טרשת עורקים מהווה מצב בו שומנים וחומרים נוספים שוקעים בדפנות עורקי הגוף ומצרים אותם. מצב זה עלול להגביל את זרימת הדם בעורק ולעודד היווצרות קרישי דם. טרשת עורקים מהווה גורם סיכון שכיח למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב, שבץ מוחי ומחלות של העורקים הכליליים שתפקידם להזין את הלב עצמו.

טרשת עורקים לרוב מלווה בהתאמה בהצטברות משקעים של סידן בכלי הדם, ומתועדת בשיעורים גבוהים אצל המאובחנים עם סוכרת ומעשני סיגריות.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי אנשים שנחשפו לזיהום סביבתי שמכיל מתכות רעילות עלולים לפתח תסמינים דומים לטרשת עורקים המתבטאים בהצטברות סידן מסוכנת בעורקים הכליליים.

קדמיום, קובלט, טונגסטן ואורניום

החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה שבמדינת ניו יורק אספו נתונים אודות 6,418 נבדקים בגילי 45 עד 84 ללא מחלות קרדיווסקולאריות, ומדדו את רמות של מתכות בבדיקות שתן לאורך עשר שנים. נמדדו רמות של מתכות שנחשבות לרעילות לגוף האדם בכל כמות – מסוג קדמיום, אורניום וטונגסטן, וכן רמות של מתכות שברמות נמוכות מועילות לגוף אך מסוכנות בחשיפה גבוהה, ובהן קובלט, נחושת ואבץ. כמו כן נמדדו שינויים ברמות הסידן בעורקים. הממצאים נאספו כחלק ממחקר מעקב רב תרבותי נרחב הבוחן גורמי סיכון לטרשת עורקים (מחקר MESA).

בעוד שבתחילת המחקר, רמות הסידן הממוצעות בעורקי הדם של הנבדקים עמדו על 6.3 יחידות, אצל נבדקים שתועדו עם רמות גבוהות של קדמיום בשתן ברבעון העליון בהשוואה לתחתון של חשיפה, תועדו רמות גבוהות ב-51% של סידן בעורקי הדם בתחילת המחקר, ורמות גבוהות ב-75% של סידן בעורקי הדם כעבור עשר שנות מעקב. כמו כן, בחלוף תקופת המעקב נמצא כי ברבעון העליון של חשיפה למתכות נוספות בהשוואה לרבעון התחתון – תועדה עלייה ברמות הסידן בעורקי הדם, לרבות עלייה של 39% ביחס לחשיפה גבוהה לאורניום; עלייה של 45% ביחס לחשיפה גבוהה למתכת מסוג טונגסטן; ועלייה של 47% ביחס לחשיפה גבוהה לקובלט. רמות גבוהות אלו של סידן בעורקי הדם היו מקבילות לרמות שמתועדות במצב של טרשת עורקים, ולכן נקבע כי הן מעלות את הסיכון של הנבדקים למחלות לב וכלי דם. ביחס לנחושת וסידן – נמצא דווקא מתאם הפוך בין חשיפות למתכות אלה בשתן לבין רמות הסידן בעורקי הדם.

החוקרים מסכמים כי התוצאות סיפקו עדות לכך שחשיפה למתכות עשויה להיות קשורה לטרשת עורקים במהלך העשור הבא לחיים, וזאת במנגנון של הצטברות משקעי סידן בעורקים הכליליים.

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות (NIH) והמכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) בארה"ב, המרכז הלאומי האמריקאי לקידום מדעי התרגום (NCATS), והסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA), וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.

"סיכון סביבתי גדול לבריאות הלב"

בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים אמרה החוקרת הראשית ד"ר קייטלין א. מקגראו (McGraw) כי "הממצאים מדגישים את חשיבות ההתייחסות לחשיפה למתכות כגורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים ולמחלות קרדיווסקולאריות". לדבריה, המחקר יוכל לסייע בפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול חדשניות המכוונות לחשיפה למתכות.

המחקר מעלה את המודעות לנזקי מתכות כגורם סיכון סביבתי. העבודה הנוכחית היא מהראשונות לזהות קשר בין חשיפה למתכות מהסביבה ופגיעה בעורקים הכליליים. החוקרים במחקר החדש ניסו לבחון האם חשיפה לזיהום סביבתי שמכיל מתכות יכול להשפיע על העורקים המזינים את הלב.

"זיהום הוא הסיכון הסביבתי הגדול ביותר לבריאות הלב וכלי הדם", אמרה מקגראו. "בהינתן ההתרחשות הנרחבת של מתכות אלה עקב פעילות תעשייתית וחקלאית, מחקר זה קורא להגברת המודעות ולהגבלת החשיפה על מנת להגן על בריאות הלב וכלי הדם".

בשנים האחרונות נעשים גם מחקרים בישראל כדי לאמוד את רמות החשיפה למתכות רעילות בדגימות שתן בקרב התושבים, וממצאים שהתקבלו עד כה אינם מעודדים. נתונים מבדיקות שבוצעו לאחרונה במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי, כחלק מפרויקט אירופי (PARC), ופורסמו במאי 2023, מצביעים כי במדגם של בוגרים ישראלים רמות החשיפה למתכות כבדות דומות לאלו שמתועדות בארה"ב, וגבוהות בעיקר ברמות מתכות מסוג עופרת וכרום בקרב מעשני סיגריות. נתונים מקבילים ממדגם בקרב ילדים זיהו רמות שאינן גבוהות מהמקובל בארה"ב וגרמניה. לא נמצא קשר בין רמות מתכות בשתן לבין שתיית מי ברז. נמצא קשר בין צריכת דגים לרמות גבוהות יותר של מתכות בשתן, אך החוקרים מבהירים כי יש יתרון תזונתי באכילת דגים וככלל רמות המתכות בדגים בישראל מצויות תחת פיקוח. במדגם זה זוהה גם כן כי ילדים להורים מעשנים נמדדו עם רמות גבוהות יותר של עופרת וכרום, ממצא שהוגדר על ידי החוקרים "מדאיג במיוחד", ועשוי להצביע על נזק נוסף של עישון פסיבי.

מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי רמב"ם והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא ואוניברסיטת בן גוריון, וממצאיו פורסמו בדצמבר 2022 בכתב העת Environmental Health, מצא כי חשיפה לרמות גבוהות למתכות רעילות בשתן אצל נשים הרות משפיעה על שיבוש המערכת ההורמונלית של היילודים.

JACC, Journal of the American College of Cardiology, doi: 10.1016/j.jacc.2024.07.020