מספר רב ומגוון של בדיקות מסייעות בתהליך אבחון סרטן הריאות. במקרים מסוימים ההפניה לבדיקה נעשית על רקע תסמינים שונים, ולעתים המחלה מתגלה באקראי לאחר ביצוע בדיקות ההדמיה מחשש למחלות אחרות או מכל סיבה אחרת.

במסגרת תהליך האבחון של סרטן הריאות עשוי המטופל לעבור מספר סוגי בדיקות:

בדיקת רופא

בדיקה גופנית כללית אצל הרופא לבירור תסמינים שונים, לרבות תפקוד חריג של הריאות ובדיקה פיזית לשינויים באזור בית החזה ולנפיחות של בלוטות לימפה. הבדיקה כוללת לרוב בירור של ההיסטוריה המשפחתית של החולה – על רקע ממצאים הקושרים גם בין סרטן הריאות לגנטיקה, בירור לגבי סטטוס העישון ועבודות קודמות שבהן עלול היה המטופל להיחשף לזיהום אוויר בדרגה חמורה או לחומרים כימיים שמגדילים את הסיכון לחלות בסרטן הריאות.

בדיקות מעבדה

בדיקות דם עשויות לתת אינדיקציה לפעילות חריגה של גידול סרטני בגוף, אולם לרוב חריגה יכולה להתפרש גם בדרך אחרת, ולכן נדרשות בדיקות נוספות כדי לקבוע האם אכן מדובר בגידול ממאיר.

במקרים של סימני דם בליחה או שיעול דמי בקרב אנשים מעשנים בגילי ארבעים ומעלה, או במצבים חריגים אחרים של שיעול דמי, מופנים מטופלים לבדיקת ליחה ציטולוגית - בדיקת מעבדה מיקרוסקופית לאיתור תאים סרטניים בדגימה. במקרה בו מאובחנים תאים ממאירים, ולא אובחנו סימנים לגידול סרטני בריאות בבדיקת הדמיה כלשהי, המטופל מאובחן עם סרטן הריאות בשלב החבוי (occult stage).

דיקור נוזלים מבית החזה 

במצבים בהם מאובחנת הצטברות של נוזלים מסביב לריאות - מצב הקרוי 'תפליט פלאורלי' או 'תפליט קרום הריאה' (ובלעז: pleural effusion) - לעתים מופנה המטופל לדיקור נוזלים מבית החזה (thoracentesis), כדי לבחון האם מקור התופעה בתאים סרטניים שבשכבה המרפדת את הריאות (פלאורה). במהלך הדיקור נשאבת דגימה מהנוזל שהצטבר סביב הריאות על ידי מחט, והדגימה מועברת לבדיקות מיקרוסקופיות וכימיות במעבדה כדי לברר האם היא מכילה תאים ממאירים. במקרה שהבדיקה זיהתה כי מקור הנוזלים בגידול סרטני, עשוי הנבדק לעבור טיפולי דיקור חוזרים כדי לשאוב את הנוזלים המקיפים את הריאות – הליך שיש בו גם כדי להקל על הנשימה.

בדיקות הדמיה

מספר רב של בדיקות הדמיה מסייעות בתהליך האבחון של סרטן הריאות:

צילום רנטגן של החזה

רנטגן של בית החזה הוא לרוב בדיקת ההדמיה הראשונה במסגרת התהליך האבחוני. הצילום מאפשר לזהות איברים גדולים ושינויים משמעותיים באזורים בפנים בית החזה. בדיקה זו נחשבת לפשוטה ביותר, ולרוב מהווה בדיקת הדמיה ראשונית בלבד שעשויה להצביע על ממצא חריג.

לצילום חזה מופנים לרוב חולים עם לפחות תסמין אופייני אחד לסרטן הריאות שנמשך מעל לשלושה שבועות, לרבות כאבים בחזה מסיבה לא ברורה, קשיי נשימה, ירידה במשקל, צרידות, נפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר ואצבעות ידיים שעוברות שינוי - ובייחוד כשקצות האצבעות הופכות גדולות או מעוגלות. במידה שמתגלה ממצא חשוד בבדיקת רנטגן, המטופל מופנה לרוב להתייעצות במרפאת מומחים בבית חולים.

בדיקת סי.טי (C.T)

צילום סי.טי המהווה למעשה סדרה של צילומי רנטגן בחתך מסוים בבית החזה, נחשב למדויק יותר מרנטגן פשוט בזיהוי ממצאים חשודים בריאות, לאפיון גודלם, צורתם ומיקומם, וכן לאיתור בלוטות לימפה גדולות שאליהן התפשט הגידול הסרטני.

