתן להפיק מאפרסמון את מרב ההטבות הבריאותיות? 

יחס ההמרה של קרוטנואידים לוויטמין A משתנה בין המקורות השונים לקרוטנואידים ותלוי בין השאר בתכולת השומן והסיבים בארוחה. הוספת מזון שומני - לדוגמה שקדים או אגוזים - לאפרסמון תסייע לספיגה טובה יותר טובה יותר של קרוטנואידים והפיכתם לוויטמין A בגוף. לעומת זאת, תכולת סיבים גבוהה עלולה לפגוע בספיגה של הקרוטאנואידים.

מה אפשר להכין מאפרסמון?

סלט ירוק עם אפרסמון: חתיכות של אפרסמון מהוות תוספת נהדרת לסלטים, ובמיוחד סלטים ירוקים. לדוגמה: סלט עם עלי חסה, עלי בייבי מסוגים שונים לפי הטעם, כף נענע קצוצה, אפרסמון קטן חתוך דק, 1 כוס אגוזי פקאן או אגוזי מלך (טבעיים או קלויים) לתבל עם כף שמן זית, כף מיץ לימון, מלח לפי הטעם וכפית דבש.

אפרסמון מקורמל: מוציאים את העלים והעוקץ, חותכים לחצאים לרוחב, מורחים מעט דבש, בוזקים מעט סוכר חום וקינמון ואופים על נייר אפייה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, עד השחמה (כ-10 דקות).

* לימור מרדי-טילבור היא דיאטנית ראשית בבית החולים אסותא, דיאטנית אונקולוגית, ממובילות פורום דיאטניות אונקולוגיות של עמותת עתיד (עמותת הדיאטנית בישראל)

עדכון אחרון: נובמבר 2018