אי ספיקת לב היא מחלה כרונית שמתבטאת בפגיעה בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאיברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה.

אי ספיקת לב עשויה להיות מאוזנת למשך שנים ארוכות, אך מדובר במחלה פרוגרסיבית שמלווה בתקופות של החמרה בתסמינים על רקע זיהומים, שינויים בלחץ הדם ו/או הפרעות בקצב הלב או חוסר היענות להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי.

במקרים קשים של החמרה באי ספיקת לב נדרשים המטופלים לאשפוז בבית חולים – הן כדי לטפל בתסמינים ולאזן את מצבו של המטופל, והן כדי לנסות ולאתר את הגורם שהוביל להחמרה.

לדברי ד"ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, "טיפול בהחמרה של אי ספיקת לב יכול להתבצע במסגרות לאשפוז יום, ובמצבים קשים נדרש אשפוז בבית חולים – במחלקה פנימית או קרדיולוגית. מאובחנים עם אי ספיקת לב עלולים להתאשפז גם מסיבות נוספות, למשל זיהומים מורכבים בדרכי הנשימה״. בשנים האחרונות פותחו שירותים ייעודיים שמציעים אשפוזי בית לחולים עם אי ספיקת לב בשלבים מוקדמים של החמרה במחלה, המאפשרים ביצוע של בדיקות אבחנתיות בבית ואף קבלת תרופות בעירוי בבית.

אצל אנשים עם אי ספיקת לב – ניהול לא נכון של תהליך השחרור מהאשפוז מעלה את הסיכון להידרש לאשפוז חוזר. כדי למנוע אשפוז חוזר באי ספיקת לב – חשוב שהמטופלים שמשוחררים לביתם יקפידו בעצמם ובאמצעות קרוביהם והמטפלים בהם על היבטים הקשורים במחלה ובאורח החיים.

איך מטפלים באי ספיקת לב בבית חולים?

הטיפול באי ספיקת לב באשפוז ניתן לרוב במחלקות פנימיות על ידי רופאים מומחים פנימאיים, לעתים בהיוועצות עם קרדיולוגים מבית החולים. במקרים מסוימים הטיפול כרוך בהתייעצות עם רופאים ומטפלים מיחידות נוספות, ובין השאר פיזותרפיסטים ומרפאים בעיסוק שמסייעים בהיבטים שיקומיים לפי הצורך ותזונאים המסייעים בהיבטים תזונתיים – בעיקר אצל מאושפזים מבוגרים עם נטייה לתת תזונה. לעתים נדרשת גם התערבות של עובדים סוציאליים שבוחנים את רשת התמיכה שמקבלים המטופלים בביתם וביכולתם להפנות לשירותים ייעודיים שיכולים לסייע בהמשך השיקום בבית.

הטיפול בבית חולים כרוך במתן תרופות בעירוי ודרך הפה ובבדיקות דם ושתן חוזרות לניטור המצב הרפואי. כמו כן, נוספות לעתים תרופות בהתאם לתסמינים: בין השאר נשקל מתן תרופות מקבוצת המשתנים כדי לסייע בהוצאת נוזלים עודפים מהגוף דרך שלפוחית השתן; יש מטופלים שמתחילים לקבל במהלך האשפוז תרופות מקבוצת ARNI – תרופות שמשלבות שני חומרים פעילים, האחד חוסם הקולטן ל'אנגיוטנסין 2' והשני משתייך לקבוצה הקרויה 'מעכב נפריליסין', אשר תפקידן לסייע במניעת הידרדרות הלב והתייצבות במצב החולה.

במהלך האשפוז מקובל לבצע לחולים גם בדיקות הדמיה של הלב מסוגים שונים, לפי הצורך, כדי להעריך את תפקודו.

מה מצופה בעת השחרור הביתה?

במשך הטיפול בבית החולים – נוטים המאושפזים עם אי ספיקת לב לשיפור מדורג במצבם עד כדי התייצבות, ומשיבים אליהם כוחות ואנרגיות לקראת השחרור הביתה.

משך האשפוז של חולים עם אי ספיקת לב משתנה בהתאם למצב המטופל, ועומד בממוצע על שלושה עד שישה ימים.

