מפרקים (ראומטולוגיה)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
איך מרכיב מזון נפוץ עשוי להוביל לדלקת מפרקים?
חוקרים זיהו את המנגנונים בהם חיידקים במערכת העיכול עשויים לפרק "טריפטופן" המצוי בעיקר מזונות עשירים בחלבונים לחומר שעלול לעורר דלקתיים אוטואימוניים במפרקים
בשנים האחרונות עולה המודעות לרכיב התזונתי 'טריפטופן' (Tryptophan) – שהוא הנדיר מבין כ-20 חומצת האמינו הנפוצות ביותר בטבע. טריפטופן מצוי בעיקר במזונות עשירים בחלבונים, בהם בשר בקר, עוף, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, וכן מזונות מן הצומח עם כמות גבוהה יותר של חלבונים ובהם סויה, קטניות וזרעים ואגוזים שונים כגון גרעיני חמניות, גרעיני דלעת ושומשום.
בשנים האחרונות התגלה כי טריפטופן מחקה בגוף את פעילותם של הורמונים חיוניים, ובהם מלטונין שאחראי על הסדרת השינה וסרוטונין שמשפיע על יציבות נפשית, ומחסור בו נקשר להפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדות. כמו כן, מחקרים רומזים כי טריפטופן עשוי להועיל להפחתת רמות הכולסטרול הרע בדם וכך ביכולתו לתרום למניעת מחלות לב וכלי דם, וכן נמצא כי הוא מסייע במניעת מיגרנות. לאחרונה הטריפטופן משווק גם כתוסף תזונה.
אולם לצד תהליכים מועילים אלה, חוקרים אמריקאים הדגימו עתה בעכברים כי לטריפטופן גם השפעה בעייתית מעוררת דלקתיות עקב השפעתם על החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול – המיקרוביום.
הציטוקינים הדלקתיים
החוקרים מאוניברסיטת קולורדו ביקשו לזהות מנגנונים ביולוגיים בעייתיים שמושפעים מ'טריפטופן' שעשויים להעלות את הסיכון לדלקות מפרקים אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת חוליות מקשחת. זאת על רקע מחקרים שקשרו בשנים האחרונות בין המרכיב התזונתי למחלות אלה.
החוקרים מצאו כי החיידקים במערכת העיכול עשויים לפרק את הטריפטופן לתרכובת האורגנית 'אינדול' (Indole) אשר מעוררת תהליכים דלקתיים במפרקי הגוף. החוקרים הדגימו כי עכברים שקיבלו מזונות עם כמות נמוכה של טריפטופן וקיבלו רק את התוסף 'אינדול' – הציגו רמות גבוהות יותר של חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות בנוזל הדם, ובהם 'אינטרלוקין 6', TNF אלפא ו'אינטרלוקין 1 בטא', ציטוקינים שמעודדים פעילות דלקתית אשר גם מהווים יעד לחלק מהתרופות הביולוגיות החדשות שמשמשות לטיפול בדלקות מפרקים אוטואימוניות. כמו כן נמצא כי תהליך הפירוק של אינדול גם עשוי לגרות תאים של המערכת החיסונית המצויים בטחול ומסומנים באותיות RORγt+CD4+ T, וגורמים בכך תהליך דלקתי שמלווה בעלייה ברמות החלבון-ציטוקין 'אינטרלוקין 17', אשר מהווה אף היא יעד לחלק מהתרופות המיועדות לטיפול בדלקות מפרקים אוטואימוניות.
בהמשך, החוקרים הדגימו כי חומר תרופתי המכוון כנגד החלבון-ציטוקין 'אינטלוקין 21', מסוגל לדכא ביעילות את הפעילות הדלקתית שנגרמת כתוצאה מפירוק הטריפטופן לאינדול. טיפול נוסף שהועיל הוא בחשיפה של העכברים לתאי לימפוציטים המשתייכים למערכת החיסונית שמקורם במעי אנושי.
המחקר נתמך בין השאר במענקים של המכון הלאומי האמריקאי לדלקות מפרקים, מחלות שרירים ושלד ומחלות עור (NIAMS) והמכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות מדבקות (NIAID), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2024 של כתב העת Journal of Clinical Investigation.
מעלות המיקרוביום
בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמרה ראש צוות החוקרים פרופ' קריסטין קון (Kuhn) מאוניברסיטת קולורדו כי "ידוע שהמיקרוביום – החיידקים שמתקיימים באופן טבעי במעיים שלנו – יכול לפרק טריפטופן לתוצרי לוואי. חלק מתוצרי הלוואי האלה הם אנטי דלקתיים, אבל מצאנו גם כמה חומרים מעודדי דלקת בתוצרי הפירוק האלה. אנחנו הראשונים להדגיש מי מהתוצרים תורמים לדלקת מפרקים, ואיך הם עושים את זה".
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות בשנים האחרונות שמזהות מנגנונים ביולוגיים שקושרים בין טריפטופן למחלות מפרקים דלקתיות.
המחקר מהווה נדבך נוסף בצבר של עבודות שמתפרסמות בשנים האחרונות ומעלות למודעות את חשיבות המיקרוביום – חיידקי המעי – בתהליכים מעוררי תחלואה ולחילופין בטיפולים משרי בריאות. כך התגלה בשנים האחרונות כי הרכב המיקרוביום הוא אחד המנגנונים שמעורבים בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית וסרטן המעי הגס. כמו כן, נמצא כי שינוי הרכב החיידקים במעי עשוי גם לסייע לטיפול בחלק ממחלות הסרטן. למאובחנים עם סוכרת פותחו בשנים האחרונות דיאטות מותאמות אישית שממליצות על תזונה בהתאם להשפעותיה האישיות על המיקרוביום של כל מטופל.