דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
לא ישנים טוב? זה מחמיר עוד יותר את מצב הרוח
ניתוח נתונים מ-154 מחקרים העלה כי חסך בשעות שינה פוגע במצב הרוח לאורך היום שאחרי ואף קשור להופעת תסמינים של דיכאון וחרדה
בשנים האחרונות מתבהרות ההשפעות המזיקות לבריאות של חסך בשעות שינה ופגיעה באיכות השינה. מחקרים רבים מבססים קשר בין שינה ירודה לעלייה בסיכון לשורה ארוכה של מחלות כרוניות, ובהן מחלות שמאופיינות בדלקתיות כרונית, מחלות לב וכלי דם, השמנה, דמנציה וקשר חזק במיוחד בין שינה ירודה לנטייה לפתח סוכרת.
כעת מחקר חדש מארה"ב שמנתח נתונים שנאספו במשך מעל ל-50 שנים מזהה קשר בין חסך בשינה ושינה ירודה לבין פגיעה בבריאות הנפשית, השפעה שלילית על מצב הרוח ופגיעה ביכולת לחוות ולבטא רגשות.
ככלל, לבוגרים מעל גיל 18 מומלץ על ידי ארגונים מקצועיים רבים לרפואת השינה ובהם המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) על שינה של לפחות שבע שעות ברציפות במשך הלילה. למרות זאת, מעל ל-30% מהבוגרים מדווחים על חסך בשעות שינה, דהיינו שינה פחות ממה שהגוף זקוק לו.
בישראל, בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בריאות ואורח חיים שנערך בשנת 2017, קרוב לשליש מהבוגרים בגילי 20 ומעלה (29%) דיווחו כי הם ישנים פחות משבע שעות ביממה, וקרוב לחמישית (17%) אף דיווחו על שינה פחות משש שעות ביממה. בסקר החברתי לשנת 2022, שנערך בצל התפרצות מגפת הקורונה, דיווחו 14.3% כי הם מתמודדים עם דאגות שמפריעות לשנתם לעתים קרובות, ועוד כרבע (26.8%) דיווחו על דאגות שמשבשות את רצף השינה מדי פעם. הטראומה הקשה של ה-7 באוקטובר והמלחמה שמתנהלת מאז, פגעו עוד יותר בשינה, וישראלים רבים מתמודדים בימים אלה עם הפרעות שינה שונות וירידה בשעות השינה.
השפעה על הרגשות
צוות החוקרים מהאוניברסיטאות של מדינת מונטנה, יוסטון וקולורדו ומרכזים רפואיים נוספים אסף נתונים מתוך 154 מחקרים שבחנו את ההשפעות של הפרעות לשינה על רגשות, שפורסמו במשך מעל ל-50 שנים, מתחילת 1966 עד דצמבר 2022. במחקרים השתתפו 5,717 נבדקים בגילי 7 עד 79.
במסגרת המחקרים, החוקרים שיבשו את שנתם של הנבדקים למשך לילה אחד או יותר, בין אם על ידי חסך בשעות שינה ושמירה על ערות עד לשעות הקטנות של הלילה; יקיצות מרובות במשך הלילה; או יקיצה מוקדמת עם שחר. בהמשך, הנבדקים עברו בדיקות במשך היום לתסמינים שמעידים על שינויים במצב הרוח, תסמיני דיכאון וחרדה ושינויים בתגובות לגירויים רגשיים, למשל בתגובה לתמונות או סרטונים מעוררי רגשות שהוצגו להם.
ככלל, חסך בשעות השינה השפיע באופן משמעותי לרעה על מצב הרוח ועל היכולת לחוות ולבטא רגשות במשך היום, יותר מאשר שינה המשובשת באמצעות יקיצות מרובות. באופן מעניין, הפגיעה ברגשות חיוביים נצפתה גם לאחר חסך קל בשעות שינה, למשל אם נשארים ערים בלילה שעה או שעתיים מעבר לשעת השינה המקובלת או אם קמים בבוקר שעה או שעתיים מוקדם יותר.
הממצאים העלו כי כל צורה של חסך בשעות שינה הובילה לירידה בביטוי של רגשות חיוביים כמו שמחה ולהקהיה של תחושות עוררות בתגובה לגירויים מעוררי רגש. כמו כן, נמצא כי חסך בשעות שינה השפיע על הופעת תסמיני דיכאון וחרדה במשך היום, וזאת גם בקרב מי שלא אובחנו בעבר עם מצבים רפואיים גופניים או נפשיים כלשהם. ככל ששעות הערות במשך היממה היו רבות יותר – כך תסמיני הדיכאון והחרדה ביום למחרת היו קשים יותר.
העבודות גם מצאו כי ככל הנראה אובדן שעות שינה משפיע באופן חמור יותר על אנשים שמראש נמצאים בדיכאון או שיש להם נטייה גנטית לדיכאון.
בעבודה נאספו עדויות להשפעות של אובדן שעות שינה גם בהתאם לשלבי השינה שאבדו בלילה. התברר כי הפגיעה ביכולת ללחוש ולבטא רגשות הייתה יותר ניכרת כשנפגע זמן שלב השינה שמתאפיין בתנועות עיניים מהירות – שלב ה-REM (קיצור של Rapid Eye Movement) שמתאפיין בגלי שינה מהירים, ומוכר גם בשמו העממי כ'שנת החלום' וזאת בגלל שבשלב זה לרוב מתרחשים החלומות שיש אפשרות לזכור אותם בבוקר. זאת בהשוואה לפגיעה מתונה יותר כשיש פגיעה בשלבי שינה שמתאפיינים בגלים איטיים יותר.
הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2023 בכתב העת Psychological Bulletin של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).
על שינה, רגשות ותפקוד המוח
החוקרים מסכמים כי המטה אנליזה מדגישה את הקשרים החזקים בין בריאות נפשית לאיכות השינה. הם מציינים כי המחקר מספק עדות חזקה והנרחבת ביותר עד כה לכך שפרקי זמן ממושכים של עוררות במשך הלילה, המלווים בקיצור משך השינה ו/או יקיצות מרובות – משפיעים לרעה על התפקוד הרגשי על היבטיו השונים. החוקרים גם קוראים להוסיף ולחקור את השפעות השינה על רגשות ולזהות את המסלולים הביולוגיים הייחודיים שגורמים להשפעות אלה.
ד"ר קארה פאלמר שנכללה בצוות החוקרים שביצעו את העבודה, חוקרת ממעבדת השינה וההתפתחות באוניברסיטת מדינת מונטנה, אמרה לתקשורת האמריקאית עם פרסום הממצאים כי "מצאנו עדויות לכך שכל הסוגים של חסך בשינה, החל מירידה בסך הכולל של שעות השינה בלילה, אובדן שינה חלקי כתוצאה מנדודי שינה או שינה שאינה רציפה – מובילים לשינויים רגשיים ועשויים להשפיע על הפרעות במצב הרוח, ובעיקר להוביל לירידה במצב רוח טוב".
המחקר מספק מספר השערות בדבר מקור הקשר בין חסך בשעות שינה להשפעה שלילית על רגשות. במחקרים מדעיים כבר נאספו עדויות להשפעות החיוביות של שינה ערבה על פעילות מערכת העצבים המרכזית שקשורה בעיבוד חוויות חיוביות ומתגמלות. במהלך השינה גם ניכרת פעילות מוחית מוגברת באזורים שקשורים בעיבוד רגשות. ייתכן כי חסך בשינה משפיע על העדר גירויים באזורים אלה, ובהמשך מוביל לפגיעה ביכולת לחוות ולבטא רגשות בהמשך במהלך היום. אחד הקשרים המוחיים שזוהה בעבודות מחבר בין אזורי עיבוד רגשות במוח לבין מעטפת המוח הפרה פרונטאלית, וקשר זה אחראי על תגובות רגשיות וככל הנראה נפגע באופן זמני כתוצאה מחסך בשינה.