השחרור הביתה כרוך לעתים במצוקה נפשית, ובין היתר חרדה או דיכאון שעלולים לצוף על רקע ההתמודדות הצפויה בבית, ללא תמיכת הצוות הרפואי, בייחוד כשהמטופלים חיים בגפם ו/או ללא תמיכה משפחתית מספקת. מטה אנליזה מתאילנד, שפורסמה בינואר 2021 בכתב העת Home Healthcare Management and Practice, מצאה כי במקרים רבים דיכאון לאחר שחרור מבית החולים של אנשים עם אי ספיקת לב מהווה את הגורם לאשפוז חוזר בחלוף תקופה קצרה בבית החולים.

מחקר אמריקאי, שבחן תחושות של מטופלים עם אי ספיקת לב ששוחררו לאחר אשפוז בהלך שלושת החודשים הראשונים בבית, אשר ממצאיו פורסמו באביב 2018 בכתב העת Journal of Patient-Centered Research and Review, זיהה כי הקשיים המרכזיים לאחר השחרור הביתה כוללים קושי בניהול תסמיני המחלה, קשיים בהיענות לטיפול המומלץ – הן לטיפול התרופתי והן לאורח חיים בריא, קושי במילוי משימות יומיומיות ומצוקה נפשית קשה. קשיים בינאישיים וחוסר מספק במערכות תומכות נמנו במחקר גם כן כאתגרים שדורשים התמודדות עם שחרור המאושפזים הביתה.

בהנחיות הקליניות העדכניות לטיפול באי ספיקת לב של איגוד הלב האמריקאי (AHA) והקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), שפורסמו במאי 2022 בכתב העת Circulation, נקבע כי "למרות שאשפוזים עקב החמרה של אי ספיקת לב מאופיינים לרוב בשינויים מהירים בטיפול הרפואי, הניתוחי ובטיפול בטכנולוגיות כמו קוצבי לב ודפיברילטורים, המסע לשיפור מצבם של המטופלים נמשך גם לאחר השחרור הביתה".

למה חשוב לדאוג לאחר השחרור הביתה?

ככלל, לחולים עם אי ספיקת לב שמשוחררים לביתם ולקרוביהם והמטפלים בהם חשוב לתאם בהקדם ביקור אצל הרופא המטפל בקהילה או להזמין רופא מהקהילה לביקור בית, כדי לבחון את המצב הרפואי והטיפול המומלץ עבורו לאור ההתאמות שבוצעו בבית חולים וההמלצות במכתב השחרור.

בשבועות הראשונים לאחר השחרור מבית החולים חשוב במיוחד המעקב הרפואי אחר המטופלים עם אי ספיקת לב בקהילה – כדי למנוע החמרה ואשפוזים חוזרים, אך גם לאחר מכן חשוב להתמיד בביקורים סדירים לצרכי התאמה שנדרשת במינוני התרופות ולמעקב. 

בישראל, דו"ח של משרד הבריאות מצביע עד שנת 2019 על מגמת יציבות בשני העשורים האחרונים בשיעור האשפוזים החוזרים במחלקת פנימיות בבתי החולים הכלליים, כאשר למאושפזים עם אי ספיקת לב סיכון גבוה ב-35% לאשפוזים חוזרים תוך חודש, בהשוואה לחולים אחרים. חשוב גם לזכור כי ככל שאנשים עם אי ספיקת לב מאושפזים יותר בבתי חולים – כך גדל הסיכון להתפתחות סיבוכים רפואיים ולתמותה.

למטופלים שמשתחררים מבית החולים חשוב להיות קשובים לגופם וערניים במיוחד לסימנים חשודים – לתעד סימנים שעשויים להעיד על צבירת נוזלים מסוכנת, למדוד משקל ולחץ דם באופן סדיר ולהיות ערים לשינויים בנשימה ולהתפתחות שיעול או קוצר נשימה המחמיר בשכיבה. בכל מצב של החמרה בתסמינים – חשוב לעדכן את הרופא המטפל.

מדידת משקל

על המטופלים ששוחררו לביתם למדוד מדי בוקר את משקל הגוף עם היקיצה, לפני האוכל ולאחר הליכה לשירותים. חשוב שבכל מדידת משקל המטופלים ילבשו בגדים דומים.

מומלץ לתעד ביומן את משקל הגוף מדי יום ולמסור לרופא המטפל, כדי לזהות מבעוד מועד מצבים של עלייה במשקל שעשויה לבטא הצטברות נוזלים בגוף ומעידה על החמרה נוספת שללא טיפול מועיל בשלביה הראשונים – עלולה להוביל לאשפוז חוזר.

