מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאיך חיישנים בטלפונים ושעונים חכמים יכולים לסייע לחולי לב?

איך חיישנים בטלפונים ושעונים חכמים יכולים לסייע לחולי לב?

חוקרים בריטיים מצאו כי ניטור קצב הלב דרך אפליקציות שמותקנות בטלפונים ושעונים חכמים עשוי לספק מידע קליני חיוני על חולי לב לבחינת תגובתם לטיפולים רפואיים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות ניכרת תרומתה של הבינה המלאכותית לתחומים שונים ברפואה, החל משיפור יכולות אבחנתיות, ודרך שיפור בהתאמה אישית של טיפולים למחלות ומצבים רפואיים שונים. באחד מאפיקיה, הבינה המלאכותית מאפשרת כיום יכולות טובות יותר במעקב אחר חולים כרוניים, ובכללם גם חולי לב.

 

\הפרעות בקצב הלב ואי ספיקת לב הן בין מחלות הלב הכרוניות הרווחות באוכלוסייה אשר דורשות התאמת תרופות ומעקב הדוק אחר החולים כדי להעריך את התגובה לטיפולים. במקרה הצורך, כשבדיקות הדמיה מצביעות על כך שהמדדים הלבביים לא השתפרו – נדרשת לעתים החלפה לטיפולים תרופתיים מוצלחים יותר.

 

עתה הצליחו חוקרים מבריטניה לגייס את הבינה המלאכותית וחיישנים המותקנים בטלפונים ושעונים חכמים להערכת קצב הלב – כדי לשפר את יכולת המעקב אחר חולי לב כרוניים ולסייע להעריך את תגובתם לטיפול.

 

קצב לב ומדדי פעילות גופנית

 

החוקרים מאוניברסיטת ברמינגהאם השתמשו באלגוריתם שפותח על בסיס עקרונות הבינה המלאכותית (AI) כדי לנתח מעל ל-143 מיליון נתוני קצב לב  ומעל ל-23.5 מיליון נתונים על מדדי פעילות גופנית שנאספו מטלפונים חכמים (סמארטפונים) ושעונים חכמים של 53 נבדקים בגיל 75.6 בממוצע עם הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים ואי ספיקת לב במשך כ-20 שבועות.

 

המחקר בחן האם אפליקציות ספורט המצויות בטלפונים ושעונים חכמים שמודדות קצב לב ומדדי כושר, כמו מספר צעדים יומי, יכולות לספק מידע חיוני אודות תגובתם של חולי לב לטיפולים התרופתיים. החוקרים מציינים כי יש יתרון באיסוף מידע ממקורות אלו מכיוון שהם מלווים את החולה לאורך כל היום, ויכולים לתת הערכה רציפה של מידת פעילותו במהלך היממה – יותר מאשר שאלונים שבהם עשויים להתקבל דיווחים שגויים מעדויות מטופלים.

 

תחילה החוקרים גילו כי התרופות דיגוקסין וחוסמי בטא שמשמשות לטיפול בפרפור פרוזדורים ולטיפול באי ספיקת לב היו בעלות השפעה דומה בהורדת קצב הלב, גם אחרי שמנטרלים את ההשפעה של מידת הפעילות הגופנית של הנבדקים, הן במנוחה והן במאמץ.

 

בהמשך התברר כי הנתונים שנאספים מהאפליקציות שעמדו במוקד המחקר מספקים מידע שהינו שווה ערך למידע הנאסף על ידי רופא בבית חולים בבדיקה סטנדרטית באמצעות בדיקת אק"ג ומבחן הליכה לשש דקות. שתי הבדיקות מספקות ממצאים דומים לניבוי דרגת החומרה של מחלת הלב לפי הסיווג של איגוד רופאי הלב של ניו יורק (NYHA). עם זאת, לעומת המערכת הטכנולוגית שאוספת מידע באופן אוטומטי מהטלפונים ומהשעונים החכמים של החולים, שימוש בצוות הרפואי לוקח יותר זמן ודורש משאבים נוספים.

 

יתרון נוסף באיסוף המידע מאפליקציות הטלפונים והשעונים החכמים טמון בנגישות והפשטות של המערכת. לראייה, המידע נאסף במחקר באופן מועיל למרות שגיל המשתתפים הממוצע היה גבוה ולא כולם התמצאו בהפעלת טכנולוגיות, כך שהמערכת למעשה איננה תלויה בידע או ניסיון טכנולוגי קודם.

 

המחקר נתמך על ידי המכון הבריטי הלאומי לחקר הבריאות והטיפול (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2024 של כתב העת Nature Medicine.

 

ייעול המערכת

 

פרופ' דיפק קוטצ'ה (Kotecha), ראש צוות החוקרים, אמר בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים כי "מצבים כמו פרפור פרוזדורים ואי ספיקת לב צפויים להכפיל את שכיחותם במהלך העשורים הקרובים, מה שיוביל לעומס גדול על מערכות הבריאות בעתיד". לדבריו, "הפוטנציאל הגלום בשילוב טכנולוגיות חדשניות לאיסוף מידע והערכת תגובתם של המטופלים לטיפול הוא גדול מאוד, ושימוש מסוג זה עשוי לסייע לייעול המערכת הרפואית ולהפחתת העומס על הצוותים המטפלים".

 

ממצאי המחקר מלווים בפרסומים נוספים לאחרונה שמצביעים על היכולת להשתמש במדדים רפואיים שנאספים מטלפונים חכמים לשיפור יכולות אבחנתיות עבור מטופלים עם תחלואה כרונית. באופן דומה, במארס 2024 דיווחו חוקרים משוויץ כי חיישנים שמודדים פעילות לבבית בגוף וסופרים צעדים עשויים לספק לרופאים נתונים אמינים על קצב ההתקדמות של מחלת טרשת נפוצה, וזאת בדרגת דיוק גבוהה.

 

בסקירת ספרות שפורסמה ביולי 2024 בכתב העת Singapore Medical Journal הוצגה האפשרות להשתמש בחיישנים של טלפונים סלולאריים כדי לעקוב אחר בריאות הלב של נפגעי שבץ מוחי. חוקרים מאוסטרליה דיווחו בדצמבר 2022 בכתב העת Annals of Translational Medicine על היכולת להשתמש בנתונים שנאספים בסמארטפונים כדי לנטר את מצבם של אנשים עם הפרעות נפשיות. אפליקציות שונות עשויות לפי סקירה זו לתרום להערכת ההתנהגות החברתית של מתמודדי נפש, הרגלי שינה, וכן לספק מיקום לאלו הנוטים לאובדנות. במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת JAMA Network Open הודגם כיצד ניתן להשתמש בחיישנים בטלפונים חכמים כדי להעריך את רמת הפעילות הגופנית של מטופלים שמשוחררים לאחר אשפוז ארוך מבית חולים.

 

Nature Medicine, doi: 10.1038/s41591-024-03094-4