אנדותלין (endothelin) הינו חלבון דלקתי, המשרה התכווצות ניכרת של כלי הדם. בשל תכונות החלבון התורמות לדלקת, הועלתה האפשרות כי לאנדותלין תפקיד בהתפתחות הפגיעה הכלייתית המשנית ליתר לחץ דם שאינו מאוזן.

הסברה הינה כי התהליך מתחיל בחולים בעלי רמות מוגברות של ההורמון אנגיוטנסין-II, שאף הוא גורם לכיווץ חזק של כלי הדם. העליה ברמות האנגיוטנסין-II מובילה לעליה בהפרשת האנדותלין. האנדותלין, פרט להשפעתו על כיווץ כלי הדם, מוביל לנדידה של תאי דלקת (תאי T) והצטברותם בכליות. התהליך הדלקתי הכרוני מוביל בסופו של דבר ליצירת צלקות ברקמת הכליות והתפתחות של אי ספיקת כליות.

ישנם חולים עם יתר לחץ דם הנוטים לפתח פגיעה כלייתית משנית. בדר"כ אלו החולים שאינם מאוזנים, כתוצאה מגורמים גנטיים וסביבתיים. בחולים אלו קיימת נטיה מוגברת לפתח תהליך דלקתי בכליות המוביל לנזק הכלייתי.

במחקר הנוכחי החוקרים רצו להוכיח תפקיד האנדותלין בדלקת זו במודל של עכברים. החוקרים הזריקו לעכברים אנגיוטנסין-II. הזרקה זו הובילה להתפתחות של יתר לחץ דם, ובמקביל החוקרים הראו עליה ברמות האנדותלין ועליה בכמות תאי הדלקת בכליות של העכברים.

כאשר החוקרים טיפלו בעכברים בתכשיר המעכב את האנדותלין, הם הראו כי נמנעה הצטברות תאי הדלקת בכליות של העכברים. כדי להוכיח זאת שוב, הם השתמשו גם במודל עכברים עם חסר גנטי של האנדותלין, והראו כי הזרקת האנגיוטנסין-II לא הובילה אצלם לעליה אנדותלין, ואכן גם נמנע התהליך הדלקתי בכליות.

תכשירים נוגדי אנדותלין קיימים היום ומשמשים לטיפול בעיקר בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי. התכשירים נמצאים בשלבי מחקר שונים במצבים נוספים.

חולים עם יתר לחץ דם, המצויים בסיכון לפתח פגיעה כלייתית משנית, עשויים אולי להנות מטיפול בתכשיר מעכב-אנדותלין. דרושים כעת מחקרים קליניים על מנת להוכיח יעילות טיפול זה בהגנה הכלייתית. ימים יגידו...

www.sciencedaily.com/releases/2009/11/091105102733.htm

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה