חולי לב רבים מתמודדים עם עודף משקל והשמנה, אך הורדת המשקל העודף אינה זוכה תמיד לעדיפות הראויה בניהול הטיפול המומלץ במחלות הלב, למרות יתרונותיה הרבים בשיפור מצב הבריאות הכללית ומניעת נזקים עתידיים.

הורדת המשקל העודף עבור חולי לב מוכחת ביעילותה הן בשיפור מבנה הלב ותפקודו והן בהפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיו וסקולאריים. לצד זאת, טיפול הולם להורדה במשקל תורם גם בהורדת הסיכון לנזקים נוספים הנלווים להשמנה.

הנזקים של משקל עודף לחולי לב

עודף משקל מהווה גורם סיכון למחלות לב, ולמי שכבר אובחנו עם תחלואה לבבית – משקל עודף הוא גורם סיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים ובהם התקפי לב ושבץ מוחי, וכן מהווה גורם סיכון לנזקים רבים נוספים שנקשרו להשמנה, ובהם סרטן, מחלות ריאה, מחלות כליה ומחלות כבד.

בהיבט הפיזיולוגי, הצטברות עודפי שומן בגוף עלולה להשפיע לרעה על מבנה הלב ותפקודו. שומן עודף עשוי להצטבר סביב הלב באופן שעלול להוביל לגדילת יתר של החדר השמאלי של הלב (LVH) המכונה 'היפרטרופיה של חדר שמאל' אשר שמעמיסה על הלב ועשויה להוביל לאי ספיקת לב וכן לליקויים בהולכה החשמלית של הלב והפרעות קצב. שומן עודף גם מלווה בעלייה בחלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות, שעלולים לגרום לפגיעה בשכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם – כזו שנוטה להתפתח לכדי טרשת עורקים, היווצרות קרישי דם והתקפי לב ושבץ מוחי. ציטוקינים כמו TNF אלפא ו'אינטרלוקין 6', לצד הורמונים שמופרשים מרקמות שומן כמו לפטין, גם משפיעים לרעה על עלייה בקצב הלב ועל פגיעה בתהליך בתחלופת הגזים בריאות. הציטוקינים וההורמונים שמופרשים מרקמות השומן פוגעים גם בתפקוד טסיות הדם ואף נקשרו לעלייה בתנגודת לאינסולין שעלולה להוביל להתפתחות סוכרת.

מחקרים רבים מדגימים את הנזק ללב שמייצרת השמנה אצל חולים קרדיאליים. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה זיהה כי בנטרול משתנים מתערבים, אנשים עם השמנה שעוברים צנתור נמצאים בסיכון גבוה לתמותה. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה דיווחו ביוני 2023 בכתב העת Heart כי בהתבסס על מדגם של 47,531 מטופלים עם אי ספיקת לב שעברו מעקב במשך כ-17 שנים, אמנם עודף משקל קל לא היווה גורם סיכון לסיבוכים ואף לווה עם ירידה בסיכון לתמותה, אולם חולים עם אי ספיקת לב והשמנת יתר היו בסיכון גבוה יותר לתמותה בהשוואה לחולי לב במשקל תקין.

מעבר לכל אלה, השמנת יתר מלווה בסיכון לסיבוכים רפואיים רבים נוספים אצל חולי לב בדומה להשפעותיה באוכלוסייה הכללית, לרבות גידולים סרטניים, מחלות ריאה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית ודום נשימה בשינה, מחלת מפרקים ניוונית, אבנים בכליות ודרכי השתן, אבנים בכיס המרה, מחלות כבד, מחלות כליה ומחלות של מערכת העיכול.

בעבודה שפורסמה בספטמבר 2023 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי (AHA) בהשתתפות חוקרים בריטיים, אמריקאים וישראלים, נמצא כי במשך כשני עשורים, בין 1999 ל-2020 הושלשו בארה"ב שיעורי התמותה של חולי לב מסיבוכים הקשורים בהשמנה. הסיבוך הקרדיאלי השכיח ביותר של השמנה שהוביל לתמותה בעבודה זו היה מחלת לב איסכמית ואחריו יתר לחץ דם, והתמותה מסיבוכי השמנה הייתה גבוהה יותר בקרב חולי לב המשתייכים למיעוטים אתניים, וגבוהה יותר באזורים עירוניים מאשר ביישובים כפריים.

