מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותאיך פסוריאזיס פוגעת בשינה?

איך פסוריאזיס פוגעת בשינה?

דום נשימה בשינה, רגליים עצבניות ונדודי שינה – עד כמה חולי פסוריאזיס חשופים להפרעות שינה ומדוע? סקירת מאמרים חדשה עושה סדר במידע


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס כמחלה כרונית דלקתית מתבטאת בעיקר בנגעים בעור ובהתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית בקרב כחמישית מהחולים.

 

עם זאת, לפסוריאזיס נלוות במקרים רבים מחלות נוספות, לרבות התסמונת המטבולית, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, השמנה, מחלות מעי דלקתיות וכן מצבים פסיכיאטריים שונים ובהם דיכאון קליני – מחלות שכולן עלולות להשפיע על איכות השינה של החולים. גם הפעילות הדלקתית של חולי פסוריאזיס עלולה לפגוע בשינה ולהוות טריגר להתפתחות הפרעות שינה שונות.

 

במאמר סקירה שמפרסמים לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה נבחנו 33 עבודות שפורסמו על קשר בין שינה למחלות עור לרבות פסוריאזיס עד ינואר 2015 הן בקרב חולים מבוגרים והן בקרב ילדים. ניתוח ממצאים מהעבודות מצביע על שיעורים גבוהים יותר של הפרעות שינה שונות בקרב החולים.

 

דום נשימה חסימתי בשינה

 

דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) המלווה בהפסקות קצרות של נשימה וירידות מסוכנות של חמצן במהלך השינה, עלול לגרום ליקיצות מרובות בלילה, בחלק מהמקרים מבלי שהאדם מודע לכך, אך באופן הפוגע ברצף שנתו ועלול לפגוע בשלב השינה העמוק יותר – שינת REM (תנועות עיניים מהירות) המוכרת גם כשנת החלום. הפרעה זו גם מלווה במקרים רבים בנחירות. מחקרים הנכללים בסקירה אומדים את שיעור חולי הפסוריאזיס הסובלים מהמחלה ב-36% עד81.8% מהחולים, שיעור גבוה ביותר בהשוואה ל-2% עד 4% באוכלוסייה הכללית.

 

ניתוח מאחת העבודות העלה כי לחולים עם פסוריאזיס מסוג כלשהו סיכון גבוה פי 3.86 לדום נשימה בשינה, ואילו מחקר נוסף מצא כי לחולים עם דום נשימה בשינה סיכון גבוה פי 2.3 להיות מאובחנים גם עם פסוריאזיס – בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

תסמונת הרגליים העצבניות

 

תסמונת הרגליים העצבניות (Restless Legs Syndrome) המאופיינת בדחף בלתי נשלט להנעת הרגליים באופן הגורם לתחושה לא נעימה ברגליים, מקשה במקרים רבים על היכולת להירדם ופוגעת באיכות השינה. מהמחקרים בסקירה עולה כי שיעור הסובלים מהתסמונת עומד על 15.1% עד 18% מהחולי הפסוריאזיס – כפול מזה שמדווח במדגמים באוכלוסייה הכללית מאירופה וארה"ב של 5% עד 10%.

 

נדודי שינה

 

הפרעת שינה המתבטאת בקושי להירדם, המוכרת כאינסומניה (Insomnia), תועדה במחקרים בסקירה בשיעורים של 5.9% ועד 44.8% בקרב חולי פסוריאזיס ו-15.1% בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית, כשהשוני הרב בין המחקרים השונים מעיד על הקושי לזהות סימנים ברורים לאבחון התופעה, והכלים השונים המשמשים במחקרים שונים לצורך איתורה.

 

לכן, החוקרים מסיקים כי לא ניתן לקבוע ששיעור ההפרעה גבוה יותר בקרב חולי פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שבה נהוג להעריך כי 10% סובלים מאינסומניה כרונית מעל לחודש ברציפות ו-30% עד 35% סובלים מאינסומניה מסוג Transient שנמשכת מספר ימים, פחות משבוע. 

 

ניתוח באחת העבודות העלה כי לחולים עם פסוריאזיס מסוג כלשהו יש סיכון גבוה ב-44% לפתח נדודי שינה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ואילו לחולים בפלאק פסוריאזיס, הסוג השכיח ביותר של המחלה המתבטא בנגעים אדומים אופייניים על העור – יש סיכון גבוה פי 4.3 לאינסומניה.

 

מהמחקרים בסקירה עולה כי התפתחות נדודי שינה בקרב חולי פסוריאזיס קשורה לרוב לתסמיני המחלה – לרבות גרד (pruritus) וכאב. תרופות שמקלות על תסמינים אלה נמצאו יעילות גם בהפחתת נדודי שינה, אם כי לא היו יעילות במניעת הסיכון לתסמונת דום נשימה בשינה, שבה הקשר לפסוריאזיס ככל הנראה מורכב יותר ואינו תלוי בתסמינים בלבד. נדודי שינה בקרב חולי פסוריאזיס נקשרו במחקרים לפגיעה באיכות החיים, החמרה בתסמיני המחלה ועלייה בסיכון לדיכאון וחרדה.

 

בסיכום הממצאים מציינים החוקרים כי המאמר מעלה את הצורך בקרב רופאי עור להיות מודעים לאפשרות כי חולה שאובחן עם פסוריאזיס סובל מהפרעת שינה כלשהי – במטרה להציע לחולים טיפול שישפר את איכות שנתם ואת איכות חייהם הכוללת. הממצאים מהמחקרים שנכללים בסקירה מעלים כי מעבר לטיפול תרופתי בתסמיני פסוריאזיס – שעשוי להקל על נדודי שינה, נמצא כי גם שמירה על לוח זמנים תקין של שינה- עירות המתואם עם שעות היום והלילה, ושמירה על טמפרטורת חדר שינה קרירה בשעות השינה בלילה בימי הקיץ – יוכלו למנוע תחושות חום שיפריעו לשינה ולשפר את איכות השינה של החולים.

 

המאמר פורסם בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Sleep Medicine Reviews.

 

הממצאים משיקים למאמרים ומחקרים נוספים שמצאו קשר בין מחלות דלקתיות לבין פגיעה באיכות השינה. הקשר הוא דו כיווני: מחלות דלקתיות מפריעות לאיכות השינה, ובמקביל הפרעות בשינה מובילות לעלייה ברמת הדלקתיות. כך, למשל, חוקרים אמריקאים דיווחו באוקטובר 2014 על ממצאים מחקר שמעידים על קשר בין חוסר בשעות שינה וגם עודף בשעות שינה לבין סיכון מוגבר למחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס. אחד המחקרים שנכללו במסגרת הסקירה הנוכחית העלה כי לעובדי משמרות לילה, שנוטים להפרעה בשעות השינה – קיים סיכון גבוה ב-23% לפתח פסוריאזיס במסגרת מעקב של 10 שנים, בהשוואה לאנשים שעובדים בשעות היום.

 

 

Sleep Medicine Reviews, doi: 10.1016/j.smrv.2015.09.003