מחקר ישראלי חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מצא כי אבחנה של אישה בסרטן השד משפיעה באופן משמעותי גם על חיי בן זוגה, ולא רק בהקשר הנפשי, כי אם גם בהיבטים חברתיים ואף רפואיים-גופניים, לרבות ירידה בתפקודו הגופני ועלייה בתלונות על כאבים.

במחקר הושוו 50 בני זוג של נשים עם סרטן השד שאינו גרורתי שעברו כימותרפיה בתקופה של 6-3 חודשים לאחר אבחנתן במחלה במרכז רפואי בדרום הארץ, ל-50 בני זוג של נשים בריאות.

החוקרים העריכו את איכות חייהם של הגברים, ונעזרו בין השאר בשאלונים וסולמות מדידה, בהתאמה למצב סוציואקונומי, שלב הסרטן של האישה והטיפול שניתן לה. בין השאר אמדו החוקרים את יכולתם של בני הזוג להתמודד עם המחלה של בנות הזוג בהתאם ל'תיאוריית אנטונובסקי', שפותחה בתחילת שנות השמונים, המבוססת על יכולתם של בני הזוג להבין את המצב החדש בבית לאשורו, המידה שבה הם תופסים את ההשקעה באתגרים שמציבה המחלה ככדאית ומידת הנגישות הנתפסת שלהם למשאבים המסייעים להם בהתמודדות עם המחלה.

המחקר מצא קשר ברור בין היותם של גברים בני זוג של חולות סרטן לבין רמות נמוכות יותר הן במדדים נפשיים והן בפיזיים. בני זוג של חולות דיווחו על איכות חיים ירודה יותר כפי שהתבטאה ברמה נמוכה ב-7% של מצבם הגופני, תלונות על כאב ברמה גבוהה ב-13%, חיות (vitality) הנמוכה ב-24%, תפקוד חברתי נמוך ב-26% ובריאות הנפש ירודה ב-16%, כפי שנמדדו בשאלונים בהשוואה לבני זוג של נשים בריאות.

רמת בריאות משופרת אובחנה בקרב בני זוג לחולות סרטן השד, שהיו בעלי רמות השכלה גבוהות יותר, הכנסה גבוהה ושעות עבודה מרובות ליום מחוץ לבית. המצב הכלכלי של בני הזוג היה הגורם המנבא המרכזי להתפתחות מצוקה נפשית על רקע סרטן השד של בת הזוג, וככל שהמצב הכלכלי הורע, כך גדלה השפעתה השלילית של המחלה על בן הזוג.

המחקר מצא קשר בין פעילויות בהן הייתה החולה תלויה בבן זוגה לבין ירידה ברמת הבריאות הנפשית כפי שהתבטאה בשאלוני איכות החיים. לעומת זאת, מאפייני הטיפול השונים, לרבות מאפייני הניתוח, אורך הכימותרפיה ומספר השעות בהן תמך בן הזוג בזוגתו החולה, לא נמצאו כמשפיעים על מהלך הפגיעה הנפשית או הפיזית בן הזוג.

במחקר שפורסם בכתב העת European Journal of Oncology Nursing השייך לחברה האירופית לאונקולוגיה בסיעוד, מסכמות החוקרות כי על רקע הממצאים, למרות שההשפעה העיקרית של סרטן השד על בן הזוג נצפתה ברמה הנפשית, על הצוותים המטפלים להיות ערים גם להשפעה על היבטים פיזיים.

במחקר השתתפו החוקרות ולדה שור, ד"ר אורלי גרינשטיין-כהן, אורלי ליברמן וד"ר ורד דלבר מאוניברסיטת בן גוריון לצד פרופ' יהודית ריינשטיין מאוניברסיטת דרקסל (Drexel) בפילדלפיה.

בשנים האחרונות נערכים יותר ויותר מחקרים על השפעותיהן של מחלות על בני ובנות זוג לחולים ועל מיקומם של בני הזוג במהלך המחלה, הן בהקשר למחלות קשות והן למחלות כרוניות, כשסרטן מוצב בתווך בין שני הקטגוריות - על רקע העלייה בשיעורי ההחלמה והסיכון המוגבר לחזרה של הגידול הדורש בהמשך מעקב לכל החיים. 

בין הממצאים מעבודות אלו, במחקר ישראלי שפורסם בסתיו 2014 מצאו חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב כי ישראלים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית אינם זוכים לתמיכה מספקת מבני זוג. מחקר מאוגוסט 2012 המבוסס על מאגר נתונים גדול בדנמרק מצא כי בני זוג לאנשים שעברו התקף לב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דיכאון, ומחקר ממאי 2010 מצא כי בני זוג של מטופלי דיאליזה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת כליות כרונית.

European Journal of Oncology Nursing, Doi:10.1016/j.ejon.2014.08.0