יש לציין כי מספר מחקרים מצומצמים בספרות הרפואית מצביעים דווקא על סיכון נמוך יותר לסיבוכים רפואיים מסוימים אצל חולי לב עם משקל עודף, למשל תוצאות טובות יותר לאחר ניתוחי מעקפים וירידה בסיכון להזדקק לצנתורים חוזרים לאחר צנתור ראשון – אולם עם הזמן מתברר כי אותם ממצאים המכונים בשם הכולל 'פרדוקס ההשמנה', לא אמורים לעודד צבירת משקל עודף, ובעבודות גדולות מתברר כי בצבירה של משקל עודף אצל חולי לב – הסיכון הכולל למצב הבריאות גובר על כל יתרון אפשרי ספציפי.

שומן עודף עלול לגרום לפגיעה בשכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם ולטרשת עורקים (צילום: Shutterstock)

עוד על הנזקים של השמנה

היקף התופעה

סקרים בקרב חולי לב מזהים כי תופעת המשקל העודף גדולה בהיקפה. לא מדובר בממצא מפתיע במיוחד – שכן מראש השמנה היא גורם סיכון למחלת לב.mלפי הערכות, בכניסה לשיקום לב לאחר צנתור או ניתוח כתוצאה מאירוע לבבי, מעל ל-80% מהמטופלים מאובחנים עם משקל עודף ומעל ל-50% עם התסמונת המטבולית שאחד ממאפייניה הוא השמנה ביטנית.

לפי מחקר ישראלי של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, אשר עקב אחר גברים עם מחלות לב וממצאיו פורסמו בדצמבר 2020 בכתב העת Preventing Chronic Disease, מעל לשליש (37%) תועדו עם עודף משקל (מדד השמנה BMI בגובה 25 עד 29.9 יחידות), ובנוסף מעל למחצית (54.3%) עם השמנת יתר (מדד השמנה בגובה 30 יחידות ומעלה). מחקר זה גם הדגים כי חולי לב עם משקל עודף נמצאים בסיכון גבוה פי 3.27 לדלדול שרירים (סרקופניה). מספרים דומים מתועדים במדינות נוספות. מחקר מקרואטיה שפורסם בינואר 2012 מצא כי במדגם של 1,298 חולי לב שאושפזו בבתי חולים במדינה, קרוב למחצית (48.2%) תועדו עם עודף משקל ומעל לרבע (28.6%) עם השמנת יתר, ואילו מעל למחצית (54.5%) עם יחס גבוה של היקף מותניים לירכיים המעיד על השמנה ביטנית.

בישראל תועדו שיעורים דומים בסקר ACSIS שבוחן מטופלים המאושפזים לאחר התקפי לב בכל בתי החולים הכלליים במדינה בפרק זמן של כחודשיים אחת למספר שנים. בסיכום שפורסם ביוני 2023 בכתב העת International Journal of Cardiology וכלל נתונים מסקרים שנערכו בשנים 2018-2000 במדגם נרחב של 13,816 מאושפזים לאחר התקפי לב, קרוב למחצית (45%) תועדו עם משקל עודף ורבע (25.8%) עם השמנת יתר. יש לציין כי במחקר זה נמצא כי עודף משקל והשמנה אצל חולים לאחר התקפי לב לא העלו את הסיכון לתמותה, אלא להפך – הפחיתו הסיכון לתמותה, תופעה שסווגה במחקר ככזו שמדגימה את 'פרדוקס ההשמנה'.

במחקר אמריקאי שפוורסם בנובמבר 2024 בכתב העת PLOS ONE שהתבסס על מאגר 17,092 מטופלים מצפון דקוטה, נמצא כי במדגם של אנשים עם השמנה תועד שיעור גבוה יותר ב-56% של מחלת לב כלילית (4.7%) בהשוואה לשיעור בקרב אנשים ללא השמנה (3%).

בשנים האחרונות יש עבודות שמצביעות על עלייה מדאיגה בהיקף ההשמנה אצל חולי לב, בדומה למגמת העלייה בהיקף תופעת ההשמנה באוכלוסייה הכללית. כך, במחקר מפולין שפורסם בינואר 2021, נמצא כי לאורך שני עשורים, בין 1997 ל-2017, משיעור של כרבע (24.5%) למעל לשליש (40.4%).