חשוב לשים לב לסימנים שעשויים לרמוז על צבירת נוזלים מסוכנת בגוף, כמו בגדים שהפכו לוחצים או תחושת לחץ בנעליים/ בכפכפים.

במארס 2023 דווח בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) על פיתוח של אביזר מיוחד של חברת Zoll Medical האמריקאית, אשר מוצמד בצד שמאל בחזה למטופלים עם אי ספיקת לב עם שחרורם מבית החולים. האביזר, שעדיין מוגדר בשלבי מחקר, מאפשר לנטר הצטברות חריגה של נוזלים בבית החזה וכן לאסוף נתוני קצב לב, קצב נשימה ואק"ג, ומשדר את הממצאים לרופא המטפל באופן שמאפשר למנוע אשפוזים חוזרים.

מדידת לחץ דם

עקרונית, לאנשים עם אי ספיקת לב שנוטים לחוסר איזון בלחץ הדם מומלץ לבצע מדידות קבועות של לחץ הדם ובמקרה של זיהוי עלייה בלחץ הדם – לפנות לרופא המטפל. זאת לצורך מניעת סיבוכים על רקע יתר לחץ דם שעלולים לפגוע משמעותית במצב הרפואי של החולה. לשם כך, לחולים מומלץ להיות מצוידים במכשיר ביתי למדידת לחץ דם.

בחודש הראשון לאחר שחרור מאשפוז מומלץ לבצע מעקב ביתי אחר לחץ הדם באופן יומיומי ואף מספר פעמים ביום – 1 עד 3 מדידות לחץ דם בשעות שונות לאורך היממה, לתעד את הערכים ולמסור אותם לרופא המטפל – כדי לזהות מבעוד מועד שינויים בדפוס לחץ הדם שעלולים להעיד על סיכון מוגבר להחמרה חוזרת ואשפוז חוזר ולבחון שינוי בתמהיל התרופות למניעת ההחמרה.

מעקב רפואי

מטופלים עם אי ספיקת לב ששוחררו לביתם לאחר ששהו באשפוז נדרשים להקפיד על מעקב רפואי סדיר אצל רופא המשפחה/ רופא פנימאי שאמון על ניהול הטיפול בחולים בקהילה ועל התאמות במינוני התרופות, קבלת הפנייה לקרדיולוגים מומחים וכן הפניה לבדיקות מעבדה וצילומי הדמיה לפי הצורך.

למטופלים שהשתחררו לאחר אשפוז חשוב להגיע לביקור אצל הרופא המטפל תוך ימים ספורים מהשחרור הביתה ועד שבוע מהשחרור, או לחילופין לתאם הגעה של רופא תורן לבית המטופל כאשר מצבו אינו מאפשר ניידות – וזאת במטרה לבחון את שינוי תמהיל הטיפול התרופתי וכן לקבל הפניות לבדיקות הדמיה נדרשות של הלב כדי להעריך את תפקודו – מעבר לבדיקות שבוצעו בבית החולים.

מחקר מקנדה, שפורסם בדצמבר 2018 בכתב העת CMAJ של ההסתדרות הרפואית הקנדית, מצא כי בבחינת 34,519 מטופלים עם אי ספיקת לב שטופלו בחדרי מיון במדינה בין השנים 2014-2007 על רקע החמרה ושוחררו לביתם – רק מחציתם (47.1%) ראו רופא קהילתי תוך שבוע מהשחרור והצליחו להפחית משמעותית ב-13% את הסיכון לאשפוז חוזר כעבור שלושה חודשים וב-8% את הסיכון לתמותה כעבור שנה.

במחקר אמריקאי, שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת American Journal of Managed Care, נמצא כי ביקור אצל קרדיולוג תוך שבעה ימים מהשחרור הביתה אצל מי שאובחנו עם אי ספיקת לב ושהו באשפוז – מפחית את הסיכון לביקורים חוזרים במיון תוך 30 יום וכן לאשפוזים חוזרים ולתמותה.

התאמת תרופות

למטופלים עם אי ספיקת לב ששוחררו מאשפוז מומלץ לפנות לרופא המשפחה/ הפנימאי שמרכז את הטיפול במחלה בקהילה ולבחון את הצורך בשינוי תמהיל התרופות הניתנות למחלה – ולעתים לבקש גם הפנייה לרופא קרדיולוג למטרה זו.

