בשנים האחרונות מתמקדים מחקרים שונים בחשיבותם של הערכים האומדים את תפקוד הכליות בגוף. 

המדד העיקרי להערכת תפקוד הכליה הוא בדיקה לרמות הקריאטינין בדם, כשערכים גבוהים מבטאים לרוב סיבוך בתפקוד הכליות. עם זאת, באחרונה מושם דגש על בדיקה נוספת מסוג EGFR (ובשמה המלא: Estimated Glomerular Filtration Rate), שבוחנת את קצב התסנין הכלייתי בדם. בדיקה זו מבוצעת באמצעות חישוב מיוחד המשקלל נתונים על רמות קריאטינין בדם יחד עם נתוני גיל, מין ומוצא, כשרמה נמוכה מ-60 יחידות (מיליליטר לדקה, יחידות המסומנות: mL/min/1.73m2) מעידות על נזק כלייתי כלשהו.

עבודות שונות הראו כי קיימים אנשים עם רמות תקינות של קריאטינין בדם המזוהים בבדיקה זו ככאלה הסובלים מסיבוכים בתפקודי הכליות. מחקר ישראלי חדש מצא כי בקרב חולי לב המאובחנים עם תסמונת כלילית חדה, מצב שכזה עלול להוות תמרור אזהרה וגורם סיכון משמעותי לתמותה.

במחקר שנערך על ידי צוות חוקרים מבתי החולים איכילוב, שיבא ומאיר ואוניברסיטת תל אביב נכללו חולי לב עם תסמונת כלילית חדה, דהיינו חולים עם טרשת עורקים חמורה וחדה הגורמת באופן פתאומי לזרימת דם מופחתת לשריר הלב וכאבים בחזה, הזעה, סחרחורת, הקאות וקוצר נשימה ולמעשה מצב העשוי להתהוות לכדי התקף לב. המחקר הקיף 12,830 חולים עם תסמונת כלילית חדה שאובחנו בסקרים לאומיים של האיגוד הקרדיולוגי המבוצעים בכלל בתי החולים הכלליים במדינה (סקרי ACSIS) בין השנים 2000 עד 2013. החוקרים ביצעו חישוב לאמוד את ערכי EGFR של הנבדקים על סמך תוצאות בדיקת רמות הקריאטינין בדם. הממצאים העלו כי חמישית מחולי הלב – 2,536 מתוכם – היו עם כשל כלייתי שאינו ניתן לאבחון על פי רמות קריאטינין, שזוהה רק בדיעבד בבדיקת EGFR . נמצא כי מטופלים אלו, שכונו 'מטופלים עם כשל כלייתי שקט', היו ברובם נשים ובגיל מבוגר.

בבחינת שיעורי התמותה של הנבדקים במחקר, בקרב אלו עם כשל כלייתי המזוהה גם בבדיקת קריאטינין שגרתית דווח כי 19.4% נפטרו כעבור שנה מהאירוע הלבבי, אולם גם בקרב מטופלים עם כשל כלייתי שקט נמצא כי 9.9% נפטרו כעבור שנה, שיעור הגבוה פי 3 בהשוואה לאלו שאובחנו עם תפקוד כלייתי תקין על סמך שתי הבדיקות – רמות קריאטינין בדם ו-EGFR.

חולים לא הופנו לבדיקות

עוד מצאו החוקרים כי למרות היותם בסיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ומחלות לב כגון אי ספיקת לב, רבים מהחולים שכבר זוהו עם כשל בתפקודי הכליות בבדיקת קריאטינין בדם לא הופנו כנדרש לבדיקת אנגיוגרפיה – צנתור כלי דם – במטרה לזהות סיבוכים בכלי דם כגון מפרצת או מום מולד בכלי דם, וכמו כן רבים מהם גם לא טופלו בתרופות הנדרשות להפחתת הסיכון למחלות לב.

החוקרים מסכמים כי חולים שעברו אירוע לב מסוג תסמונת כלילית חדה, בשילוב עם כשל כלייתי שקט המזוהה רק בבדיקות EGFR ולא בבדיקות קריאטינין בדם, הם אוכלוסייה בסיכון למחלות לב ולתמותה, ויש לשקול ביצוע של בדיקות EGFR באופן שגרתי לחולים עם אירועי לב מסוג תסמונת כלילית חדה. החוקרים מציינים כי עדיין לא ידוע האם ניתן להפחית את הסיכון בקרב חולים אלו באמצעות טיפול תרופתי אגרסיבי, ויש לבחון השערה זו בעבודות נוספות.

במחקר השתתפו ד"ר צח רוזנבאום, ד"ר אבי לידר, ד"ר יורם נוימן, מיטל שלזינגר, ד"ר אילן גולדנברג, פרופ' מוריס מוסרי וד"ר דוד פרג, וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת American Journal of Medicine.

מחקרים שונים לאחרונה שמו דגש על ערכי EGFR ככלי מדויק יותר לאמוד את התפקוד הכלייתי, בהשוואה לבדיקה שגרתית של רמות קריאטינין בדם. מחקר שנערך במסגרת המעבדה המרכזית של קופת חולים מכבי ברחובות, והוצג עוד בשנת 2011 בכנס האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית (אילמ"ר), העלה בקופת החולים 4,666 מבוטחים עם רמות קריאטינין תקינות ורמות חריגות של EGFR, שעשויות להוות עדות ראשונית לכשל בתפקוד הכלייתי. המחקר מצא כי הסיכון למצב זה עולה בקרב נשים מעל גיל 60.

במקביל לעבודה הנוכחית, מחקרים נוספים חושפים לאחרונה את הקשר ההדוק בין הלב והכליות, שבא לידי ביטוי גם בקרב חולים המפתחים אירועים לבביים וכשל כלייתי במקביל. ביולי 2015 זיהו חוקרים ישראלים קשר בין תפקוד לקוי של הכליות בקרב נשים הרות לבין סיכון מוגבר לפתח טרשת עורקים כעבור חמש שנים. כמו כן, מחקר אמריקאי ממאי 2015 שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס מצא כי בדיקות המעריכות את בריאות הכליות מנבאות בצורה מדויקת את הסיכון למחלות לב.

American Journal of Medicine, doi: 10.1016/j.amjmed.2015.08.017