כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
איך סריקה של העיניים מספרת על בריאות הכליות?
מחקר חדש מסקוטלנד מדגים כיצד סריקות עיניים תלת-ממדיות עשויות לחשוף רמזים על בריאות הכליות ולתרום למעקב אחר ההתקדמות של מחלת כליה כרונית
מחלת כליות כרונית מתאפיינת בהידרדרות הדרגתית בתפקודי הכליות. המחלה מתפתחת על רקע גורמי סיכון מגוונים, ובראשם כסיבוך של מחלת הסוכרת. כמו כן, כשל כלייתי כרוני עשוי להתפתח על רקע יתר לחץ דם, מחלות לב, דלקתיות מוגברת בכליה ובדרכי השתן וזיהומים חוזרים. המחלה נקשרה גם לשורה של גורמי סיכון, בהם גורמים גנטיים, לצד גיל מבוגר, עישון, השמנה, מוצא אתני, מבנה כליה פתולוגי ותרופות מסוימות.
בין השנים 1990 ל-2017 מוערך כי שיעור המתמודדים עם מחלת כליות כרונית עלה ב-30% ברחבי העולם.
בשלבים הראשונים מחלת כליות כרונית מתקדמת באופן "שקט", ותסמיניה עשויים להופיע רק בשלבים מתקדמים, ובהם בחילות והקאות, אובדן תיאבון, חולשה מוגברת, עוויתות שרירים, גרד בעור, לחץ דם גבוה, קוצר נשימה, בצקות בידיים וברגליים ואף ירידה קוגניטיבית. כיום האמצעי העיקרי לאבחון של מחלת כליות כרונית כולל בדיקות דם לתפקודי כליות ובדיקות להפרשת חלבון בשתן. מאחר והמחלה נוטה להתקדם תחילה ללא תסמינים, לאנשים עם סוכרת מומלצות בדיקות לתפקוד הכליות אחת לשנה כדי לאמוד את מצב הכליות. יש לציין כי אחת ההשפעות החמורות של מחלת כליות כרונית היא עלייה של פי 3 עד 5 בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לסיכון הרווח באוכלוסייה הכללית.
עתה מדווחים חוקרים מסקוטלנד כי מצאו שיטה נוספת להערכת תפקוד הכליות – באמצעות סריקות עיניים תלת ממדיות, וזאת באופן שעשוי לסייע במעקב אחר התקדמות המחלה. הגילוי עשוי לחולל מהפכה במעקב אחר מחלות כליה, ולטענת מומחים – הטכנולוגיה עשויה לסייע בהמשך לאבחון מוקדם של מחלת כליה כרונית, מאחר והבדיקות הזמינות כיום מאפשרות לאתר תחלואה כלייתית בעיקר כשמחצית מתפקוד הכליות כבר אבד.
כלי הדם הזעירים
החוקרים מאוניברסיטת אדינבורו השתמשו בתמונות תלת ממדיות של הרשתית ברזולוציה גבוהה, במטרה לזהות שינויים ברשתית - הרקמה בחלקה האחורי של העין שקולטת אור וממירה אותו לאותות עצביים שמשוגרים למוח.
התמונות צולמו באמצעות טכנולוגיה הנקראת OCT – קיצור של 'טומוגרפיה קוהרנטית אופטית'. טכנולוגיה זו משמשת כיום לבדיקות מעקב אחר חולים עם מחלות עיניים שונות, למשל במצבים של ניוון מקולרי גילי, כדי להעריך את התקדמותן ואת התדירות הנדרשת של טיפולים בהזרקות תוך עיניות. סורקי OCT משתמשים בגלי אור כדי ליצור תמונת חתך של הרשתית, המציגה כל שכבה של הרשתית בנפרד תוך מספר דקות.
