סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
אנשים נמוכים – בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2
מחקרים רבים קושרים בין עלייה במשקל לסוכרת סוג 2, אולם מחקר חדש מגרמניה מגלה כי גם נמוכי קומה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה – בין השאר על רקע הצטברות שומנים בכבד ורמות גבוהות של טריגליצרידים בדם
בשנים האחרונות מדווח ברחבי העולם על עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה ועודף משקל בקרב מבוגרים וילדים, ולצדה גם עלייה במספר המתמודדים עם מחלות כרוניות שקשורות להשמנה ובכללן סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ואף סוגים מסוימים של סרטן.
בעבודות נמצא כי לנשים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ואילו אצל גברים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת, וזאת מכמה סיבות, ובכללן שקיעה של שומנים בלבלב שמובילה להרס תאי בטא מפרישי אינסולין, ושקיעה של שומן בשריר, בכבד ובאיברים אחרים שעלולה להוביל לתנגודת לאינסולין ולעלייה ברמות הסוכר בדם.
עתה נמצא במחקר שערכו חוקרים מהמכון הגרמני לתזונת האדם Potsdam-Rehbruecke, מהמרכז הגרמני לחקר ההסוכרת (DZD) ומאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה כי גם מדד הגובה עשוי להשפיע על הסיכון וכי נמוכי קומה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2.
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר מעקב אירופי בשם EPIC שכלל 27,548 נבדקים עד גיל 65 – מהם 60% נשים, תושבי העיר פוטסדם שגויסו למחקר בשנים 1998-1994. מבין המשתתפים במחקר הנרחב נדגמו אקראית 2,662 נבדקים, ובמהלך שבע שנות מעקב 797 מהם אובחנו עם סוכרת סוג 2. בניתוח הנתונים לעבודה הנוכחת נכללו 698 שאובחנו עם סוכרת ו-2,029 בריאים ששימשו קבוצת ביקורת. גובה הנבדקים שנמדד נע בין 169.7 ל-180.3 ס"מ לגברים ו-157.8 עד 168.1 לנשים.
לאחר תקנון לגורמים מתערבים, לרבות גיל, אורח חיים, רמת השכלה והיקף מותניים – נמצא כי ככל שהנבדק היה גבוה יותר, כך הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 ירד, כאשר בכל 10 ס"מ נוספים בגובה ירד הסיכון למחלה ב-41% אצל גברים וב-33% אצל נשים.
הקשר בין גובה לסוכרת היה חזק יותר אצל אנשים במשקל תקין (כשמדד ההשמנה BMI היה בין 18 ל-25 יחידות), אצלם נמצא כי כל 10 ס"מ נוספים לגובה הפחיתו את הסיכון לסוכרת סוג 2 ב-86% בקרב גברים וב-67% בקרב נשים. בקרב נבדקים שאובחנו עם השמנה, כל תוספת של 10 ס"מ לגובה הפחיתה את הסיכון לסוכרת סוג 2 בשיעור נמוך יותר של 36% בקרב גברים וב-30% בקרב נשים.
הקשר לגיל ההתבגרות המינית
באופן ספציפי, אורך גדול יותר של הרגליים נקשר אף הוא לסוכרת, אולם הקשר היה מובהק סטטיסטית בקרב גברים בלבד. החוקרים מניחים כי אצל בנים, גדילה לפני גיל ההתבגרות המינית שקשורה לאורך גדול יותר של הרגליים – עשויה להשפיע בהמשך לטובה על ירידה בסיכון לסוכרת סוג 2 יותר מאשר גדילה שמתחילה בגיל ההתבגרות המינית.
בהמשך נמצאו במחקר עדויות לכך שהסיכון המוגבר אצל נמוכי קומה לפתח סוכרת סוג 2 נובע מסיכון גבוה יותר להצטברות שומנים בכבד והתפתחות כבד שומני וכן סיכון גבוה יותר לגורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים, לרבות עלייה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם, עלייה בסיכון ליתר לחץ דם ועלייה ברמות הסמן CRP בדם המצביע על פעילות דלקתית מוגברת.
