אי ספיקת לב היא מחלה כרונית אשר מתבטאת בפגיעה מתקדמת בתפקוד הלב. מאחר שהפגיעה הלבבית באי ספיקת לב משבשת את יכולתו של הלב להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאברי הגוף – הרי שמדובר במחלה שעשויה להשפיע על תפקודם של איברים בגוף כולו.

כשהזרמת הדם המחומצן לגוף נפגעת, קצב הלב עולה וכלי הדם בגוף מתכווצים בניסיון להאיץ את קצב זרימת הדם. בהתאם למנגנון הישרדותי, הגוף מנסה לשמר כמות מספקת של דם לצורך תפקוד תקין של הלב והמוח, באופן שעשוי להוביל למחסור בדם מחומצן לאיברים אחרים, כמו הכליות, הריאות והכבד, ולפגוע בתפקודם.

לדברי ד"ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, "אמנם לא ניתן לרפא אי ספיקת לב, אך ניתן להפחית הסיכון להחמרה של המחלה המלווה בפגיעות באיברים השונים ובסיכון מוגבר לאשפוזים ותמותה, וזאת תוך הקפדה על נטילה קבועה של התרופות ואימוץ אורח חיים בריא המבוסס על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה".

הלב

אי ספיקת לב היא בראש ובראשונה מחלה לבבית – מחלת הלב הכרונית השכיחה באוכלוסייה – והיא משפיעה באופן משמעותי ובלתי הפיך על מבנה הלב ותפקודו.

עם הזמן אי ספיקת לב מובילה לפגיעה במבנה הלב, אשר עשויה להתבטא בעיבוי (היפרטרופיה) של החדר השמאלי בלב. מסתמי הלב עשויים להיפגע אף הם ככל שאי ספיקת לב מתקדמת וככל שהלב נדרש לפעולה מאומצת יותר לצורך הזרמת דם מחומצן לגוף.

אי ספיקת לב עשויה להיגרם על רקע הפרעות בקצב הלב, ובהן פעימות לב מואצות או לחילופין איטיות מדי, ועשויה גם כשלעצמה להוביל להתפתחות הפרעות בקצב הלב, ובין השאר לפרפור פרוזדורים – מצב שבו אותות חשמליים מתקבלים מעליות הלב בקצב לא תקין, מה שמוביל לפגיעה מהותית בכושר ההתכווצות של עליות הלב ומעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם ושבץ מוחי ומצבים נוספים מסכני חיים.

עוד על מניעת החמרה של אי ספיקת לב

הכליות

בעוד שבאי ספיקת לב הגוף נוטה לשמר ככל שניתן הזרמת כמות תקינה של דם בעורקים הכליליים שמספקים דם ללב, בין האיברים שנוטים לקבל כמות קטנה יותר של דם נמצאות גם הכליות.

תפקיד הכליות לסנן פסולת מהדם, וכשנפגעת אספקת הדם לכליות – עלולים להתפתח שיבושים ביכולתן של הכליות לנקות את הדם בגוף, באופן שמוביל להתפתחות אי ספיקת כליות.

צבירת נוזלים בגוף כתוצאה של אי ספיקת לב גם עשויה ללחוץ על הווריד המרכזי שמוליך דם לכליות ובכך לשבש את תפקודן.

מדובר גם במעגל קסמים, כי כאשר הכליות נפגעות, המערכת ההורמונאלית מואצת בפעילות יתר כדי לתקן את הפגיעה שנגרמת בלחץ הדם – וכך הלב חווה עומס יתר והחמרה של האי ספיקה הלבבית.

במחקר אמריקאי נרחב שהקיף 118,465 מאושפזים על רקע אי ספיקת לב, שממצאיו דווחו באוגוסט 2007 בכתב העת Journal of Cardiac Failure,  רק 9% מהם אובחנו עם תפקוד תקין של הכליות. כרבע (27.4%) אובחנו עם ליקוי קל בתפקוד הכליות, 43.5% עם ליקוי בינוני ו-13.1% עם ליקוי חמור באי ספיקת כליות ו-7% הוגדרו רפואית עם כשל כלייתי. כשליש מהגברים (33.4%) ורבע מהנשים (27.3%) תועדו עם אי ספיקת כליות.

המעקב הרפואי אחר חולים עם אי ספיקת לב כולל בין היתר גם בדיקות לתפקודי הכליות כדי לזהות מוקדם סיבוכים בכליות.

