שבץ מוחי איסכמי הוא מצב רפואי מסכן חיים שמתבטא בחסימה של כלי דם מוחי על ידי קריש דם, באופן הפוגע באספקת החמצן לאותו אזור מסוים במוח ומוביל למותם של תאים במוח. מנגנון זה מאפיין כ-85% ממקרי השבץ, ועשוי להוביל לפגיעות שונות בתפקוד המוחי, ובין השאר הפרעות בשפה, פגיעה בראייה, חולשה, הפרעות מוטוריות, שיתוק ואף מוות.

עם זאת, לאחר שבץ מוחי חלקים מסוימים במוח עשויים לבצע 'נוירוגנזה' (Neurogenesis) – תהליך ייחודי ומעניין שבו נוצרים לאחר הפגיעה תאי עצבים (נוירונים) חדשים הקרויים 'נוירובלסטים', אשר יש להם פוטנציאל לפצות על חלק מהנזקים המוחיים שנגרמו במהלך השבץ במידה ויגיעו לאתר שבו התרחש האירוע המוחי. עד היום חוקרים לא הצליחו להבין לחלוטין כיצד מתרחש תהליך הנוירוגנזה, וכיצד נודדים הנוירונים החדשים ליעדם ותורמים לשיפור בתפקודים מוחיים.

עתה התחקו חוקרים אמריקאים אחר התהליך שמסייע לשיקום תפקודי מוח באמצעות נוירוגנזה. גילוי זה עשוי לקדם בעתיד את האפשרות לפתח טיפולים מהפכניים חדשים שיוכלו "לחקות" את המנגנון שזוהה ולהוביל לחידוש של תפקודים שנעלמו לאחר השבץ.

תפקיד הנוזל המוחי-שדרתי

החוקרים מאוניברסיטת סינסינטי ובית החולים לילדים בסינסינטי התמקדו באזור במוח המכונה "המקלעת הדמית" (Choroid Plexus). מדובר באיבר קטן בתוך חדרי המוח האחראי על ייצור של הנוזל המוחי-שדרתי (CSF) שמצפה את המוח וחדריו, נוזל שמגן גם על תאי העצבים בחוט השדרה העובר במרכז עמוד השדרה. נוזל זה מכיל מולקולות איתות וגורמים אחרים שידועים כבעלי חשיבות לשמירה על תפקודי המוח.

החוקרים עבדו על מודל של עכברים לאחר שבץ מוחי. הם גילו כי כאשר מסירים ממוח בריא את המקלעת הדמית ואת הנוזל המוחי-שדרתי, נצפית ירידה בכמות הנוירובלסטים – אותם נוירונים חדשים שזה עתה נוצרו. כמו כן, החוקרים גילו כי בתנאים אלה פחות נוירובלסטים נדדו לכיוון האתר בו התרחש הנזק. מכך ניתן להסיק כי המקלעת הדמית, בשילוב עם הנוזל המוחי-שדרתי, דרושים על מנת לשמור על קיום מאגר זמין של תאים עצביים חדשים שיוכלו לנדוד למקומות בהם נוצר נזק מוחי ולתקן אותו.

מאחר שהמחקר נעשה על עכברים, החוקרים מציינים כי יש צורך בקיום מחקרים נוספים על בני אדם בכדי להבין האם מתקיים תהליך דומה במוח האנושי.

המחקר מומן על ידי קרנות של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והחברה לקידום המדע ביפן (JSPS), וממצאיו מדווחים בגיליון של כתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב.

פוסט טראומה, טרשת נפוצה, וגם 'לונג קוביד'

ממצאי המחקר מהווים חלק מניסיונותיהם של חוקרים בעולם לנסות ולהתחקות אחר תהליכי 'נוירוגנזה' כדי לשקם פגיעות במערכת העצבים מסיבות שונות.

ככלל, ההבנה ברפואה כי כשמתפתח נזק מוחי, אין ממנו חזרה, ובכל המחלות של מערכת העצבים המרכזית, כמו למשל טרשת נפוצה ושבץ מוחי – תאי מוח שנהרסים לא מסוגלים לעבור תיקון, והמוח מנסה לתקן את הפגיעה ביצירת מעגלים חדשים ובאופן חלקי בלבד. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות עדויות ליכולתו של הגוף לשקם גם פגיעות במערכת העצבים, ויש גם מחקרים ראשונים שמאפשרים להדגים זאת באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות. 

במאי 2024 דיווחו חוקרים מקנדה ויפן בכתב העת Molecular Psychiatry כי הצליחו להדגים בעכברים כיצד פעילות גופנית לאחר פגיעת טראומה מסייעת לעודד תהליכי נוירוגנזה ולמתן תסמיני פוסט טראומה. במארס 2020 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי קליבלנד קליניק בכתב העת Journal of Neuroscience כי הצליחו להבחין בעכברים בתהליכי נוירוגנזה לשיקום פגיעות עצביות בהיפוקמפוס שמאפיינות טרשת נפוצה – ממצאים אשר מהווים חלק מהענף המחקרי החדש הבוחן את יכולת שיקום המיאלין הפגוע בטרשת נפוצה כאמצעי עתידי לטיפול במחלה. בנובמבר 2018 דיווחו חוקרים משוויץ בכתב העת Frontiers in Cellular Neuroscience כי הצליחו להדגים תהליכי נוירוגנזה שעשויים לעכב התקדמות של מחלת האלצהיימר. מחקרים מדגימים לאחרונה בעכברים גם תהליכי נוירוגנזה לאחר פגיעות עצביות בחוט השדרה.

בפברואר 2021 דיווחו חוקרים בריטיים מה'קינגס קולג' בלונדון בכתב העת Oxford Open Immunology כיצד תסמיני "לונג קוביד" שמאפיינים את ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה – עשויים להיות קשורים בין השאר גם לתהליכי יצירת תאי עצב - 'נוירוגנזיס', לצד תהליכי עקה חמצונית ותהליכים אימונולוגים נוספים.

PNAS, Proceedings of the National Academy of Sciences, doi: 10.1073/pnas.2400213121