פגיעה בכליות היא אחד הסיבוכים השכיחים של מחלת הסוכרת, שעלולה להתקדם לאורך השנים ולהוביל עם הזמן לאי ספיקת כליות סופנית ולצורך בטיפולי דיאליזה והשתלת כליה. הפגיעה הכלייתית מלווה בסיכון לסיבוכים שונים, ובעיקר לסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

מאחר ובמרבית המקרים של מחלת כליות, זו אינה גורמת בשלבים ראשונים לתסמינים, והמטופל מרגיש טוב – יש צורך לבצע בדיקות סקר אצל אנשים עם סוכרת כדי לזהות ולאבחן קיום של נזק כלייתי.

"מומלץ לבצע סקר לזיהוי מחלת כליות סוכרתית לפחות אחת לשנה", מדגישה ד"ר נעמי לוין יינה, מנהלת המערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ברזילי וראש החוג למחלת כליות כרונית ונפרולוגיה בקהילה באיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם.

אצל אנשים עם סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) הפגיעה בכליות מתחילה לרוב לפחות חמש שנים לאחר אבחון הסוכרת, ואילו בקרב מאובחנים עם סוכרת סוג 2 פגיעה כלייתית קיימת כבר בזמן האבחנה של הסוכרת, מאחר וסוכרת סוג 2 מתפתחת בהדרגה ופעמים רבות מאובחנת באיחור. "על כן יש להתחיל לבצע בדיקות סקר לזיהוי של מחלת כליות סוכרתית החל ממועד האבחנה בסוכרת סוג 2, ואחרי חמש שנים מאבחון של סוכרת סוג 1", מדגישה ד"ר לוין יינה.

בדיקות סקר לאיתור מחלת כליות כרונית בסוכרת

בדיקת הסקר לזיהוי של מחלת כליות סוכרתית כוללת שתי בדיקות עיקריות:

• בדיקת דם לרמת קריאטינין וחישוב קצב הסינון הגלומרולרי (eGFR)

בדיקה זו מודדת את רמת הקריאטינין (Creatinine) בדם, ועל פיה מתבצעת הערכה לקצב הסינון של פקעיות הכליה או קצב הסינון הגלומרולרי (eGFR).

קצב הסינון הגלומרולרי הוא מדד שמעריך את מסת הכליות המתפקדת ומשתתפת בתהליכי סינון הדם. לדברי ד"ר לוין יינה, "המדד מחושב בהתאם לתוצאות בדיקת הקריאטינין בדם, בשילוב עם נתוני גיל ומין".

ערכי GFR תקינים הם סביב 100 מ"ל לדקה מתוקנן לשטח פני הגוף. הערכים משתנים עם הגיל ובין נשים וגברים. ככל שהערך נמוך יותר, משמע תפקוד הכליות ירוד יותר. קצב הסינון הגלומרולרי הולך ויורד עם הגיל, בדרך כלל בקצב של כ-1 מ"ל לדקה לשנה, החל מגיל 40 לערך.

עוד על בדיקת תפקודי כליות

• בדיקת שתן ליחס אלבומין-קריאטינין (Urinary ACR)

בדיקת שתן זו נועדה להעריך הפרשה לא תקינה של החלבון אלבומין בשתן. בבדיקה בודקים את היחס בין ריכוז האלבומין לריכוז הקריאטינין בשתן (Albumin Creatinine Ratio או בקיצור ACR).

באופן נורמלי הפרשת האלבומין בשתן היא מינימלית, עם יחס אלבומין לקריאטינין של פחות מ-30 מ"ג לגרם. הביטוי המוקדם ביותר למחלת כליות סוכרתית הוא הפרשה של אלבומין בשתן, עם עליה בערכי היחס אלבומין לקריאטינין מעל ל-30 מ"ג לגרם. כאשר ערך זה חוזר על עצמו בשתי בדיקות בטווח של לפחות שלושה חודשים ביניהן, המשמעות היא מחלת כליות כרונית.

בדיקה זו רגישה, ועל כן מהווה חלק מבדיקות הסקר לזיהוי של נזק כלייתי והתפתחות של מחלת כליות סוכרתית. בדרך כלל כמות האלבומין בשתן הולכת ועולה לאורך השנים. ככל שכמות האלבומין בשתן גדולה יותר, כך הסיכון עולה להתקדמות מחלת הכליות ולהתפתחות של סיבוכים קרדיווסקולריים ואף תמותה לבבית.

עוד על חלבון בשתן

המעקב הרפואי אחר מחלת כליות כרונית בסוכרת

במידה ובבדיקות סקר אובחנה מחלת כליות סוכרתית עם עדות לפגיעה כלייתית, יש צורך במעקב תכוף יותר, בהתאם למידת הסיכון להתקדמות המחלה והתפתחות סיבוכים שלה. ככל שתפקוד הכליות נמוך יותר (eGFR מתחת ל-60 ומטה) וככל שיש רמה גבוהה יותר של אלבומין בשתן – כך הסיכון גבוה יותר ונדרש מעקב תכוף יותר, בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

בשלבים המוקדמים יותר של המחלה, כשהסיכון נמוך יותר, המעקב מתבצע על ידי רופאי המשפחה, אולם במקרים שבהם מחלת הכליות מתקדמת יותר וכרוכה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים והתקדמות של המחלה – יש צורך להפנות למעקב וטיפול של נפרולוגים המומחים לטיפול במחלות כליות.

עוד על בדיקות מעקב לאנשים עם סוכרת

עוד על סוכרת ופגיעה בכליות

ד"ר נעמי לוין יינה היא מנהלת המערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ברזילי וראש החוג למחלת כליות כרונית ונפרולוגיה בקהילה באיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם

עדכון אחרון: מארס 2024