מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
איך "כימיקליים נצחיים" משפיעים על בריאות הלב?
חוקרים מארה"ב ותורכיה מתארים מנגנון באמצעותו תרכובות כימיות המשמשות למוצרים רבים בחיינו מסוג PFAS הקרויות "כימיקלים נצחיים" משפיעות על עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם אצל נשים לאחר גיל המעבר
בשנים האחרונות גוברת המודעות בקהילה הרפואית והמדעית לנזקים של תרכובות כימיות מסוג PFAS (קיצור של Per- and polyfluoroalkyl substances). תרכובות אלה משמשות ענפי תעשייה רבים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, ונחשבות לאטרקטיביות, מאחר ויש להן עמידות תרמית גבוהה והן מתפרקות באיטיות רבה, ודוחות שמן ומים. תרכובות אלה מצויות בין השאר באריזות מזונות, חומרי ציפוי של סירים ומחבתות, תוספים דוחי כתמי שמן בבדים ומוצרי טקסטיל, חומרי בידוד של חוטי חשמל וכן בחומרים מעכבי בערה וקצפים לכיבוי אש. בני אדם למעשה באים במגע עם תרכובות אלה על בסיס יום-יומי. התרכובות מסוג PFAS מסוגלות לשרוד בטבע במשך אלפי שנים ללא פגע, ועל כן הן זכו כבר בכינוי המפוקפק 'כימיקלים נצחיים' (Forever Chemicals).
עתה מדווחים חוקרים מארה"ב ותורכיה כי זיהו מנגנון ביולוגי שמאפשר להסביר את העלייה אפשרית בסיכון למחלות לב וכלי דם לאחר חשיפה לתרכובות אלה בקרב נשים לאחר גיל הפוריות.
דלקתיות מוגברת
תרכובות PFAS נוטות להצטבר בגוף האדם, לנוע בזרם הדם ולחולל סיבוכים רפואיים. נשים בגיל הפוריות נוטות פחות להצטברות של כימיקלים אלה, על רקע ההגנה שמספקת המערכת ההורמונאלית, אולם הגנה זו יורדת עם הירידה ברמות הורמוני המין הנשיים מגיל המעבר. התרכובות גם משפיעות באופן ישיר על תפקוד המערכת ההורמונאלית, ומובילות לירידה רבה עוד יותר בהורמוני המין הנשיים, ובכך עשויות להחמיר את הסיכון למחלות לב וכלי דם שגם כך נמצא במגמת עלייה אצל נשים לאחר גיל המעבר.
יש לציין כי הקשר בין חשיפה לתרכובות PFAS למחלות לב, בו מתמקד המחקר הנוכחי, אינו חד משמעי. אמנם יש מחקרים בשנים האחרונות שמצביעים על קשר בין חשיפה לתרכובות PFAS לגורמי סיכון לתחלואה לבבית. כך, מחקר משבדיה שפורסם במארס 2022 בכתב העת Environmental Health Perspectives מצא קשר בין חשיפה לתרכובות לעלייה ברמות הכולסטרול הרע LDL, ובאותה שנה קשרו חוקרים אמריקאים בין השימוש בתרכובות לבין עלייה בסיכון לכבד שומני. ואולם, לפי מטה אנליזה משבדיה, שפורסמה בנובמבר 2023 בכתב העת Environment International, לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לתרכובות אלה לבין תחלואה קרדיו וסקולארית.
בעבודה הנוכחית, על מנת לבחון את ההשפעה הייחודית של התרכובות אצל נשים מבוגרות, החוקרים מאוניברסיטת אילינוי בארה"ב ואוניברסיטת Katip Celebi באיזמיר שבתורכיה ניתחו נתונים אודות 70 נשים תורכיות בגילי 45 עד 78 לאחר גיל המעבר. כשליש מהנשים (21 נבדקות) אובחנו עם מחלת לב כלילית, שליש נוסף (23) סבלו ממחלה מיקרו-וסקולרית כלילית, והשליש האחרון (26) לא סבלו מתחלואה לבבית ושימשו כקבוצת ביקורת.