מודעות נמוכה למשקל עודף בקרב חולי לב

מחקרים מהשנים האחרונות מזהים כי לחולי לב רבים לא מותאם טיפול רפואי הולם להורדה במשקל וכי המודעות של צוותים רפואיים לחשיבותו של משקל גוף תקין איננה מספקת. כך, למשל, מחקר בקרב רופאים ראשוניים מישראל שפורסם במארס 2024 בכתב העת BMC Primary Care מצא כי מעל למחציתם (53.8%) אינם נוקטים בגישה אקטיבית מספקת בקרב מטופלים עם משקל עודף לעודד ירידה במשקל.

במחקר שבחן שחרורים מארבעה בתי חולים בישראל של חולים עם מחלת לב איסכמית, שממצאיו פורסמו עוד באוגוסט 2006 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נמצא כי כשליש מתוכם (32%) היו עם השמנה (BMI מעל 30 יחידות), אולם רק 39.6% מחולי הלב עם השמנה ו-65.8% מחולי הלב עם השמנה קיצונית במיוחד (BMI מעל 40 יחידות) תועדו ברשומה הרפואית של בית החולים עם 'השמנת יתר', ורק ל-15% הומלץ על הורדת המשקל העודף.

יש לציין כי בשנים האחרונות רופאים ראשונים בישראל נוטים לעדכן בתיקים הרפואיים של קופות החולים את משקל המטופלים, ולפי נתוני התוכנית הלאומית לרפואת הקהילה, מדד ההשמנה BMI מתועד נכון לשנת 2023 ברוב (82.4%) הרשומות הרפואיות של רופאי הקהילה הראשוניים בקופות החולים.

מחקרים מראים כי למרות שבאופן כללי ידוע לכל כי השמנה מסוכנת לחולי לב, כ-80% מהמאובחנים עם מחלת לב כלילית אינם מצליחים לעמוד במשקל היעד שלהם. במסגרת מחקר נרחב באירופה שעקב אחר חולי לב (מחקר EUROASPIRE), שממצאיו פורסמו באוגוסט 2022 בכתב העת European Heart Journal: Quuality of Care and Clinical Outcomes, נמצא במעקב אחר 10,507 מטופלים בגילי 80-18 עם מחלת לב כלילית מ-29 מדינות, שכמחציתם (46%) תועדו בתחילת המעקב לאחר שאושפזו בבית חולים עם עודף משקל וכשליש נוספים (34.9%) עם השמנת יתר. בהמשך התגלה כי בחלוף מעקב שנמשך  כשנה וחצי בממוצע, רק כחמישית (19.5%) מהאנשים עם השמנת יתר איבדו 5% או יותר ממשקל גופם, ואילו אצל קרוב לחמישית נוספים (16.4%) משקל הגוף עלה ב-5% או יותר. 86% מהמטופלים שתועדו עם השמנה במהלך האשפוז היו עדיים שמנים בתום תקופת המעקב. אצל חולי לב עם עודף משקל, עלייה במשקל הייתה מלווה בחוסר פעילות גופנית, אי היענות להמלצות התזונתיות, הפסקת עישון שזוהתה כגורם סיכון לעלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, חוסר איזון ברמות השומנים בדם. מעל לשליש מהמטופלים עם השמנה דיווחו כי לא קיבלו עצה רפואית או תזונתית להורדה במשקל, וכחמישית ציינו כי כלל לא קיבלו מידע על כך שהם מצויים במצב של משקל עודף. החוקרים קבעו כי "השמנה אינה נשקלת על ידי רופאים כבעיה רפואית משמעותית שדורשת תשומת לב והמלצות אישיות להורדה במשקל".

איך מאבחנים?

אבחון משקל עודף אצל חולי לב זהה לזה המקובל באוכלוסייה הכללית. לפי ההגדרות הנהוגות בישראל, בבחינת מדד ההשמנה BMI, המחושב כמשקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים – אצל בוגרים עד גיל 65 מדד BMI בגובה של 18.5 עד 24.9 יחידות נחשב לתקין, BMI בגובה 25 עד 29.9 מסווג כעודף משקל, BMI בגובה 30 עד 34.9 יחידות מוגדר כשהשמנת יתר, ו-BMI בגובה 35 יחידות ומעלה מוגדר כהשמנה חולנית/ קיצונית.

בגילי 65 עד 74, משקל תקין מסווג כשמדד BMI בגובה 22 עד 26.9 יחידות, עודף משקל מוגדר כשה-BMI בגובה 27 עד 29.9 יחידות, והשמנת יתר מוגדרת בגובה 30 יחידות ומעלה, בדומה לבוגרים צעירים יותר.

