מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית המאופיינת בדלקתיות במעיים. אחד הסיבוכים של המחלה הוא התפתחות של לייפת - התעבות והצטלקות של רקמת דופן המעי. כעת מחקר חדש איתר אשם אפשרי בהתפתחות הסיבוך, מה שעשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות.

לייפת גורמת לכך שהמעי יאבד את יכולת התנועתיות שלו ולכך שבסופו של דבר המעי יהיה כה צר עד שמזון וצואה לא יוכלו לעבור דרכו.

הסיבוך מתרחש כאשר יש הפקת יתר של חלבונים, שבאופן נורמאלי מעורבים בתהליך ההחלמה של הרקמה לאחר דלקתיות, בהם קולגנים – חומרים שהגוף מפריש כדי לשחזר רקמה פגועה. עודף קולגן עלול לגרום לצלקת.

צוות החוקרים מאוניברסיטת בריסטול מצא עליה בסינתזה של קולגן וחוסר שליטה של הפקדת קולגן ברקמת המעיים, במעיים עם לייפת שנלקחו מחולי קרוהן, בהשוואה למעיים רגילות.

החוקרים מאמינים כי זה קשור לעלייה במתווך מסיס – החלבון IL-13, שזוהה בעבר כמקדם פיברוזיס בריאות, כבד וכליות.

כשהחוקרים השוו מעיים עם לייפת של חולי קרוהן למעיים רגילים, הם מצאו רמות גבוהות של IL-13. בנוסף, ניסויים עם תרביות של רקמות הראו כי ה- IL-13 הפחית גורמים ההכרחיים למניעת הפקדה לא ראויה של הקולגן ברקמות.

החוקרים מסבירים כי הם מצאו אוכלוסייה של תאים המייצרים IL-13 ברמות גבוהות מאוד ברקמה ליפית והם מאמינים כי תאים אלה הם המפתח להתפתחות של לייפת.

הבנת האופן בו לייפת מתפתחת תסייע לפתח תרופות חדשות ולחסוך את הסיבוך וניתוחים – המהווים כיום את הפתרון היחיד לטיפול בלייפת חמורה בחולי קרוהן.

PLoS ONE, 31 December 2012