החוקרים מצאו כי תמונות אלה עשויות לשמש דרך מהירה ולא פולשנית לעקוב אחר בריאות הכליות, זאת מאחר והעין היא איבר ייחודי בגוף שבו ניתן לראות תהליך מפתח המכונה 'סירקולציה מיקרו-וסקולרית' (Microvascular Circulation), המתאר זרימת דם דרך כלי הדם הזעירים ביותר המצויים בגוף. זרימה זו מושפעת לעתים קרובות בתנאים של מחלת כליה כרונית.
הצוות בחן תמונות OCT של 112 חולים בשלבים שונים של מחלת כליה כרונית, ו-92 מושתלי כליה, לצד 86 מתנדבים בריאים. נמצא כי לחולים עם מחלת כליות היו רשתיות דקות יותר בהשוואה למתנדבים בריאים. בנוסף, המחקר הראה גם כי הידלדלות רקמת הרשתית הייתה חמורה יותר ככל שתפקוד הכליות ירד. אצל המאובחנים עם מחלת כליות כרונית נצפתה התאמה במשך שנתיים לפחות בין ירידה בעובי הרשתית ועובי רקמת כלי הדם ברשתית לבין ירידה במדד תפקודי הכליות GFR – שהוא מדד קצב הסינון הגלומרולרי המתבסס כיום על חישוב רמות הקריאטינין בדם.
שינויים אלה התהפכו כאשר תפקוד הכליות שוקם לאחר השתלת כליה מוצלחת. אצל חולים עם הצורה החמורה ביותר של המחלה, שעברו השתלת כליה, נצפה עיבוי מהיר של כ-10% מרקמת כלי הדם ברשתית לאחר הניתוח, כשהתהליך החל כשבוע לאחר ההשתלה ועובי הרקמה החדש נשמר למשך שנה לפחות. עם זאת, בקרב תורמי כליה זוהתה גם היצרות מדורגת ברקמת כלי הדם הרשתית במשך 12 חודשים מניתוח התרומה.
המחקר נתמך במענקים מטעם האיגוד לחקר הכליה בבריטניה, איגוד הלב הבריטי (BHF), האגודה ליתר לחץ דם באדינבורו והמועצה הבריטית לחקר הרפואה (MRC). הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2023 של כתב העת Nature Communications.
הקשרים בין הכליות לעיניים
ממצאי המחקר מהווים ציון דרך נוסף בראיות שמצטברות לאחרונה, אשר שופכות אור על הקשרים הביולוגיים בין הכליות לעיניים. לפי מאמר שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת Review of Optometry, העיניים והכליות חולקים מסלולים משותפים התפתחותיים, פיזיולוגיים ופתולוגים. מבנה כלי הדם בפקעיות הכליה (גלומרולוס) ובשכבה הדמית שמצויה בחלקו האחורי של גלגל העין (כורואיד) הוא מבנה דומה. כמו כן, המערכת ההורמונאלית 'רנין-אנגיוטנסין-אלדטסטרון' שאחראית על ויסות לחץ הדם, ויש תרופות לטיפול ביתר לחץ דם המכוונות אליה, ניתנת לאיתור הן בכליה והן ברקמות מסוימות בעיניים.
בשלב העוברי, ההתפתחות הראשונית הן של הכליות והן של העיניים מתרחשת בתקופה מקבילה, לרוב בשבועות הרביעי עד השישי להיריון. כך, ישנם מומים מולדים ספציפיים שמתבטאים בהפרעות תפקודיות הן בכליות והן בעיניים, ובהם תסמונת WAGR, מחלת ון היפל לינדאו (VHL) ותסמונת סטרוגה-וובר (SWS). גם במחלת הסוכרת בא לידי ביטוי בשלבים המתקדמים הקשר בין האיברים, כאשר שניים מהסיבוכים השכיחים של סוכרת הם מחלת כליות כרונית ורטינופתיה סוכרתית – סיבוך בכלי הדם הקטנים ברשתית שעלול להוביל לעיוורון.