בגילי 75 ומעלה, משקל תקין מסווג כשמדד BMI בגובה 23 עד 27.9 יחידות, עודף משקלל מוגדר כשה-BMI בגובה 28 עד 29.9 יחידות, והשמנת יתר מוגדרת בגובה 30 יחידות ומעלה, בדומה לבוגרים צעירים יותר.

לבחינה מעמיקה של עודף משקל מומלץ להתייחס גם להיקף המותניים, כאשר היקף חריג מוגדר בהתאם לערכי החברה האירופית לקרדילוגיה בגובה 94 ס"מ ומעלה אצל גברים ובגובה 80 ס"מ ומעלה אצל נשים. יש מצבים בהם ה-BMI תקין אך היקף המותניים מעיד על השמנה, או להיפך – כאשר ה-BMI גבוה כתוצאה ממבנה גוף שרירי.

מדד נוסף שיכול לסייע בהערכה של משקל עודף הוא מדד היחס בין מותניים לגובה ( Waist to Height Ratio), כאשר בחלוקת היקף המותניים בס"מ לגובה בס"מ – כשהתוצאה בגובה 0.4 עד 0.49 יחידות – היא נחשבת לתקינה, כשהתוצאה בגובה 0.5 עד 0.59 יחידות – היא מעידה על בעיה רפואית כתוצאה מהצטברות שומנים סביב איברי גוף פנימיים, וכשהתוצאה בגובה 0.6 יחידות ומעלה – היא מעידה על בעיה רפואית חמורה בהצטברות שומנים בגוף.

בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר במחשבונים רפואיים שמצביעים על הסיכון למחלות לב באוכלוסייה, כאשר בחלק מהמחשבונים משוקלל המידע על מדד ההשמנה BMI, כמו ציון HHS ומדד QRISK, ואילו במחשבונים אחרים משוקללים נתונים אחרים ללא שקלול המשקל בנוסחה המחשבת את הסיכון לתחלואה לבבית.

עוד על מדד ההשמנה BMI

עוד על מחשבוני סיכון למחלות לב

הטיפולים המומלצים בעודף משקל לחולי לב

מחקרים רבים מדגישים כי לחולי לב חשוב להפחית את המשקל העודף. ככלל, מרבית המחקרים קושרים בין משקל עודף לסיבוכים רפואיים בכלל האוכלוסייה וכן בקרב חולי לב בפרט. הפחתת עודף משקל אצל חולי לב דורשת בראש ובראשונה הקפדה על אורח חיים בריא, לצד טיפול רפואי בתרופות ובמצבים קיצוניים באמצעות ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה.

אורח חיים בריא

אורח חיים בריא מהווה את ההמלצה הראשונה במעלה לאנשים שמאובחנים עם משקל עודף הן באוכלוסייה הכללית והן מקרב חולי הלב. ההמלצות המקובלות של החברה האירופית לקרדיולוגיה כוללות:

• הורדת המשקל העודף והקפדה על משקל גוף תקין והיקף מותניים תקין.

• הפסקת עישון:  גמילה מהירה מעישון סיגריות המהווה גורם סיכון ברור להחמרת הנזקים הלבביים וכן לעלייה בסיכון לנזקים שנקשרו להשמנה, כמו גידולים סרטניים.

• פעילות גופנית סדירה: לחולי לב שמאובחנים בבדיקת מאמץ (ארגומטריה) עם מדד עוצמת מאמץ (METs) בגובה מעל ל-5 יחידות ללא תסמינים מומלץ לשוב לפעילות גופנית שגרתית. אם המדד מציג ערכים נמוכים יותר, מומלץ להפחית את היקף הפעילות הגופנית ל-50% מזו שהייתה מקובלת לפני אבחון המחלה הלבבית. מומלץ לשלב פעילות אירובית כמו הליכה מאומצת וריצה, טיפוס במדרגות ורכיבה על אופניים, ופעילות אנאירובית לחיזוק השרירים, בהתאמה אישית לפי העדפות המטופל.

• תזונה בריאה: מומלץ על תזונה מאוזנת במספר הקלוריות, המבוססת על דגנים מלאים, ירקות ופירות ודגים, מופחתת בשומן רווי וכולסטרול – בדומה לעקרונות התזונה הים תיכונית.

