דיכאון הפך בימינו למצוקה נפשית רווחת באוכלוסייה, בין השאר על רקע אורח החיים המערבי המלווה בלחצים רבים. על רקע הסיכון הגבוה להתפתחות דיכאון, מחקרים מנסים לזהות שיטות שביכולתן להפחית את הסיכון למחלה ולהשפעותיה הקשות על איכות החיים ואף תוחלת החיים.

כעת, על רקע החשיבות שהולכת ומתחדדת לאורח חיים בריא ופעיל כמרכיב מרכזי בשיפור מצב הבריאות, חוקרים מבריטניה וסין זיהו שבעה הרגלי חיים בריאים שביכולתם להפחית משמעותית את הסיכון לדיכאון, ובהם פעילות גופנית קבועה, שינה איכותית וגם אינטראקציה עם חברים.

בהבדל ממחקרים בעבר שבחנו באופן פרטני את הקשר בין היבטים ספציפיים של אורח חיים בריא ודיכאון, המחקר הנוכחי בחן את השפעות ההיבטים במשולב. המחקר אף מספק עדויות מהדמיות מוח לשינויים מבניים מוחיים על רקע אימוץ הרגלי החיים הבריאים שנבדקו.

בראש הטבלה: שינה ערבה והימנעות מעישון

החוקרים הבריטיים מאוניברסיטת קיימברידג', לצד חוקרים מאוניברסיטת פודן בשנחאי, בחנו את ההשפעות של שבעה מרכיבים שונים של אורח חיים בריא: צריכת אלכוהול, תזונה, פעילות גופנית, שינה, עישון, אורח חיים יושבני וקשרים חברתיים, ואת האופן בו הם תורמים להתפתחות דיכאון.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו ממחקר מעקב שנמשך מעל לתשע שנים בבריטניה, שבוצע במסגרת UK Biobank, בהתבסס על מאגר של 287,282 נבדקים, שמתוכם כ-13,000 אובחנו עם דיכאון קליני. בהמשך הנתונים שולבו עם ממצאים נוספים שהיו זמינים עבור 197,344 מטופלים, בהם בדיקות הדמיה מסוג MRI מוח של 32,839 נבדקים וממצאי בדיקות דם.

התברר כי כצפוי – אורח חיים בריא הוביל לירידה בסיכון לדיכאון בכלל האוכלוסיות שנכללו במחקר, אשר שונות זו מזו במאפיינים גנטיים. ככלל, אורח חיים בריא ברמה מתונה לווה בירידה של 41% בסיכון לדיכאון, ואילו מי שהצטיינו באימוץ הרגלי חיים בריאים הורידו ב-57% את הסיכון לדיכאון.

בבחינה מעמיקה של מרכיבי אורח חיים בריא: שינה ערבה הייתה המובילה והפחיתה ב-22% את הסיכון לדיכאון, הימנעות מעישון סיגריות הביאה לירידה של 20% בסיכון לדיכאון. כמו כן, ירידה של 18% בסיכון תועדה אצל מי שמקפידים על קשרים חברתיים תכופים, ירידה של 14% בסיכון במצב של פעילות גופנית קבועה, ירידה של 13% בסיכון על רקע צמצום אורח החיים היושבני, ירידה של 11% בסיכון על רקע שמירה על צריכה מתונה ולא מופרזת של אלכוהול, וירידה של 6% בסיכון לדיכאון על רקע הקפדה על תזונה בריאה.

בהיבט הגנטי, התברר כי בקרב אוכלוסיות שמבחינה גנטית נמצאות בסיכון נמוך עד בינוני לפתח דיכאון, אימוץ של הרגלי חיים בריאים הוביל לירידה של 13% בסיכון למחלה. לעומת זאת, אצל אנשים שהוגדרו בסיכון גנטי גבוה לדיכאון, עם סמנים בדם שמעידים על מוטציות גנטיות שנקשרו לדיכאון, אימוץ הרגלי חיים בריאים השפיע באופן יותר משמעותי על ירידה של 25% בסיכון לדיכאון.

עוד התברר כי שינויים מיטיבים באורח החיים באים גם לידי ביטוי במוח. נמצא כי מטופלים שהקפידו יותר על אורח חיים בריא תועדו בהדמיות מוחיות עם אזורים במוח שמכילים מסה גבוהה יותר, בהם אזורים במעטפת המוח הקדמית, התלמוס, האמיגדלה וההיפוקמפוס. שינויים מיטיבים באורח החיים גם לוו בשינויים בסמנים בדם, לרבות ירידה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים וברמות החלבון CRP המעיד על פעילות דלקתית מוגברת, לצד שיפור ברמות הסוכר וההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) בדם.

ניתוח נוסף שבוצע לנתונים שנאספו מ-18,244 מטופלים הצביע על מנגנונים נוירו-ביולוגיים שמשלבים בין אורח חיים בריא לשינויים בפעילות 'אימונו-מטבולית' (הקשורה למערכת החיסון), ביטויי גנים, שינויים מבנים במוח וירידה בסיכון לדיכאון.