יש תרופות שמיועדות לאי ספיקת לב קשה הניתנות רק לאחר החמרה. התרופה וורקובו שמשתייכת לקבוצה של תרופות חדשניות שפועלות במנגנון חדש לשפעול האנזים 'גואנילאט ציקלאז' (sGC), שמובילה לשיפור זרימת הדם מהלב לאיברי הגוף, מיועדת כיום בעיקר לחולים עם אי ספיקת לב שחוו החמרה במצב שהייתה מלווה באשפוזים בחצי השנה האחרונה או שדרשה טיפול בתרופות מקבוצת המשתנים בעירוי במסגרת טיפול/ אשפוז בית. מעבר לכך, אין כיום תרופות נוספות שמיועדות לחולים עם אי ספיקת לב לאחר החמרה בבית חולים, אולם לרוב לאחר השחרור חשוב לאזן מחדש את הטיפול התרופתי הבסיסי במחלה.

בחלק מהמקרים של אשפוזים אצל מי שאך לאחרונה אובחנו עם אי ספיקת לב – לאחר השחרור נדרש להמשיך ולהתייצב אצל הרופא המטפל בקהילה כדי להמשיך בתהליך המקובל של העלאת מינוני התרופות שנעשה בהתאמה אישית – תהליך המכונה ברפואה 'טיטרציה'.

היענות לתרופות

למאובחנים עם אי ספיקת לב חשוב ביותר להיענות באופן מלא לטיפול התרופתי. לשם כך חשוב לוודא לפני השחרור כי כל התרופות להן החולים זקוקים נמצאות בבית.

מומלץ למטופל או קרובי משפחתו לפנות לרופא המטפל בקהילה עוד במהלך האשפוז בבית החולים, ולשלוח אליו במהירות את מכתב השחרור עם קבלתו – כדי שהמלצות הרופאים בבית החולים על שינויים בתמהיל התרופות ייבחנו בקפידה על ידי הרופא המטפל, וזה יצייד את המטופל עם מרשמים מתאימים של קופת החולים, אשר מאפשרים זכאות לתקרת הגג לרכישת תרופות שבסל הבריאות לחולים כרוניים (התקרה עומדת נכון למארס 2023 על 993 עד 1,062 ש"ח לרבעון).

מחקרים מראים בבירור כי היענות טובה לטיפול התרופתי משפרת את מצבם של אנשים עם אי ספיקת לב, ומונעת אשפוזים ותמותה. לפי מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה ביוני 2016 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, תוכניות התערבות לשיפור ההיענות לטיפול תרופתי באי ספיקת לב מובילות לירידה של 11% בסיכון לאשפוזים ושל 10.6% בסיכון לתמותה.

חשוב לזכור כי אין ליטול תרופות, ויטמינים ותוספי תזונה ללא היוועצות עם הצוותים המטפלים. כדי למנוע תגובות נגד – חשוב גם לוודא שהחולים עם אי ספיקת לב לא נוטלים את התרופות עם מזונות בעייתיים, למשל אשכולית.

למטופלים שנדרשים לאחר השחרור הביתה לתוספת של מדלל דם – יש לבחון את הצורך בבדיקות דם חוזרות כדי לברר את רמת דילול הדם. עם זאת, נכון להיום ניתנות לרוב חולי הלב הנזקקים לכך תרופות מונעות קרישה שאינן דורשות בדיקות תכופות מדי לרמות דילול הדם.

תזונה בריאה ונוזלים

מטופלים באי ספיקת לב ששוחררו לביתם נדרשים להתאמות תזונתיות ובעיקר להגבלת נוזלים – כדי למנוע הצטברות מסוכנת של נוזלים בגוף. לדברי ד"ר גרופר, "במצבים של החמרה באי ספיקת לב מומלץ להגביל את הנוזלים גם לאחר השחרור הביתה לכמות של שש עד תשע כוסות לכל היותר (1.5 עד 2 ליטר) ליום, בכפוף להיוועצות עם הרופאים המטפלים".