• הפחתת אלכוהול: מומלץ להפחית את צריכת האלכוהול לשתי כוסות ליום לגבר (20 גרם) וכוס ליום לאישה (10 גרם).

• הפחתת מתחים: מומלץ להפחית לחץ ומתח נפשי, כשניתן להסתייע גם בהתערבויות לפי הצורך.

• הקפדה על מדדים: מומלץ להקפיד על ערכים תקינים של לחץ דם, פחות מ-140/90 מ"מ כספית (וכיום יש גם המלצות להפחית מתחת ל-130/80 מ"מ כספית), ולהקפיד על ערכים תקינים של שומנים בדם, לרבות טריליצרידים וכולסטרול רע LDL וכולסטרול טוב HDL. ערכי ה-LDL המומלצים למאובחנים עם מחלת לב כלילית ומחלת כלי דם היקפית עומדים כיום על עד 55 מ"ג/ד"צ וערכים גבוהים יותר דורשים טיפול תרופתי.  

תרופות הרזיה

בשנים האחרונות צברו פופולאריות תרופות להרזיה לאחר שהוכיחו יעילות גבוהה בהורדת המשקל בקרב אנשים עם משקל עודף, כשהן משולבות עם אורח חיים בריא. הבשורה מגיעה מכיוון התרופות מקבוצת האנלוגים/ אגוניסטים להורמון GLP-1 – תרופות המחקות את פעילותו של ההורמון GLP-1 בגוף, שפותחו במקור לסוכרת, ובהמשך התגלו בהשפעתן המיטיבה על תהליכים מטבוליים בגוף ודיכוי תחושות רעב.

לאחרונה מתברר כי לתרופות אלה עשויות להיות יתרונות גם בשיפור מצב הלב כך שהן מומלצות לשימוש בקרב חולי לב עם משקל עודף.

התרופה להרזיה ווגובבי (Wegovy) המכילה את החומר הפעיל סמגלוטיד (Semaglutide) הוכחה כמשפרת את בריאות הלב. במחקר SELECT שפורסם באוגוסט 2024 בכתב העת Lancet נמצא כי הטיפול בתרופה, בהשוואה לתרופת דמה (פלסבו), היה מלווה בשיפור בתוצאותיהם של מטופלים עם השמנה ואי ספיקת לב. במחקר רב מרכזי שפורסם בנובמבר 2023 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי אצל מטופלים עם עודף משקל ומחלת לב וללא סוכרת, הטיפול בסמגלוטיד היה מלווה במעקב חציוני של 39.8 שבועות בירידה של 20% בסיכון לאירוע קרדיו וסקולארי משמעותי (MACE) הכולל תמותה קרדיו-וסקולארית, התקף לב או שבץ מוחי. מחקר שפורסם בדצמבר 2024 בכתב העת JACC השייך האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי מזהה השפעות מיטיבות של התרופה על תפקוד הלב של מטופלים עם השמנה שנאלצו לעבור ניתוח מעקפים. לאור ממצאים אלה, במארס 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את ווגובי כטיפול תרופתי ראשון למטופלים בוגרים עם מחלה לבבית בשילוב עודף משקל או השמנת יתר שמיועד להפחתת הסיכון לתמותה קרדיו וסקולארית, התקף לב ושבץ מוחי. ההמלצה לחולי לב עם עודף משקל ליטול את התרופה בשילוב עם דיאטה מופחתת קלוריות ועלייה בפעילות הגופנית.

גם התרופה להרזיה סאקסנדה (Saxenda) המכילה את החומר הפעיל לירגלוטיד (Liraglutide) הוכחה במחקרים בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. מחקר שעקב אחר מטופלים בתרופה זו לסוכרת בזמן מעקב חיצוני של 3.8 שנים, שממצאיו פורסמו ביולי 2016 בכתב העת New England Journal of Medicine, זיהה ירידה של 22% בסיכון לתמותה מאירוע קרדיו וסקולארי, בהשוואה לטיפול בתרופת דמה. בספטמבר 2017 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism כי התרופה גם לוותה בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנה שטופלו בה. התרופה אושרה על ידי מינהל התרופות האמריקאי בשנת 2017 להורדת הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים משמעותיים (MACE) ספציפית בקרב מאובחנים עם סוכרת.