לעתים מוזרק למטופלים חומר צבע לווריד- ובעיקר יוד, או שניתן חומר צבע דרך הפה, במטרה לצבוע את איברי הריאות ולאפשר איתור טוב יותר של ממצאים חשודים. בחלק מבתי החולים נעשה שימוש בבדיקה הקרויה 'סקירת סי.טי סלילית' או 'סי.טי ספיראלית' המאפשרת צילומי סי.טי בתנועה סיבובית במינון קרינה נמוך ב-10% עד 30% מזה המקובל בסי.טי רגיל, שביכולתה לשרטט תמונה תלת ממדית של פנים הריאות ולאתר ממצאים קטנים יותר בריאות מאשר בסקירה רגילה.

בדיקת סי.טי של הריאות נחשבת על ידי חוקרים רבים כבדיקה אמינה לגילוי גידולים חריגים בריאות, ואף הומלצה על ידי מספר ארגונים רפואיים בשנים האחרונות לשימוש כבדיקת סקר לאיתור סרטן הריאות בקרב מעשנים.

בסי.טי נעשה שימוש גם כבדיקה המנחה רופאים בעת נטילת ביופסיה של הגידול הסרטני מהריאות, כדי לכוון אותם ישירות לגידול הסרטני.

בדיקת PET סי.טי (PET-C.T)

בדיקה זו היא בדיקת הדמיה במהלכה מקבל הנבדק חומר רדיואקטיבי (לרוב חומר הקרוי FGD, קיצור של FluoroDeoxyGlucose) שנקשר ספציפית לתאים שנוטים לקצב מהיר יותר של חילוף חומרים, דהיינו תאים סרטניים, וכן תאים דלקתיים ותאים שחדרו אליהם זיהומים שונים. בהמשך עובר הנבדק צילום סי.טי לזיהוי אזורים בהם מרוכזים התאים הבעייתיים שנצבעו על ידי החומר הרדיואקטיבי, באופן שיכול לאפיין את הגידול הסרטני.

בדיקת PET סיטי חשובה בשלבים מוקדמים של סרטן הריאות, כדי לאמוד האם הגידול הסרטני התפשט לבלוטות לימפה סמוכות, כדי לקבוע האם נדרש ניתוח. הבדיקה גם מאפשרת לעתים לאמת ממצאים חשודים שאינם חד משמעיים בבדיקות רנטגן או סי.טי רגיל. במקרה של גידול סרטני בריאות בשלב מתקדם, הבדיקה מאפשרת לזהות אזורים אליהם התפשטו גרורות, לרבות הכבד והעצמות. עם זאת, הבדיקה אינה יעילה במיוחד בזיהוי גרורות שהתפשטו למוח, ולשם כך נדרשת לרוב הדמיה מסוג MRI.

לחולים המאובחנים עם סרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) נוספה בשנת 2016 לסל הבריאות הממלכתי טכנולוגיית הדמיה במכשיר PET  באמצעות הזרקת FDG המאפשרת לאבחן גידולים באמצעות פעילות רדיואקטיבית (פליטת פוזיטרונים) באזור הגידול, וזאת במקרים של אפיון ממצא לא ברור בבדיקת סי.טי של גוש בודד בריאות, דירוג ראשוני של הגידול (Initial Staging) וכן דירוג מחדש של גידול שכבר אובחן (Restaging), במצבים בהם נקבע רפואית כי יש למטופל אפשרות לעבור ניתוח ריפויי, כחלק משלבי ההכנה לניתוח.

סריקת עצמות

בדיקה זו מבוצעת לצורך אבחון האפשרות של התפשטות הגידול הסרטני מהריאות לעצמות, ונעשה בה שימוש בקרב חולים שמאובחנים עם גידול גדול ומפושט המצוי בשלבים מתקדמים.

במהלך הבדיקה מוזרק לווריד חומר רדיואקטיבי שזורם דרך הדם לעצמות, ונקלט בתאים בעלי פעילות מטבולית חריגה – דהיינו תאים סרטניים. בחלוף מספר שעות, לאחר שהחומר כיסה את כל שלד העצמות בגוף האדם, מתבצעת הדמיה במצלמה מיוחדת שמזהה אזורים בעצמות בהם יש פעילות סרטנית. לעתים מסתייעים הבודקים במצלמת רנטגן או MRI למטרה זו. לעתים מזהה הבדיקה נקודות פעילות שאינן מצביעות על פעילות סרטנית, אלא על פעילות חריגה אחרת, לרבות פעילות דלקתית, למשל במצבים של דלקת מפרקים.

