חלי שואלת: חברה אובחנה עם הוצקינס, איך אני עוזרת לה מצד אחד אבל לא מלחיצה או נדחפת מידי מצד שני? מה נכון לעשות או להביא?
חיה הרשקו משיבה: אכן את חברה טובה ודואגת. ממליצה שפשוט תשאלי אותה במה היתה רוצה שתעזרי לה. בליווי לבי"ח, בטיפול וארגון הבית ואולי פשוט להקשיב לה, להיות איתה. אפשרויות הן רבות לכן ממליצה שתשאלי, יתכן שתופעי עד כמה חברתך תהיה גלויה.
ליאת פוקס-זך מוסיפה: אני מצטרפת לדעתה של חיה. הכי טוב לשאול למה היא זקוקה כי כל אחד מגיב אחרת כשמתגלה מחלה. יחד עם זאת, לעתים מרוב הלם ובלבול, החולה לא יודע מה הוא צריך/רוצה.
אני מציעה שתתני לה מספיק אופציות, מציאותיות ובצורה אופרטיבית, כשאת מציעה עזרה ולא אמירה כוללת כגון "אם תרצי עזרה, אני לרשותך". תגידי לה: "אני יכולה לעזור בליווי כל טיפול לבי"ח או לבשל לך כל שבוע וכו'." כמובן שחשוב שתתקשרי, תסמסי, וגם אם לעתים אינה חוזרת אלייך, אל תפגעי.
יש לכם מה להוסיף לדיון? גם לכם יש הצעות? הכנסו לפורום