בשנים האחרונות גובר העניין בקהילה הרפואית סביב תסמונת הוויסות החושי או הפרעה בוויסות החושי, המכונה בלעז SMD, קיצור של Sensory Modulation Disorder/ Dysfunction או SPD, קיצור של Sensory Processing Disorder.

הפרעה זו מבטאת למעשה קשיים ביכולת הוויסות של החושים השונים בגוף כגון ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש וכן חושים נוספים, כגון שיווי המשקל– וזאת בתגובה לגירויים סביבתיים, באופן הגורם להעצמת התפיסה החושית ולקשיי ויסות.

רק באחרונה גוברת המודעות לתופעה, שהוגדרה לראשונה רק בשנת 1972 על ידי המרפאה בעיסוק אנה ג'ין איירס, וכיום מוכרת רק בספר האבחנות של מחלות ינקות וילדות – ה-DIR – שפותח על ידי פרופ' סנטלי גרינספן מאוניברסיטת וושינגטון, אולם איננה כלולה בספר האבחנות הרשמי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי במהדורתו העדכנית ה-DSM-5.

בעוד שלרוב האנשים ישנו מנגנון במערכת העצבים המרכזית שמסייע לווסת גירויים חושיים – לעמעמם אותם או להגבירם, כדי שיוכל לתפקד בהתאמה לסביבה, הרי שלאנשים עם הפרעה בוויסות החושי יש קושי בוויסות החושים, וגירויים מהסביבה נתפסים דרך מערכות החישה כלא נעימים ואף ככואבים ומטרידים, כמו למשל קולות צורמים של אכילת תפוח בסביבה או תחושה לא נעימה מסיבוב בקרוסלה. חוקרים ישראלים מתארים כעת כי התופעה מהווה את אחד המאפיינים העצמאיים של הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה.

הפרעה בשווי משקל

צוות החוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בתי הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ומרכז ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, ביצע מחקר פיילוט בקרב 20 נערות ונשים צעירות שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה, 20 נשים שאובחנו עם בולימיה ו-27 נשים בריאות בקבוצת ביקורת. הנבדקות כולן היו בגילי 25-15, ואלו שאובחנו עם הפרעת אכילה היו מאושפזות בשלב כלשהו בעברן מסיבה זו. בהמשך נבדקו 20 נערות בגילי 18-15 שמאושפזות בהווה עם אבחון של אנורקסיה. המשתתפות מילאו שאלונים בנוגע להרגלי האכילה והפרעות אכילה מהם הן סובלות וכן שאלון בנוגע לתגובות הוויסות החושי שלהן (שאלון הקרוי SRQ).

הממצאים שנאספו מכלל הקבוצות שנכללו במחקר העלו כי נערות ונשים צעירות עם אנורקסיה סובלות מהפרעות ביכולת הוויסות החושי במספר מדדים – לרבות ויסות חוש הטעם, ויסות שיווי המשקל וויסות החוש הסומטוסנסורי המיועד לתפיסת המרחב ותפיסת הגוף במרחב. הפרעות בויסות חוש הטעם באו לידי ביטוי בדיווחים על תחושה לא נעימה באכילת מזונות מתוקים, מלוחים או חמוצים; הפרעות בוויסות שיווי המשקל באו לידי ביטוי בתחושה לא נעימה בירידה במדרגות, בנסיעה ברכב שאינך נוהג בו או בסיבובים מהירים על קרוסלה; והפרעות בוויסות החוש הסומטוסנסורי כוללות התבטאו בתחושה לא נעימה ממגע יד של מישהו אחר, מהליכה יחפים על דשא או מתחושת מגע עם תגית של חולצה על הגב.

ככל שחומרת האנורקסיה הייתה קשה יותר, כך נמצא שההפרעה בוויסות החושי גברה, ובהמשך תחושה זו הלכה וירדה ככל שמשקל הגוף עלה עד שהוויסות החושי שב לתקינותו כשהמשקל חזר להיות תקין. אמנם הפרעות קלות בוויסות החושי אובחנו גם בקרב מטופלות עם בולימיה בהשוואה לקבוצת הביקורת, אולם לא בעוצמה שהייתה מובהקת סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי "מטופלות עם אנורקסיה מציגות תגובה מוגברת של ויסות חושי הן בשלב האקוטי של המחלה והן בשלב שיקום משקל הגוף, מה שעשוי להצביע על הפרעה בוויסות חושי כמאפיין עצמאי הקשור לאנורקסיה, מעבר להשפעת תת תזונה".

במחקר השתתפו ד"ר אילת ברנד גוטהלף, ד"ר שולה פרוש, יהודית איתן, ד"ר שי אדמוני, ד"ר איתן גור ופרופ' דניאל שטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת International Journal of Eating Disorders.

פגיעה בעיניים

המנגנון שנצפה במחקר הנוכחי משיק להשפעות נוספות על מערכת העצבים המרכזית ומערכות החושים שמתועדות בקרב הסובלים מהפרעות אכילה. מחקר מיוון שפורסם באוקטובר 2010 מצא כי אנורקסיה עלולה לפגוע בראיה, וזאת באמצעות פגיעה בעובי המקולה שמאחורי הרשתית, שהיא האזור בעין שאחראי על עיבוד אור וצבע וראייה של פרטים קטנים. מחקר אמריקאי שבוצע באמצעות הדמיות מוחיות ופורסם ביוני 2012 העלה כי מעגלי תגמול במוח שאחראים בין השאר על ויסות צריכת המזון ותחושות הרעב והשובע פועלים באופן שונה בקרב אנשים עם אנורקסיה וכן באופן שונה בקרב אלו עם השמנת יתר.

הממצאים העדכניים גם מתיישבים עם עבודות שהראו יכולת שיקום לפגיעות מוחיות שמזוהות עם הפרעות אכילה. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2010 מצביע על יכולתו של מוח שנפחו הצטמצם בעקבות אנורקסיה ושחלה ירידה בחומר האפור שבו – להשתקם ולשוב לממדים נורמאליים.

International Journal of Eating Disorders, doi: 10.1002/eat.22460