ענבים שואלת: רוצה לספר אך מתקשה. אני פגומה מכל כך הרבה בחינות, נמאס לי מהפגימות הזאת. אולי חלק זה לא אובייקטיבי, אולי כשמסכמים את הפלוסים והמינוסים אני כן שווה, או לפחות ממוצעת, אך אין לדעת.
ברור שמה שאתה שווה זה כמעט אותו דבר כמו מה ש א ת ה ח ו ש ב שאתה שווה.
יש לי בן זוג, ואני סובלת מהסתרת הפגמים שלי... נ מ א ס לי.
אורית זאבי יוגב משיבה: הי ענבים. הנה עשית צעד וכתבת. כל הכבוד!
אחת הטכניקות הטובות להפטר מתחושת הפגימות היא לדבר על מה שאתה מרגיש שפגום אצלך. אז לאט לאט (לפעמים מהר מאוד) אתה מבין, שהרבה אנשים מסביבך חווים את אותה הפגימות, ולעיתים אין מדובר כלל וכלל הפגימות.
נראה מתוך מה שאת כותבת, שאת חיה בהסתרה , שגוזלת ממך אנרגיות רבות. הצורך להסתיר מעצים את תחושת הפגימות ופוגע ביכולת לתקשר עם אנשים ולהפיק את המיטב מהדברים הטובים שיש בך.
אשמח אם תשתפי אותנו ברגשותייך ונוכל לסייע בעדך לחשוף את הסרט הפגום לאור עד שישרף לחלוטין....(כמו במעבדת צילום).
ענבים מוסיפה: רוצה רק להסביר- סיפרתי לגברים שאמרו לי שאני מוצאת חן בעיניהם את סודותיי, והם התקשו להכיל אותם... אני כל כך סובלת... אני סובלת מדיכאון הרבה שנים, ואפילו עם זה אני לא משלימה ולא מוכנה להודות בכך בפני עצמי ובפני אחרים... אני לוקחת תרופות, ומקבלת טיפול פסיכולוגי.
זוגיות היא אחד הדברים שהכי קשים לי- לדעת מי מתאים לי, לדעת לעזוב בזמן... העובדה שאני לא מספרת לבן זוגי, למרות שאני כבר מעל 30 ,ואנחנו כבר הרבה זמן ביחד- מעיקה עלי. אני מנסה להגן על עצמי כדי שלא יזרוק אותי. הפסיכולוגית שלי מעודדת אותי לשמור על עצמי ולא לספר, ואם לספר אז בדרך הנכונה... אני בכלל לא בטוחה שאנחנו מתאימים.. ואולי רוצה לספר לו כדי שיעזוב אותי... אני מרגישה פתטית. שונאת להיות לא מאושרת... שונאת את זה. נסיבות חיי, כך אומרת הפסיכולוגית, הן טרגיות. אני ילדה קטנה ולא מגובשת.. הלוואי והייתי יכולה לדבר על עצמי בפתיחות ובהשלמה. הלוואי ויום אחד השמש תחייך אליי, אך לאחר שנים של טיפולים, לאחר מספר פעמים שחשבתי ש"אני יוצאת מזה", אני מיואשת. רע לי בחיים. יש רגעים שזה עובר. אבל בסך הכל, כל יום אני בדיכאון לפחות בחלק מהיום.
אורית, ראיתי שכתבת על איזשהי תאוריה שאומרת שלהגיד שרע לי ואני לא שווה זה לא טוב, כי זה מחזק את המעגלים הללו במוח. מצד שני את אומרת שטוב לדבר על דברים- איך זה מתיישב אחד עם השני, לדעתך?
אורית יוגב זאבי משיבה: את צודקת. זה אכן לא ממש מתישב...כך נדמה לי.
רק עכשיו אני מנסה על עצמי את הדברים . יכול להיות שצריך לבטא את הדברים אבל בצורה אחרת יותר עובדתית.
למשל: את אומרת שאת מתלבטת ביחס לבן זוגך אולי את צריכה ליצור רשימה שאומרת בן זוגי הוא חכם, אוהב , מבין (כל מה שאת רוצה כמובן) ומאידך סגור, לא תקשורתי וכד' - רשימה של יתרונות וחסרונות ככל שאת יכולה לעשות אותה באופן אובייקטיבי ולנסות לעבוד יותר מהראש, דרך ההגיון.
אבל הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות הוא לכתוב רשימה של כל הדברים הטובים שיש בך ולשנן אותה מאה פעם ביום.
אני כבר יכולה לאמר לך כמה דברים מפתיעים על עצמך: את מביעה את עצמך באופן בשל ובהיר שמעורר אמפטיה והזדהות.
יש בך כנראה הרבה כוחות אם למרות הכאב שאת חשה את ממשיכה לנהל את הזוגיות שלך ולהמשיך בטיפול.
למרות הדברים הקשים שעברת את חיה, נושמת, מתמודדת ואפילו כותבת כאן. אני בטוחה שיש לך עוד המון ברשימה.
רוצים להשתתף בדיון? הכנסו לקהילה