בתהליך האבחון של סרטן הריאות אין צורך בביצוע סריקת עצמות לאנשים שעברו בדיקת PET סי.טי.

נטילת ביופסיה

במקרים בהם מופיע ממצא חשוד כסרטני בבדיקת הדמיה, מופנה המטופל לביופסיה להוצאת דגימה מהריאה לאבחון במעבדה פתולוגית – אבחון שבסופו ייקבע סוג הגידול והשלב בו אובחן, שני פרטים משמעותיים ביותר לצורך קביעת הטיפול היעיל ביותר כנגד הגידול.

נטילת ביופסיה מהריאה מתבצעת לרוב באחת משתי שיטות:

ביופסיית מחט

דיקור במחט עדינה להוצאת דגימת ביופסיה מכונה 'ביופסית מחט מסוג FNA' (קיצור של Fine-Needle Aspiration). בהליך זה מוחדרת מחט דקה לגוף דרך העור, כשהרופא מונחה על ידי צילומי הדמיה שנעשו למטופל מסוג רנטגן או סי.טי, ושואב דגימה של רקמה או נוזל מהאזור בו זוהה הגידול לצורך בדיקת מעבדה פתולוגית. במעבדה נבחנת הדגימה כדי לברר האם היא מכילה תאים סרטניים. בתום הבדיקה לרוב מבוצע צילום רנטגן של החזה כדי לוודא שלא נוצר במהלכה בטעות חור בריאות שגורם לדליפת אוויר לבית החזה.

ברונכוסקופיה

בדיקת ברונכוסקופיה משמשת כדי לזהות ממצאים חשודים כגידולים בדרכי אוויר גדולות בריאות או כדי לאתר את מקורן של חסימות בדרכי הריאות. במהלך הבדיקה מוחדר לגוף מכשיר אנדוסקופ מיוחד הקרוי 'ברונכוסקופ' - שמהווה סיב אופטי גמיש - דרך הפה או האף היישר אל קנה הנשימה והסמפונות ומשם לריאות. לאחר הגעה ליעד, מוחדר לתוך הברונכוסקופ אביזר שמאפשר לשאוב דגימה לצורך בדיקת ביופסיה. לעתים דוגם הרופא במהלך הטיפול גם תאים הממוקמים בשכבות הפנימיות של דרכי הריאות באמצעות מברשת קטנה – תהליך הקרוי 'הברשה ברונכיאלית' (bronchial brushing) או על ידי שטיפת דרכי האוויר במי מלח סטריליים לצורך הוצאת תאים בשטיפה – תהליך הקרוי 'שטיפה ברונכיאלית' (bronchial washing).

בדיקת ברונכוסקופיה מאפשרת הוצאת דגימות גדולות יותר מאשר בביופסיות מחט, ודגימות אלו מועברות לבדיקה פתולוגית במעבדה תחת מיקרוסקופ כדי לברר האם הן מכילות תאים ממאירים.

הבדיקה מבוצעת לרוב תחת טשטוש והרדמה מקומית הניתנת בתרסיס באזור האף והפה.

כל מה שצריך לדעת על ברונכוסקופיה

בדיקה פתולוגית

בשלב האבחון האחרון מועברות הדגימות שהוצאו בביופסיה לבדיקה פתולוגית, שמטרתה לוודא האם אכן התפתח בריאות גידול סרטני, ולקבוע את סוג הגידול ואת שלב האבחנה. הבדיקה מבוצעת לרוב תחת מיקרוסקופ אור או מיקרוסקופ אלקטרוני.

לעתים מבוצעות על הדגימה גם צביעות אימונו-היסטוכימיות שונות כדי לסייע בהליך האבחוני, למשל בדיקות הקרויות p63, cytokeratin 5/6 ו-TTF-1, שמטרתן להבחין בקרב חולים עם סרטן הריאות של תאים לא קטנים NSCLC בין קרצינומת תאי הקשקש לבין אדנוקרצינומה.

הדו"ח הפתולוגי שמועבר לרופא עשוי לכלול גם בדיקות גנטיות שבוצעו על תאי הגידול הסרטני, לרבות בדיקות לנוכחות מוטציה/פגם בגנים/חלבונים EGFR, K-RAS ו-ALK לחולי בסרטן ריאות מסוג NSCLC – כדי לאפשר התאמת טיפולים ביולוגיים חדישים מכווני מטרה.

בדיקה פתולוגית מבוצעת גם לרקמות מהריאה שהוסרו במהלך ניתוח לכריתת מקטעי ריאה בחולים עם סרטן ריאות, ברוב המקרים מסוג תאים לא קטנים (NSCLC).

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

עדכון אחרון: מרץ 2016