כשמהממצאים נוטרלה השפעת הכבד השומני – נמצא כי כל צמיחה של 10 ס"מ בגובה מפחיתה ב-34% את הסיכון לסוכרת סוג 2 אצל גברים וב-13% בלבד אצל נשים – מה שמעיד על כך שהשפעה של כבד שומני על הסיכון של נמוכי קומה לפתח סוכרת סוג 2 משמעותית בעיקר בקרב נשים. כמו כן, השפעות הטריגליצרידים על הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 היו משמעותיות יותר אצל גברים נמוכי קומה והשפעות סמן הדלקתיות CRP היו משמעותיות יותר אצל נשים נמוכות קומה.
החוקרים מסכמים כי "לפי המחקר, לנמוכי קומה יש יותר גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, ומכאן גם סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לגבוהים". החוקרים מציעים כי קומה נמוכה עשויה להוות סימן המתריע מפני סיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 – מה שמחייב הקפדה יותר משמעותית של נמוכים להמלצות לאורח חיים בריא מונע סוכרת.
המחקר נתמך על ידי משרד המדע הגרמני והאיחוד האירופי, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת Diabetologia. במגבלות המחקר יש לציין כי הממצאים נותחו רק בסוף תקופת המעקב בדיעבד.
לגבוהים – סיכון לסוכרת נעורים
ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שזיהו קשר בין קומה נמוכה לסיכון מוגבר לסוכרת. כך, מחקר ישראלי שנסמך על נתוני 32,055 מתבגרים בריאים המשרתים שירות קבע בצה"ל שעברו מעקב במשך שש שנים בין ינואר 1995 למארס 2011 במסגרת מחקר הקרוי MENALY, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2015, מצא כי בקרב נבדקים שנמדד להם בגיל 17 גובה של 170 ס"מ ומטה זינק שיעור הסוכרתיים, בהשוואה לנבדקים גבוהים, ואילו נבדקים עם גובה של 175-170 ס"מ בגיל ההתבגרות הוגדרו כקבוצת ביניים באשר לסיכון לסוכרת.
באשר לסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) תועד בעבודות קשר הפוך לגובה: במחקר בריטי מאוניברסיטת לייסטר שפורסם באוקטובר 1992 בכתב העת Diabetes Care דווקא ילדים שנטו להיות גבוהים יותר היו בסיכון גבוה יותר לסוכרת סוג 1, ממצא שחוזק בהמשך במחקר נוסף שהופיע בשנת 2002 בכתב העת Pediatrics.
בעבודות שונות זוהו גורמים נוספים שעשויים להסביר את הקשר בין קומה נמוכה לסוכרת סוג 2 מעבר לכבד שומני ורמות השומנים בדם, לרבות רמות משתנות של הורמון 'פקטור גדילה דמוי אינסולין' (IGF-1) ושל ויטמין D שעבודות שונות הצביעו על השפעתן הן על קומה נמוכה והן על סוכרת סוג 2.
ולמרות הסיכון הנמוך של גבוהים לסוכרת שנצפה בעבודה הנוכחית, עבודות מעלות כי קומה גבוהה אינה מגינה בהכרח מכל המחלות, וגם גבוהים חשופים יותר לתחלואה, לרבות סיכון מוגבר לפתח סרטן. במחקר מקיף בבריטניה נמצא בשנת 2010 כי נשים גבוהות בסיכון מוגבר לסרטן, והנשים הגבוהות ביותר – מעל 1.80 מטר – היו בעלות סיכון גבוה ב- 37% לפתח גידול סרטני מאשר הנשים הנמוכות ביותר - מתחת ל 1.52 מטר. על כל 10 ס"מ מעל הגובה 1.52 מטר, הסיכון לפתח סרטן עלה ב-16%, וממצאים אלה חוזקו גם בעבודות נוספות בהמשך, שתעדו סיכון גדול יותר לסרטן גם אצל גברים גבוהים. סקירה שפורסמה על ידי חוקרים אמריקאים בשנת 2018 העלתה כי בקרב גברים גבוהים מהממוצע כל עלייה של 10 ס"מ בגובה קשורה לסיכון גבוה ב-11% להתפתחות סרטן ואצל נשים גבוהות מהממוצע כל עלייה של 10 ס"מ בגובה קשורה לסיכון גבוה ב-13% לסרטן.