הכבד

אי ספיקת לב עשויה לפגוע באספקת הדם הסדירה לכבד, ובכך לשבש את תפקודו. הצטברות נוזלים גם עלולה לחסום את וריד השער שמוביל דם ממערכת העיכול והטחול לכבד ולגרום להצטלקות הכבד באופן שפוגע ביכולתו לתפקד באופן תקין.

זרימת הדם בכבד אצל אדם בריא מהווה כ-20% מכלל מחזור הדם. הכבד חיוני בגוף לצורך סינון רעלים וסילוקם וכן לייצור חומרים שמשמשים במערכת הדם כמו החלבון אלבומין, חלבונים וחומרי קרישה. אי ספיקת לב עשויה עם הזמן לפגוע בתפקודים אלה.

פגיעה כבדית שמאפיינת אי ספיקת לב ומתבטאת בהפרעה באספקת הדם לכבד מכונה ברפואה 'הפטיטיס איסכמית' (Ischemic Hepatitis), ולפי מחקרים מדובר בתופעה שעלולה להתפתח בקרב 20% עד 30% מהמאובחנים עם אי ספיקת לב אקוטית.

הריאות

אחד התסמינים האופייניים של אי ספיקת לב ושל החמרה במחלה הוא קוצר נשימה. תופעה זו מתפתחת כאשר הלב אצל מאובחנים עם אי ספיקת לב אינו מסוגל לשאוב כמות מספקת של דם מהריאות, מה שמוביל להצטברות דם בריאות ועלייה בלחץ הוורידי בתוך הריאות.

הנוזלים המצטברים נדחפים בהדרגה לבועיות הריאה באופן שמקשה על חילוף הגזים בריאה ועל הנשימה – מצב המכונה ברפואה 'בצקת ריאות מסיבה לבבית' (Cardiogenic/ Cardiac Pulmonary Edema).

בשלבים הראשונים של אי ספיקת לב, קוצר נשימה מתפתח בעיקר במאמץ, למשל בפעילות גופנית והרמת משאות. בהמשך הוא נוטה להחמיר בשכיבה בשעות הלילה, וגם עלול להופיע במנוחה. לעתים ניתן להקל בתחושה בתמיכה של כריות בפלג הגוף העליון.

אי ספיקת לב עשויה להיות מלווה גם בתסמינים ריאתיים נוספים על רקע הפגיעה בריאות, לרבות שיעול טורדני יבש וצפצופים בנשימה - תסמינים שעשויים להתפתח גם בעקבות מחלת ריאות כרונית או זיהום עונתי.

לפי סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסמה בספטמבר 2015 בכתב העת European Journal of Heart Failure, בצקת ריאתית וקוצר נשימה מתפתחים בקרב 75% עד 83% מהמאובחנים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד ו-51% עד 100% מהמאובחנים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב שמור ובמצב הביניים.

בעוד שקוצר נשימה הוא מהתסמינים הקשים שמלווים אי ספיקת לב, הטיפול התרופתי שמותאם למחלה צפוי להוביל להקלה בתסמין זה.

הגפיים

הצטברות נוזלים באי ספיקת לב עשויה לאפיין גם את הגפיים, מה שעשוי להוביל להתפתחות בצקות – לרוב תחילה בכפות הרגליים ובהמשך בקרסוליים והשוקיים, ולעתים גם בידיים (ואף בבטן - מיימת), כשמחזור הדם נפגע ועודפי נוזלים דולפים מהדם ומייצרים רקמה בצקתית.

הצטברות בצקת בידיים וברגליים מכונה ברפואה 'בצקת פריפרית' (Peripheral Edema), ואילו הצטברות בצקת בכפות הרגליים עשויה להיות גם 'בצקת גומתית' (Pitting Edema) שמאופיינת בצורה של גומה.

בצקות בגפיים עשויות להיות תסמין ראשון של אי ספיקת לב, שעשוי לסייע באבחון התופעה בקהילה בקרב מי שעדיין לא פיתחו תסמינים חמורים יותר כמו קוצר נשימה. במחקר מיפן, שפורסם בספטמבר 2013 בכתב העת Clinical Cardiology, נמצא כי במדגם של 274 אנשים עם אי ספיקת לב בשלב ראשון של המחלה שעדיין אינו מתבטא בתסמינים אופייניים, 12% נצפו עם בצקות ברגליים – ובתוכם נמנים בעיקר החולים המבוגרים יותר.