בשורה התחתונה, החוקרים מדגישים כי "היענות להמלצות לאורח חיים בריא עשויה לתרום למניעת דיכאון". המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למדע בסין (NSFC) וקרנות מחקר נוספות בסין, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2023 של כתב העת Nature Mental Health.

השפעות על המוח ושומני הדם

"שינוי ההתנהגות ואימוץ הרגלי חיים בריאים הם תהליכים שניתן לבצע לבד – כדי להוריד את הסיכון לדיכאון", הדגישה החוקרת הראשית מהמחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קיימברידג', פרופ' ברברה סהקיאן בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים.

למרות שלכאורה הקשר בין אורח חיים בריא לירידה בסיכון לדיכאון הוא מובן מאליו, העדויות המחקריות בתחום היו עד כה חלקיות, ולא סיפקו תמונה מדעית רחבה. מחקרים ספציפיים בתחום הניבו ממצאים שתומכים בממצאי העבודה הנוכחית: כך, למשל, במחקר מדנמרק שפורסם ביולי 2019 נמצא כי בשעה של אימון גופני, השרירים מפרישים 'מיוקינים' – חומרים שמסייעים לשמר את הפעילות של ההיפוקמפוס במוח ומרוממים את מצב הרוח; מחקר נוסף מטעם המכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA), שממצאיו פורסמו בדצמבר 2012 בכתב העת Cell Metabolism, קבע כי אכילת יתר ואורח חיים יושבני מעלים את הסיכון לדיכאון באמצעות דיכוי תגובות לחץ תאיות; מחקרים שונים זיהו קשר בין פגיעה באיכות השינה והפרעות שינה לבין דיכאון; גם עישון סיגריות ושתיית אלכוהול מופרזת נקשרו בעבודות שונות לדיכאון – למרות התחושה השגויה כי סיגריות מקלות על ההתמודדות עם דיכאון; ועבודות חדשות גם מזהות קשר בין בדידות חברתית וירידה בקשרים החברתיים לבין השפעות מטבוליות ומוחיות שקשורות בדיכאון.

ביחס לקשר בין שינה ושתיית אלכוהול לבין דיכאון, החוקרים מצאו התאמה עם עבודות נוספות שמתארות קשרים אלה בצורת U – כאשר גם העדר מוחלט של אלכוהול וגם עודף שינה (שינת יתר) מלווים בסיכון גבוה יותר לדיכאון. במחקר הנוכחי נמצא, בדומה לעבודות נוספות, כי שתייה מתונה של אלכוהול, ושינה למשך 7 עד 9 שעות בלילה – מהווים את התנאים האופטימליים ביותר למניעת דיכאון. 

החוקרים סוקרים מספר מנגנונים שעשויים להסביר את הקשר שזוהה בין מרכיבי אורח חיים בריא וירידה בסיכון לדיכאון, בשילוב עם השפעות על המבנה המוחי וסמנים בדם. בין השאר החוקרים מעריכים כי אורח חיים בריא מוביל לשינוי בפעילות המוחית ובפעילותם של מוליכים עצביים במוח, בהם כאלו שנקשרו בדיכאון כמו סרוטונין. כמו כן, נמצא כי פעילות גופנית מובילה לשינוי בביטוי של גנים שונים – באופן שיכול להפחית בסיכון הגנטי לדיכאון, כפי שהודגם בעבודה זו. החוקרים מניחים כי העדר אורח חיים בריא גם מעודד דלקתיות מוגברת, אשר מובילה לשינויים ביולוגיים, בהם שינויים 'אימונו-מטבוליים' בפעילות המערכת החיסונית אשר מעודדים בהמשך גם התפתחות תסמיני דיכאון, לצד מצבים רפואיים נוספים. ממצאי המחקר הנוכחי שזיהו מסה גדולה יותר למבנים במוח בקרב מי שקיימו את ההמלצות לאורח חיים בריא – עשויים לדברי החוקרים גם להשפיע על פעילות קוגניטיבית משופרת ועל יכולת טובה יותר לשליטה על רגשות אצל אנשים אלה.

ממצאי המחקר משמעותיים בעיקר על רקע העלייה העולמית בהיקף הדיכאון, שמתבטאת גם בעלייה בשימוש בתרופות נגד דיכאון – שהן כיום בין קבוצות התרופות בשימוש הנרחב ביותר. במטה אנליזה מסין, שפורסמה באוגוסט 2017 בכתב העת British Medical Journal, הוערך כי כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת (27%) מתמודדים עם תסמיני דיכאון. עלייה נוספת בדיכאון דווחה בשנים האחרונות במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, על רקע התפרצות מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים, באופן שמהווה מעמסה על מערכות בריאות. 

בעקבות פרסום המחקר, חוקרים ממליצים כי הממצאים יספקו כלים להמלצות ברורות יותר להקפדה על אורח חיים בריא, שביכולתו לצמצם את הסיכון לדיכאון ולשפר את איכות חייהם של אנשים רבים.

Nature Mental Health, doi: 10.1038/s44220-023-00120-1