מטופלים עם אי ספיקת לב ששוחררו הביתה נדרשים להקפדה יתרה על תזונה בריאה שמאפשרת לשמר מצב יציב, ובין השאר הפחתה בצריכת מלח (נתרן) שעלול להגביר תחושת צמא ושתייה מרובה מדי של נוזלים וכן מעלה את לחץ הדם; הימנעות מאלכוהול שמקשה על פעילות שרירי הלב ונחשב למסוכן במצבים של אי ספיקת לב; והימנעות ממזונות עתירי שומנים, מזון מהיר ומזון מתועש שמעלה את הסיכון לטרשת עורקים והתקפי לב ושבץ מוחי כסיבוך של אי ספיקת לב.

במחקר אמריקאי, שפורסם עוד בשנת 2000 בכתב העת American Journal of Cardiology, נמצא כי שתיית אלכוהול מעלה פי 5.92 את הסיכון לאשפוזים חוזרים אצל מטופלים עם אי ספיקת לב יוצאי צבא ארה"ב ששוחררו מאשפוז.

עוד על תזונה לאנשים עם אי ספיקת לב

הפסקת עישון

למעשנים שאובחנו עם אי ספיקת לב וכבר הגיעו לאשפוז בבית חולים מומלץ על אחת וכמה לאחר השחרור להיגמל מההרגל הרע של עישון סיגריות. במצבים אלה, עישון עלול לפגוע עוד יותר בתפקודי הנשימה ולהוביל להחמרה נוספת ולאשפוזים חוזרים. חשוב גם להימנע מחשיפה לעישון פסיבי.

במחקר האמריקאי בקרב יוצאי צבא ארה"ב, שפורסם עוד בשנת 2000 בכתב העת American Journal of Cardiology, נמצא כי עישון סיגריות מעלה ב-82% את הסיכון לאשפוזים חוזרים אצל מטופלים עם אי ספיקת לב.

הפחתת מתחים

מאחר ומתח נפשי עלול להוביל אף הוא להחמרה במצב הלבבי אצל אנשים עם אי ספיקת לב, ועשוי להאיץ התפתחות של התקף לב – ובעיקר על רקע המתח הנפשי שנלווה לשחרור מבית החולים – חשוב להימנע מלחץ נפשי ככל שניתן ולא להעמיס לחצים נפשיים מיותרים, ובמידת הצורך להיוועץ עם מומחים לבריאות הנפש ואף לשקול תרופות להקלה במתח הנפשי.

במחקר אמריקאי, שפורסם באביב 2003 בכתב העת Heart & Lung, נמצא כי דיכאון והעדר תמיכה נפשית מהווים גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים על רקע אי ספיקת לב.

פעילות גופנית סדירה

לצד הקפדה על עקרונות של תזונה בריאה והפחתת נוזלים – למטופלים עם אי ספיקת לב ששוחררו לביתם חשוב לבצע פעילות גופנית קבועה. לשם כך, במקרים רבים דואגים עוד בבית החולים להפנות את המטופלים למסגרות לשיקום לב. לשיקום לב זכאים בסל הבריאות הממלכתי למשך שלושה חודשים חולים עם אי ספיקת לב שחוו החמרה שמבטאת בדרגה 2 עד 3 או נפח פליטה של חדר שמאל (LVEF) הנמוך מ-35% למשך שלושה חודשים במכוני שיקום לב שפועלים בהסדר עם כל קופה, חלקם בבתי החולים, תוך האפשרות להאריך את תוכנית השיקום במספר חודשים נוספים במימון הביטוחים המשלימים של הקופות. כיום פותחו גם שירותים ייעודיים לשיקום לב ביתי תוך מתן הדרכות ותמיכה למטופלים דרך המחשב.

כבר במהלך השהות בבית החולים – מחקרים מראים כי מאושפזים עם אי ספיקת לב שחוזרים ללכת משתחררים מאשפוז במהירות רבה יותר, ונמצאים בסיכון נמוך יותר לאשפוזים חוזרים. במסגרת זו מבוצעת פעילות בעצימות מתונה וברמת פעילות שהולכת ועולה – כדי לשמר את הפעילות הלבבית תקינה ככל שניתן לאורך זמן.

הימנעות מתזוזה לרוב מובילה להידרדרות מהירה במצב הרפואי. גם למי שמתקשים בהליכה – חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל על תרגילים שניתן לעשות במהלך ישיבה. כמו כן, חשוב למטופלים עם אי ספיקת לב להימנע מהרמת משאות כבדים.

