בשנים האחרונות חלו פריצות דרך רפואיות בטיפול התרופתי בעודף משקל והשמנה. לצד עלייה בהיקף המתמודדים עם משקל עודף, העדויות המבטיחות ביותר מתקבלות ביחס לתרופות מקבוצת האגוניסטים לקולטני GLP-1. תרופות המכונות גם 'אנלוגים ל-GLP-1' המשמשות לטיפול בסוכרת. תרופות מקבוצה זו מחקות למעשה את פעולתו של ההורמון/חלבוןGLP-1 , 'הוורמון דמוי גלוקגון 1', שכאשר רמתו גבוהה יותר, חלה עלייה בהפרשה הטבעית של הורמון האינסולין מתאי בטא בלבלב המעודד קליטה של סוכר בתאי הגוף וירידה ברמות הסוכר בדם. בשנים האחרונות התגלה כי תרופות אלה תורמות גם להורדה במשקל וכן למניעת הידרדרות בתפקוד הכליות אצל סוכרתיים.

שלושה חומרים הפעילים המובילים בקבוצת ה'אנלוגים ל-GLP-1' אושרו לשיווק גם תרופות להרזיה: החומר הפעיל לירגלוטיד המצוי בתרופה לסוכרת ויקטוזה אושר כתרופה להשמנה סקסנדה; החומר הפעיל סמגלוטיד המצוי בתרופות לסוכרת אוזמפיק בהזרקה וריבלסוס בכדורים – אושר כתרופה להשמנה ווגובי; והחומר הפעיל טירזפטיד המצוי בתרופה לסוכרת מאונג'רו ובתרופה להרזיה זפבאונד – שנכון להיום עדיין אינה משווקת בישראל.

בעוד שהתרופות להרזיה מקבוצת ה'אנלוגים ל-GLP-1' הוכיחו יעילות בהפחתת משקל עודף כשהן ניתנות בשילוב עם אורח חיים בריא, דהיינו פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה, הרי שאחת המגרעות שלהן היא בתופעות לוואי שעשויות להיות מעיקות – ובעיקר בחילות והקאות. עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על גילוי שעשוי לפרוץ את הדרך להתגבר על מגרעה זו.

רשתות נוירונים נפרדות

הורמון הגלוקגון אחראי על מאזן האנרגיה בגוף, ורמתו עולה כשהגוף מצוי ברעב או במצבים בהם יש צורך בפירוק מאגרי שומן לצורך יצירת אנרגיה. התרופות מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' נקשרות לקולטני גלוקגון בגוף וכך מגבירות את השפעתו ומעודדות הרזיה.

החוקרים מהמרכז הרפואי Monell Chemical Senses Center רצו להעמיק את הידע על תופעות הלוואי של התרופות החדשות להרזיה על מנת לגלות האם ניתן לפתח בעתיד תרופה לירידה במשקל שאינה גורמת לבחילות. לצורך כך נבחנו במודל של עכברים חיים האזורים במוח שאחראיים לאיזון בין תחושת שובע לאחר ארוחה לבין הימנעות מאכילה עקב תחושה של בחילה.

באמצעות בדיקות הדמיה ברפואה גרעינית, החוקרים זיהו באזור האחורי של המוח תאי עצב מסוימים שאחראיים על תחושת השובע ונוירונים אחרים שיכולים לגרום לתחושת בחילה. כלומר, החוקרים מצאו כי לכל תא עצב תפקיד אחר, ולמעשה אין נוירונים שמתווכים תחושת שובע ותחושת בחילה גם יחד, וכל אחת מתחושות אלה מתווכת על ידי רשת נוירונים נפרדת.

תאי העצב שהתגלו כאחראיים על תחושת שובע ושאינם גורמים לתחושת בחילה, תועדו בגרעין בגזע המוח המסומן באותיות NTS (קיצור של Nucleus Tractus Solitarius).

המחקר נתמך על ידי מענקים רבים, בין השאר מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), איגוד הלב האמריקאי (AHA), האיגוד למח עצם של ניו יורק וקרן המדע הלאומית (NSF), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2024 של כתב העת Nature.

היענות נמוכה

לתוצאות המחקר משמעות רבה מבחינת פיתוח עתידי של תרופות לירידה במשקל. במידה ויתאפשר לפתח בעתיד תרופות שישפיעו באופן ספציפי רק על תאי עצב בגרעין ה-NTS, יהיו אלה תרופות שיעודדו למעשה תחושת שובע מבלי לגרום לבחילות לנוטלים אותן, באופן שעשוי להקל על תהליך הירידה במשקל, ולהגדיל את נכונות המטופלים להתמיד בטיפול.

כיום התרופות להרזיה מקבוצת ה'אנלוגים ל-GLP-1' צוברות פופולריות רבה. בשנים האחרונות התריעו רשויות בריאות בעולם, לרבות מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) וסוכנות התרופות האירופית (EMA) על מחסור בטיפולים בתרופות מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' לסוכרת על רקע השימוש הגובר בהן להרזיה. בישראל, משרד הבריאות במגמה דומה הורה באפריל 2024 על הפסקת הרישום של התרופה אוזמפיק להורדה במשקל, כדי שלא לגרום למחסור בתרופה עבור סוכרתיים. ביולי 2024 דווח בספרות המדעית על תמונת מצב דומה של מחסור גם באוסטרליה. בינואר 2024 התריע ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי כתוצאה מהמחסור בתרופות אלה, על רקע הפופולאריות הגואה בהן כטיפול להרזיה – עלול להתפתח שוק שחור של תרופות מזויפות.

עם זאת, לצד הביקוש הרב לתרופות להרזיה – תופעות לוואי מובילות לכך שההיענות לטיפולים אינה מחזיקה תמיד מעמד לאורך זמן. בדצמבר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכתב העת American Journal of Managed Care, כי בהשוואה לסוכרתיים המטופלים בתרופות מקבוצת סולפונילאוראה, הסיכוי להחלפת טיפול אצל אלו שהותאם להם טיפול בתרופות מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' גבוה ב-28% כתוצאה מתופעות לוואי – בהן בחילות, הקאות וכאבי בטן.

במחקר אמריקאי נרחב שבחן את ההיענות לתרופות מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' להרזיה, שמבוסס על מאגר נרחב של 16.5 מיליון רשומות רפואיות וממצאיו מדווחים באוגוסט 2024 בכתב העת Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy, נמצא כי מקרב המטופלים בתרופות להרזיה, שמרביתם (81%) נשים, פחות ממחצית (46.3%) התמידו בטיפול כעבור חצי שנה וכשליש בלבד (32.3%) התמידו בו לאחר שנה.

עוד על התרופות להרזיה

Nature, doi: 10.1038/s41586-024-07685-6