גם התרופה זפבאונד (Zepbound) המכילה את החומר הפעיל טריזפטיד (Trizepatide) תועדה בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. בעבודה שהוצגה בנובמבר 2024 בכנס של איגוד הלב האמריקאי (AHA) נמצא כי בהשוואה לטיפול דמה, הטיפול בתרופה לאנשים עם השמנה היה מלווה במעקב של מעל לשנתיים בירידה בסיכון תמותה מאירוע קרדיו וסקולארי וכן בירידה בסיכון להחמרה בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה שמור.

בהצהרה של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) שפורסמה בדצמבר 2024 בנוגע להתמודדות עם משקל עודף ומחלות לב, נקבע כי התרופות מקבוצת האנלוגים/ אגוניסטים ל-GLP-1 הניתנות בהזרקה הוכיחו יעילות בקידום ירידה במשקל ושיפור גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים; ווגובי (סמגלוטיד) הניתנת במינון 2.4 מ"ג מדי שבוע היא התרופה היחידה שהציגה תוצאות מיטיבות בשיפור גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים אצל מי שאינם מאובחנים עם סוכרת סוג 2; התרופה קסניקל (אורליסטאט) הניתנת בגלולות בשילוב קונטרייב המכילה את החומרים הפעילים נלטרקסון ובופרופיון דורשת זהירות בנטילה בקרב אנשעים עם מחלה קרדיו וסקולארית ידועה על רקע עדוויות מוגבלות על בטיחותה וחששות מפני עלייה בסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים לטווח הארוך; וכן נקבע כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמוד את ההשפעה המתמשכת והיעילות של תרופות להרזיה בקרב חולי לב.

זריקות ההרזיה מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 הוכיחו יעילות בהורדה במשקל ושיפור גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים לחולי לב (צילום: Shutterstock)

ניתוחים בריאטריים

ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה הפכו בעשורים האחרונים לשכיחים בטיפול בהשמנה קיצונית, ואף הציגו יעילות אצל אלו שעוברים אותם בריפוי ממחלות הנלוות להשמנה קיצונית, כגון ריפוי מסוכרת, וכן ממחלות כליה ופסוריאזיס.

מחקרים מזהים יתרונות לניתוחים בריאטריים גם אצל חולי לב עם השמנה קיצונית. לפי מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה, שפורסמה בנובמבר 2023 בכתב העת International Journal of Obesity, ניתוח בריאטרי מלווה בשיפור במבנה ותפקוד הלב, שמתבטא בין השאר בירידה במסת חדר שמאל ועלייה במקטע פליטה, הפוך מתמונת המצב שמאפיינת אנשים עם אי ספיקת לב. במחקר מקנדה שפורסם באפריל 2021 בכתב העת Circulation נצפה במעקב חציוני של 4.6 שנים כי מטופלים עם מחלות לב והשמנה קיצונית שעברו ניתוח בריאטרי נמצאים בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיו וסקולאריים חריגים (MACE) – ירידה בהיקף של 56% אצל המתמודדים עם אי ספיקת לב וירידה של 40% אצל המאובחנים עם מחלת לב איסכמית. החוקרים ממליצים להפנות מטופלים עם השמנת יתר ומחלות לב למרכזים רפואיים שבהם נצברה מיומנות בניתוחים בריאטריים למצבים אלה כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר מהניתוח בהפחתת הסיכון הלבבי וסיבוכים נלווים להשמנה.

היענות לטיפול התרופתי למחלת הלב

הנחיות החברה האירופית לקרדיולוגיה שפורסמו בספטמבר 2021 בכתב העת European Heart Journal מציבים את ההיענות לטיפול התרופתי כאחד האתגרים של חולי לב במטרה לשמר איזון במחלתם. להיענות לטיפול התרופתי חשיבות גבוהה בעיקר אצל מי שמתמודדים עם משקל עודף המצויים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים שונים. לפי מטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 2012, ההיענות לטיפולים תרופתיים למניעה ראשונית של מחלות לב עומדת על 50% בלבד, ואילו ההיענות לטיפול התרופתי אצל מי כבר אובחנו עם מחלה לבבית אמנם גבוהה יותר, אך עדיין עומדת על 66% מהמטופלים בלבד, כאשר כשליש אינם נוטלים תרופות בהתאם להמלצות.

פרופ' איתמר רז הוא רופא מומחה לרפואה פנימית סוכרת והשמנת יתר

עדכון אחרון: מארס 2025