לפי הנחיות קליניות של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) מאוגוסט 2020, למאובחנים עם אי ספיקת לב מומלץ על רקע הראיות הקיימות בספרות הרפואית "להתחיל בפעילות גופנית סדירה ללא דיחוי". למטופלים עם אי ספיקת לב יציבה בדרגות I עד III מומלץ על פעילות גופנית אירובית בעצימות מתונה, 5-3 פעמים בשבוע, למשך 60-20 דקות לכל אימון, בדפוס של אימון מתמשך או אינטרוולי. לחולים בדרגה III מומלץ על עצימות נמוכה בהתאם לתסמינים ולמצב הקליני בשבועיים הראשונים, תוך עלייה מדורגת בעוצמת הפעילות. ניתן לבצע הגברה בעוצמת הפעילות בהתאם לממצאי בדיקות המעקב, לפחות מדי 6-3 חודשים. 

כמו כן, מומלץ להוסיף פעילות גופנית אנאירובית שאינה מהווה תחליף לפעילות האירובית, 3-2 ימים בשבוע, כשהאימון המומלץ כולל לפחות סט אחד של 10-8 תרגילים לחיזוק פלג הגוף העליון והתחתון, 15-10 חזרות לכל תרגיל, וזאת בעצימות נמוכה שמותאמת למצב החולה, אשר ניתן להעלותה בהדרגה בהתאם לממצאי בדיקות המעקב, לפחות מדי 6-3 חודשים.

עוד על תוכניות לשיקום לב

תפקוד מיני

לאחר שחרור מאשפוז חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי מועד החזרה המומלץ לפעילות מינית – כדי להפחית מעומס יתר על הלב בימים הראשונים לאחר השחרור.

לגברים שמאובחנים עם אי ספיקת לב ואיסכמיה במאמץ יומלץ לעתים על נטילת ניטרוגליצרין – תרופה מקבוצת הניטרטים, לפני פעילות מינית.

אין ליטול תרופות או תוספי תזונה לשפור התפקוד המיני לאחר שחרור על רקע אי ספיקת לב ללא היוועצות עם רופא, ובכלל זה גם תרופות מסוג ויאגרה, סיאליס ולויטרה – אשר עלולות להיות בעייתיות במצבים של מחלה לבבית כרונית. תרופות אלה אינן מיועדות לחולי לב ובכללם מאובחנים עם אי ספיקת לב, בין השאר על רקע השפעתן על הפחתת הלחץ הריאתי. השימוש בתרופות אלה מבוצע רק במקרים פרטניים ובכפוף להערכת יכולת המאמץ של המטופל וללא שילוב עם ניטרטים.

עוד על תפקוד מיני ומחלות לב

התאמות הבית

למי ששוחררו מאשפוז לאחר אי ספיקת לב, ובעיקר למבוגרים שבהם, חשוב לבצע התאמות נדרשות בבית כדי למנוע נפילות – שעלולות לדרדר משמעותית את מצב המטופלים.

בין השאר חשוב להקפיד על סדר וניקיון בבית, להסיר מכשולים, להשתמש בנעליים סגורות עם רוכסנים ולהימנע מהליכה בגרביים או יחפים, לבדוק שהשטיחים בבית צמודים ולא מתקפלים, להצמיד כבלים חשמליים וכבלי אינטרנט לקירות או לרהיטים, לדאוג לתאורה מספקת – בעיקר בלילה, להציב מעקה תומך במדרגות, להציב מעקות תומכים בחדרי אמבטיה, להשתמש במושבי אסלה גבוהים ולדאוג לקרובים שישמרו על קשר יומיומי עם החולים.

עוד שיטות להימנע מנפילות ושברים

מניעת זיהומים

למטופלים עם אי ספיקת לב חשוב לאחר השחרור הביתה להקפיד הקפדה יתרה על קבלת כל החיסונים התקופתיים המומלצים בגיל המבוגר למניעת זיהומים, ובהם החיסון העונתי לשפעת, החיסונים לדלקת ריאות, החיסונים לקורונה לפי ההמלצות וחיסונים למחלות זיהומיות נוספות, כגון שלבקת חוגרת.

כמו כן, חשוב להקפיד הקפדה יתרה על שטיפה תדירה של הידיים ועל ריחוק מילדים ואנשים שחשודים כחולים.

עוד על חיסונים המומלצים בגיל המבוגר

* ד"ר אבישי גרופר הוא מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל

עדכון אחרון: מארס 2023