בגוף שלנו קיימים טריליונים רבים של חיידקים, מרביתם חיים במערכת העיכול. לאחרונה, יותר ויותר מחקרים מראים כי למגוון של אותם חיידקים השלכות חשובות על הבריאות, על עיכול ותהליכי ניצול המזון ועל המשקל. עוד נמצא כי קיים שוני בסביבת החיידקים במעי בין אנשים שמנים לאנשים רזים.

מחקרים אף הראו, בינתיים בבעלי חיים, כי שינוי בסביבת החיידקים עשוי להוביל לשינויים במשקל. במחקר שהוצג בשנת 2012 בכנס החברה האמריקנית לתזונה, חוקרים העבירו את הרכב החיידקים מהמעי של חולדות עם נטייה להשמנה וחולדות החסינות מפני השמנה, לעכברים שהמעי שלהם היה נקי מחיידקים. העכברים שקיבלו את חיידקי החולדות עם הנטייה להשמנה אכלו יותר, השמינו יותר והיו שמנים יותר מהעכברים שקיבלו את חיידקי החולדות העמידות מפני השמנה.

מחקר שפורסם שנה לאחר מכן בכתב העת Science הלך צעד קדימה והראה שהעברת חיידקים מבני אדם שמנים לעכברים גרמה לעכברים להשמין, בעוד שהעברת חיידקים מאנשים רזים מנעה השמנה.

כעת מתפרסם בכתב העת Open Forum Infectious Diseases תיאור מקרה של רופאים מאוניברסיטת בראון, לפיו אישה שטופלה בהצלחה לזיהום עמיד לאנטיביוטיקה בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה (Clostridium difficile) באמצעות השתלת צואה מתורמת בעלת עודף משקל, החלה לאחר מכן לעלות במשקל באופן מהיר בעצמה, עד שהגיעה למצב של השמנת יתר.

השתלת חיידקי צואה מהווה טיפול מוכר ומבטיח לזיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה והוא נבחן גם כטיפול במחלות מעי דלקתיות עם תוצאות מבטיחות. בישראל אף הוקם לאחרונה מאגר צואה ישראלי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב).

במקרה המדובר, כשהאישה עברה השתלת צואה ב-2011 בגיל 32, המשקל שלה היה יציב ועמד על פחות מ-62 ק"ג וה-BMI שלה (גובה בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים) היה 26. עד ההשתלה היא מעולם לא סבלה מהשמנה או עודף משקל משמעותי. הצואה שהתקבלה הייתה מבתה בת ה-16 שהייתה בעלת עודף משקל ובהמשך השמינה והגיעה למצב של השמנת יתר משמעותית.

16 חודשים לאחר ההשתלה האישה שקלה 77 ק"ג וה-BMI שלה היה 33 – כאשר BMI של 30 ומעלה מסווג כהשמנת יתר. העלייה במשקל נמשכה למרות דיאטת חלבון נוזלי מפוקחת ותוכנית פעילות גופנית. מאמצי דיאטה ופעילות מתמשכים לא הובילו לירידה במשקל, ושלוש שנים לאחר ההשתלה האישה שקלה מעט יותר מ-80 ק"ג עם BMI של 34.5. היא עדיין שמנה היום.

המקרה מעלה שאלות על התפקיד של חיידקי המעי במטבוליזם ובריאות, מעלה את האפשרות לכך שרופאים צריכים להימנע מבחירת תורמי צואה בעלי עודף משקל ומדגיש את הצורך במחקרים נוספים בנושא הרכב חיידקי המעי והשתלות צואה.

חשוב לציין כי השתלת הצואה אינו ההסבר האפשרי היחיד לעליה במשקל של האישה. בנוסף לטיפול בקלוסטרידיום דיפיצילה האישה קיבלה גם מספר טיפולים אנטיביוטיים לזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי. גורמים אפשריים אחרים להשמנה כוללים ריפוי הזיהום בקלוסטרידיום דיפיצילה (שהיה עשוי להוביל לעלייה בתיאבון), גורמים גנטיים, הזדקנות ומתח הקשור למחלה ממנה סבלה.

Open Forum Infect Dis. First published online: February 1, 2015