ישראל עברה לשעון חורף, מה שאומר שיתחיל להחשיך כבר בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לשקיעה המוקדמת מתברר, עשויה להיות השפעה על בריאות הילדים. מחקר חדש מצא שכאשר השמש שוקעת מוקדם יותר, הילדים צוברים פחות פעילות גופנית.

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון ואוניברסיטת בריסטול, כלל יותר מ-23,000 ילדים בגילאי 5-16 בתשע מדינות בהן אנגליה, אוסטרליה, ארה"ב, נורבגיה, דנמרק וברזיל. החוקרים בחנו את הקשר בין זמן השקיעה לפעילות הגופנית שביצעו הילדים, שנמדדה על-ידי מדי תאוצה שנלבשים על המותניים ומודדים תנועות גוף.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת International Journal of Behavioural Nutrition and Physical Activity, הראו כי סך הפעילות הגופנית היומית בעצימות בינונית עד גבוהה שביצעו הילדים בכל המדינות היה גבוה ב-15-20% בימי הקיץ בהם השמש שקעה לאחר השעה 21:00, בהשוואה לימי חורף בהם השמש שקעה לפני 17:00.

עוד נמצא כי בהתאמה לשעת השקיעה הייתה ירידה ברורה וחדה ברמות הפעילות הגופנית. לדוגמה, כאשר השמש שקעה בין 18:00 ל-19:00, אלה היו השעות בהן הייתה הצניחה המהירה ביותר בפעילות הגופנית.

הקשר בין שעת השקיעה לרמות הפעילות הגופנית נותר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים השפעות אפשריות של מזג אוויר כמו טמפרטורה, גשם ורוח. ההשפעה של שעון החורף על הפעילות התרחשה גם בקרב בנים וגם בקרב בנות, גם בילדים במשקל תקין וגם בילדים בעלי עודף משקל או שמנים.

בחלקו השני של המחקר, החוקרים התעמקו בדפוסי הפעילות הגופנית של 439 מהילדים, שנמדדו ביום שלפני וביום שאחרי מעבר משעון חורף לשעון קיץ במקום בו הם גרים. החוקרים מצאו עדויות ברורות לכך שהזזת השעון משפיעה באופן ישיר ומיידי על הפעילות הגופנית של הילדים - כבר ביום שלאחר הזזת השקיעה לשעה מאוחרת יותר, כל ילד נהיה יותר פעיל.

השפעה מתונה אך מצטברת 

ממצאי המחקר מחזקים מסקנותיו של מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal of Physical Activity and Health. המחקר בחן את רמות הפעילות של 325 ילדים בריטים בגילאים 8 עד 11. הילדים לבשו מדי תאוצה שתיעדו את רמות הפעילות הגופנית שהם ביצעו וגם תיעדו את הפעילויות שלהם ביומנים בימים שונים של השנה. המחקר מצא כי הילדים עשו יותר פעילות בחוץ בימים ארוכים יותר – בלי קשר לגשם או רוח. רוב השינוי בפעילות התרחש בין השעות 17:00 ל-20:00. לכן החוקרים הסיקו כי האור הוא זה שמשפיע על רמות הפעילות של הילדים.

החוקרים מסבירים כי שעות אחר הצהריים והערב הן "שעות קריטיות" למשחקים בחוץ בקרב ילדים. ההשפעה של הזזת השקיעה שעה קדימה שתועדה במחקר היא מתונה, אך היא מצטברת ומשמעותית, במיוחד היום כשילדים מבלים את רוב הזמן בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה. נראה כי הרחבת "שעון קיץ" למשך כל השנה לא תפתור את הבעיה של רמות הפעילות הנמוכות ושכיחות ההשמנה בילדים, אך החוקרים משוכנעים שזה בהחלט יהיה צעד בכיוון הנכון.

בשנה שעברה אישרה כנסת ישראל את "חוק שעון הקיץ" שיזם שר הפנים גדעון סער, שנקבע על-פי המקובל במדינות אירופה. לפי החוק, במקום מעבר לשעון חורף בתחילת אוקטובר כפי שהיה נהוג בארץ בעבר, שעון הקיץ נמשך מסוף מרץ עד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00. שעון הקיץ יוחזר בשנה הבאה ב-27 במרץ.

Int J Behav Nutr Phys Act, published 24 October 2014