השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
איך המזון בשכונת המגורים משפיע על הסיכון להשמנה?
חוקרים אמריקאים מצאו כי ילדים למשפחות שמתגוררות בשכונות שמאפיינות מעמד סוציואקונומי נמוך בהן קיים חוסר ביטחון תזונתי נמצאים בסיכון גבוה יותר לצבור משקל עודף
בשנים האחרונות עם העלייה בהיקף תופעת ההשמנה בעולם וסיבוכיה – נמצא קשר ברור בין משקל עודף למצב סוציואקונומי. גם בישראל מספקים נתוני קופות החולים תמונת מצב שכזו: לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, המבוססים על נתונים מתיקיהם הרפואיים של הישראלים, בשנת 2023 רבע (25.4%) מהבוגרים בגילי 64-20 תועדו עם השמנת יתר – 30.7% מהאנשים ברבעון הדירוג הסוציואקונומי הנמוך ביותר לעומת 18.4% מאלו ברבעון הגבוה ביותר. נתונים אלה משיקים גם לפערים לרעת תושבים עניים בבחינת היקף התחלואה בסוכרת סוג 2 הקשורה בהקשר הדוק להשמנה.
נתונים שנאספו במסגרת תוכנית הלאומית על הנוער בישראל הצביעו על קשר דומה: בשנת 2023, בגילי 15-14 תועדו מעל לעשירית (13.2%) מהילדים עם השמנת יתר, בהם 15.2% מהילדים ברבעון הסוציואקונומי הנמוך ביותר לעומת 9% ברבעון הגבוה. הפערים מתחילים כבר בגיל 7, בו נמצא כי קרוב לעשירית (8.1%) התמודדו עם השמנת יתר – 8.5% מהילדים ברבעון הסוציואקונומי הנמוך לעומת 6.5% מהילדים ברבעון הגבוה. נתונים אלה חמורים במיוחד על רקע הסיבוכים שנחשפים בשנים האחרונות הקשורים להשמנת ילדים והשמנת מתבגרים שעשויים להשפיע על המשך החיים.
עתה מאיר מחקר שבוצע בארה"ב על אחד ההסברים האפשריים לקשר שבין מעמד סוציואקונומי להשמנה: התברר כי ילדים שגדלים בשכונות המאופיינות במעמד סוציואקונומי נמוך שיש בהן גישה מוגלת למזון ובעיקר למזון בריא – נוטים יותר לצבור משקל עודף וחשופים יותר לסיבוכי השמנה בעתיד.
סיכון גבוה להשמנה חמורה
צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחן נתונים שנאספו מינואר 1994 עד מארס 2023 על 28,539 ילדים ברחבי ארה"ב מ-55 מחקרי עקבה המשתתפים בפרויקט לאומי הבוחן השפעות סביבתיות על ילדים (ECHO). הצוות התמקד בילדים משכונות המאופיינות במעמד סוציואקונומי נמוך, בהן קיימת גישה מוגבלת למזון מאחר שהן רחוקות ממרכזי קניות. המדובר בשכונות המרוחקות יותר מ-0.8 קילומטרים (חצי מייל) מסופרמרקטים בסביבה עירונית או מעל ל-16 קילומטרים (10 מייל) מסופרמרקטים בסביבה כפרית.
נמצא כי מגורים בשכונות אלו במהלך ההיריון או בשנים הראשונות לחיים מוביל לסיכון גבוה ב-50% להשמנת יתר מהילדות ועד גיל ההתבגרות. אצל אותם ילדים תועד סיכון גבוה ב-37% להשמנת יתר בגיל 5, סיכון גבוה ב-71% להשמנה בגיל 10, וסיכון גבוה פי 2.08 להשמנה בגיל 15. כמו כן, אצל ילדים אלה תועד סיכון גבוה במיוחד ב-21% להשמנה חמורה בגיל 5, סיכון גבוה ב-54% להשמנה חמורה בגיל 10, וסיכון גבוה ב-92% להשמנה חמורה בגיל 15.
תוצאות המקר מדגשות את החשיבות הגבוהה של הסביבה השכונתית בשלבי החיים המוקדמים בעיצוב הבריאות העתידית של הילדים.
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם פרויקט ECHO, המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמשרד למחקרים התנהגותיים וחברתיים במכון הלאומי (OBSSR), וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2024 של כתב העת JAMA Pediatrics.
פתיחת סופרמרקטים חדשים
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים הדגישו החוקרים כי היקף חוסר הביטחון התזונתי של ילדים בארה"ב נותר גבוה בצורה מדאיגה. במקביל, שיעור השמנת היתר בקרב ילדים נמצא אף הוא במגמת עלייה מתמדת. ניכר כי לשני המצבים השלכות בריאותיות ארוכות טווח, כולל על מחלות לב וסוכרת.
"חשוב להבין כיצד חוסר ביטחון תזונתי בילדות משפיע על השמנת יתר בהמשך החיים", אמר ד"ר איזודין אריס (Aris), החוקר הראשי. "פענוח המנגנונים והזיהוי של גורמי הסיכון שמקשרים בין הגישה למזון בשכונה להשמנת יתר בילדים, יאפשר לפתח אסטרטגיות מניעה ממוקדות שעשויות להפחית מצבים כרוניים בעתיד".
ד"ר אריס מוסיף כי הממצאים תומכים בצורך לשפר את הגישה למזון בריא בשלבי החיים המוקדמים, כולל מתן תמריצים לפתיחת סופרמרקטים חדשים בשכונות עם מעמד סוציואקונומי נמוך. לדבריו, צעד זה עשוי לסייע למניעת השמנת יתר בילדים בעתיד.
במחקר אמריקאי שפורסם עוד באוגוסט 2012 בכתב העת American Journal of Public Health נקבע כי שיפור הנגישות לסופרמרקטים היא אמנם אסטרטגיה חשובה בהפחתת הסיכון להשמנה באוכלוסייה, אולם עליה להיות מלווה באסטרטגיה נוספת של שיפור הנגישות הכלכלית לתזונה בריאה – דהיינו הפחתת מחירי מזונות בריאים. זאת על רקע המצב שבו כיום רוב המשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך ניזונות מאוכל לא בריא עתיר בסוכרים, מלח ושומנים רוויים.
במסגרת פרויקט שפעל לפני המלחמה בישראל בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הכלכלה והתעשייה גובש סל מזון בריא לאוכלוסייה. בבחינת נתוני מחירי המזונות בשנת 2022, עוד לפני גל ההתייקרויות של השנתיים האחרונות, התברר כי עלות סל מזון בריא, הכולל 64 מוצרי מזון המוגדרים בריאים, עמדה בממוצע על 795 ש"ח בסופרמרקטים, תוך פערי מחירים של 41% בין הסופרמרקט הזול ביותר (681 ש"ח) והיקר ביותר (961 ש"ח). העלות מורכבת מפירות וירקות (208 ש"ח), ביצים, עוף ודגים (157 ש"ח), שמן זית, אגוזים וזרעים (123 ש"ח), דגנים ודומיהם (105 ש"ח), קטניות (90 ש"ח), מוצרי חלב ותחליפים מהצומח (40 ש"ח) ושונות (72 ש"ח).