מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאכילת שוקולד מריר בכמות קטנה עשויה למנוע אי ספיקת לב

אכילת שוקולד מריר בכמות קטנה עשויה למנוע אי ספיקת לב

על פי מחקר מארה"ב, נשים שאכלו שוקולד מריר פעם או פעמיים בשבוע הפחיתו את הסיכון לפתח אי ספיקת לב.


נמצא כי אכילת שוקולד בין פעם לפעמיים בשבוע מפחית בשליש את הסיכון לפתח אי ספיקת לב. אם זאת, אכילת שוקולד על בסיס יומיומי לא נמצאה כמפחיתה סיכון זה.

 

במחקר זה מבוסטון נבדקו 32,000 נשים שוודיות בגילאי 48-83 במשך 9 שנים.

 

לדעת דיאטנים, אכילת שוקולד לעיתים קרובות עלולה להזיק לבריאות, מאחר ושוקולד מכיל כמות רבה של סוכרים ושומנים ועשוי להוביל לעליה במשקל.

 

על פי המחקר אכילת מנה אחת עד שתיים בשבוע של 19-30 גר' של שוקולד מריר, מפחיתה את הסיכון לאי ספיקת לב ב32%. אכילת מנה אחת עד שלוש בחודש מפחיתה את הסיכון לפתח אי ספיקת לב ב26%. אכילת שוקולד כל יום לא הפחיתה כלל את הסיכון לפתח אי ספיקת לב.

 

לדעת החוקרים המנה האופטימלית עם האפקט הטוב ביותר למניעת התפתחות אי ספיקת לב, היא מנה אחת עד שתיים של שוקולד מריר בשבוע.

 

לדברי החוקרים זאת הפעם הראשונה שמחקר הראה השפעות לטווח ארוך הקשורות באי ספיקת לב.

 

בנוסף לכך נמצא כי לשוקולד המכיל כמות רבה יותר של קקאו השפעה טובה יותר על הלב.
שוקולד מריר יכול להכיל עד 75% קקאו, בעוד ששוקולד חלב סטנדרטי מכיל כ25% קקאו ופחות.
במחקר זה הנשים אכלו שוקולד חלב המכיל ריכוז קקאו של כ30%, מה שמקביל לריכוזי הקקאו שבשוקולד מריר בארה"ב.

 

לסיכום, אכילת שוקולד בכמות רבה מעלה את הסיכון לעליה במשקל, אם זאת אכילת שוקולד בכמות קטנה, מהווה בחירה טובה לחטיף לאחר הארוחה. 

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל 

DOI: 10.1161/CIRCHEARTFAILURE.110.944025
 

האם שמעתם שבעוד כ- 20 שנה יש חשש שלא ישאר שוקולד לכולם? בגלל הצריכה המוגברת שלו בזמננו...
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/180/837.html