החוקרים מצאו שהכימיקלים משפיעים על תהליכים הקשורים להתפתחות פעילות דלקתית מוגברת, אשר מצידה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. נמצא כי סוגים שונים של כימיקלים נצחיים השפיעו באופן הפוך על הימצאותם של חלבוני דלקת בדם – חלקם העלו את הסיכוי להתפתחות דלקת ואחרים הורידו את הסיכוי לדלקתיות.
החוקרים מבהירים כי לפי עבודות – לא ניתן להפחית את רמות התרכובות מסוג PFAS לאחר שהן כבר חדרו לגוף האדם, והטיפול היעיל ביותר למניעת הנזקים היא במניעה מראש מחשיפה לתרכובות אלה, בין השאר על ידי בחירת בגדים וכלי בישול למטבח שאינם מכילים כימיקלים אלה.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2024 של כתב העת Toxicological Sciences.
קצפי כיבוי אש ושפכי מפעלים
הממצאים החדשים מחזקים את העדויות שמתקבלות במחקרים מזה שנים, לפיהן לנשים בגיל הפוריות סיכון נמוך יותר לתחלואה לבבית בהשוואה לגברים, אולם ההבדלים בתחלואה קרדיו וסקולארית בין המינים מנוטרלים לאחר גיל המעבר. אצל גברים – הסיכון למחלות לב עולה משמעותית החל מגיל 45, ואילו אצל נשים, שבגילי הפוריות מצויות בסיכון נמוך יותר לתחלואה לבבית עקב הפרשת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון שמגנים על פעילות הלב – חלה עלייה בסיכון למחלות לב לאחר גיל המעבר, לרוב סביב גיל 55.
הממצאים החדשים מתווספים לעבודות נוספות אודת נזקים רפואיים שמחוללות תרכובות PFAS בגוף – לרבות סיכון גבוה גידולים סרטניים. כך, באוגוסט 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים כי חשיפה לתרכובות PFAS מעלה עד פי 4.5 את הסיכון לסרטן הכבד. באוגוסט 2023 דיווחו חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) בכתב העת International Journal of Cancer על סיכון גבוה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר שנחשפו לתרכובות אלה להתפתחות סרטן שד החיובי לקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון.
למרות שבעולם החלו להתבהר הסיכונים בתרכובות אלה כבר לפני שנים, רק באחרונה החלו רשויות בריאות לעקוב אחריהן ולהגביל את השימוש בהן במוצרי תעשייה. בקיץ 2021 הייתה מדינת מיין בארה"ב לראשונה בעולם שחוקקה איסור גורף למכור מוצרים שמכילים את תרכובות PFAS החל משנת 2030 – מהלך שתואר בכתב העת Science כ"ניצחון למדענים". הרשויות בניו זילנד הודיעו בתחילת השנה כי יאסרו על השימוש בתרכובות אלה במוצרי קוסמטיקה משנת 2026.
על רקע 'אמנת שטוקהולם' שקוראת לצמצום חומרים כימיים רעילים בסביבת האדם, עליה חתומה גם ישראל, בשנים האחרונות החלו משרדי הבריאות והגנת הסביבה בבדיקת החשיפה לתרכובות PFAS באוכלוסייה הישראלית וזיהו את שרידיהן בבדיקות דם ובמי שתייה.
ביוני 2024 פרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל טיוטת מדיניות חדשה לאסדרת הרגולציה על השימוש בתרכובות PFAS בתעשייה, הכוללת הפחתת מינוני שימוש בתרכובות אלה ופליטות של תרכובות אלה ממפעלים, טיפול בפסולת הכוללת תרכובות אלה וכן חובת דיגום התרכובות בשפכי מפעלי תעשייה. הנהלים החדשים נוסחו על רקע ממצאים מטרידים אודות ריכוזים גבוהים של תרכובות PFAS שאותרו בדגימות המשרד ב-24 מתוך 29 מפעלי תעשייה שנדגמו (82%). התרכובות אותרו בשפכים של מפעלים לייצור חומרים המשמשים לתעשייה, מסיסים, מפעלי נייר ושפכי מחנות צבאיים, כאשר התרכובות עשויות לנדוד מהשפכים לנחלים ולים וכן למים המשמשים להשקיית שדות חקלאיים (מי שופכין). ריכוזים גבוהים במיוחד של התרכובות אותרו בקצפי כיבוי אש בחוות דלקים.