בקרב מי אובחנו עם אי ספיקת לב – בצקת עשויה להוות גם סימן להחמרת המחלה. מאובחנים עם אי ספיקת לב ממבקשים לבדוק על בסיס יומיומי בביתם את משקל הגוף כדי להעריך אם התפתחו בגופם נפיחויות או בצקות שיעידו על הצטברות נוזלים.

הטיפול התרופתי באי ספיקת לב אמור להקל בבצקות, ולרוב במקרים של בצקת מתווסף טיפול בתרופות מקבוצת המשתנים שמסייעות להפחית בכמות הנוזלים העודפים בגוף.

שימוש בקומפרסים מסייע להעלות את הלחץ ברגליים התחתונות – מה שאמור להאיץ דחיפה של הדם חזרה ללב ולמנוע בצקות. פעילות גופנית גם היא תורמת להזרמת הדם ולמניעת היווצרות בצקות.

במקרה שנוצרת בצקת גם מומלץ להרים את אזור הנפיחות הרגליים מעל לקו הלב כדי לסייע בהשבת הדם למחזור הדם התקין ולהקל בתופעה.

מערכת הדם

מעבר לפגיעה באספקת הדם המחומצן לגוף שעומדת בבסיסה של מחלת אי ספיקת לב, מחסור בברזל (שהוא נפוץ במצב של אי ספיקת לב) מוביל לירידה במספר כדוריות הדם האדומות שתפקידן לשאת את מולקולות החמצן לתאים – ועשוי להוביל להתפתחות אנמיה.

מצב של אנמיה עשוי להיות מוחמר גם על רקע הפגיעה הכלייתית, באופן שמשבש את יכולתן של הכליות לייצר חלבון-הורמון המכונה EPO (אריתרופויאטין) שתפקידו לעודד ייצור כדוריות דם אדומות חדשות.

מעבר לתסמינים האופייניים לאנמיה – עייפות, חיוורון, קוצר נשימה, דופק לב מואץ – היא עשויה להחמיר אי ספיקת לב, ואפילו עלולה להוביל להתפתחות אי ספיקת לב אצל אנשים בריאים.

מחקרים מצביעים על אנמיה כאחד הסיבוכים השכיחים שעלולים להתפתח בקרב 28% עד 58% מהאנשים עם אי ספיקת לב.

לפי מטה אנליזה בנושא מסין, שפורסמה במאי 2021 בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine, אנמיה מעלה ב-22% את הסיכון לאשפוזים חוזרים של המאובחנים באי ספיקת לב ומגדילה ב-43% את הסיכון שלהם לתמותה.

השרירים

אי ספיקת לב משפיעה על מטבוליזם השומנים בגוף. בשלבים המתקדמים, המטופלים נוטים להוריד מאוד ממשקל גופם ומאבדים מסת שריר חיונית, והחלשות זו עלולה להפוך למשמעותית ולהתבטא בניוון רקמות שרירים (אטרופיה). לפי מחקרים, תגובות דלקתיות מקומיות ומערכתיות תורמות אף הן לפגיעה בשרירי הגוף אצל חולים עם אי ספיקת לב.

איבוד מוגבר של מסת שריר וכוח שריר, המכונה 'סרקופניה', מאפיין לפי מחקרים כ-20% מהאנשים עם אי ספיקת לב והיא עלולה להוביל למצב מסכן חיים שמתבטא באובדן משמעותי של מסת שרירים, שומנים ועצמות המכונה ברפואה 'כיחשון לבבי' (Cardiac Cachexia).

פגיעה בפיזיולוגיה של שרירי הגוף על רקע אי ספיקת לב, לרבות במבנה ובתפקוד השרירים, עלולה לתרום לקשיים תפקודיים, להקשות על ביצוע פעילות גופנית ובכך להוביל להידרדרות במצב החולים.

המוח

אמנם גוף האדם מתוכנת כך שבאי ספיקת לב נעשה ניסיון לשמר כמות מספקת של דם מחומצן לצורך פעילות תקינה של המוח, אולם ככל שמתקדמת המחלה – זו עלולה לפגוע גם בתפקוד המוחי.

כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בתפקוד המוחי, חשוב להקפיד על נקיטת אמצעים למניעה של החמרה ולזיהוי מוקדם של החמרה. לפי מחקרים, פגיעה בתפקוד המוחי נצפית בעיקר בקרב מי שפיתחו החמרה של אי ספיקת לב ואושפזו בבית חולים, ואצל רבים מהחולים המאושפזים (כ-80%) ניתן לזהות פגיעות קוגניטיביות בדרגות שונות. הדמיות מוח של אנשים עם אי ספיקת לב מזהות גם שינויים מבניים אופייניים במוחם של חולים מתקדמים, למשל ירידה בחומר הלבן במוח.

לפי סקירה בנושא מגרמניה, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת European Heart Journal, מעל ל-40% מהמאובחנים עם אי ספיקת לב מציגים סימנים של פגיעה בזיכרון, קשיי ריכוז והפרעות קשב – מצב המכונה לעתים 'ערפול מוחי' (Brain Fog).

מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry מצא כי ניתן לצמצם את הפגיעה המוחית באי ספיקת לב באמצעות פעילות גופנית – ואף בהליכה מתונה וכן באמצעות משחקי מחשב שמגרים את כישורי החשיבה.

שלפוחית השתן

אי ספיקת לב במקרים רבים מובילה גם לפגיעה בשלפוחית השתן. לפי מחקרים, עד ל-50% מהאנשים עם אי ספיקת לב סובלים משלפוחית רגיזה, אגירת שתן ו/או אי נקיטת שתן.

הקשר בין אי ספיקת לב לפגיעה בשלפוחית השתן מוסבר לפחות בחלקו על ידי הפרשה מוגברת של 'חלבונים נתריורטים' – הורמונים שמיוצרים על ידי תאי שריר הלב ומופרשים מחדרי הלב בתגובה לעומס לחץ או נפח. באי ספיקת לב הורמונים אלה מופרשים בצורה מוגברת, ומובילים כפי הנראה להצטברות נוזלים בשלפוחית השתן ולשיבוש בתפקודה.

בשנים האחרונות הפכו החלבונים הנתריורטים לסמנים רפואיים מקובלים באבחון של אי ספיקת לב והתקדמותה, ובדצמבר 2019 אף פרסם האיגוד הקרדיולוגי בישראל נייר עמדה שמדגיש את החשיבות בביצוע בדיקות לרמות חלבונים אלה לחולים עם חשד לאי ספיקת לב הן במצב אקוטי והן במצב כרוני.

בנוסף, מספר תרופות לאי ספיקת לב עשויות להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן ועל אי נקיטת שתן, לרבות תרופות מקבוצת המשתנים, ואף תרופות מקבוצות 'מעכבי ACE' ו'חוסמי בטא'.

הטיפול בהפרעות בשלפוחית השתן לאנשים עם אי ספיקת לב כולל בעיקרו הקפדה על אורח חיים בריא ופעילות גופנית מספקת, הימנעות מקפאין וביצוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן, וכן טיפולים תרופתיים שעשויים להקל במצבים של שלפוחית רגיזה.

מערכת העיכול

כמחלה סיסטמית, אי ספיקת לב עשויה לפגוע גם בתפקוד מערכת העיכול. לפי סקירה בנושא מארה"ב, שפורסמה באפריל 2016 בכתב העת Circulation, ההשפעות של אי ספיקת לב במערכת העיכול כוללות נטייה מוגברת לתחושת שובע מוקדמת ולהתפתחות כאבי בטן ואף הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה, ובמצבים של החמרה באי ספיקת לב – אובדן חלבונים חיוניים ואובדן משקל וכיחשון.

מנגנונים שונים יכולים להשפיע על מערכת העיכול של המאובחנים עם אי ספיקת לב, לרבות התפתחות בצקת (מיימת) בבטן, פעילות דלקתית מוגברת ואף השפעות של המחלה על פעילות אימונולוגית של מערכת חיסון.

גם בבסיס המחלה, מאחר ומערכת העיכול לרוב זוכה ל-20% עד 25% מהדם המחומצן שמקורו במחזור הדם, וכמות גבוהה יותר לאחר האוכל, כשהלב אינו מסוגל לספק כמות מספקת של דם מחומצן לאיברים – עלולים להתפתח סיבוכים במערכת העיכול ואף תסמינים שונים, החל מכאבי בטן חדים ועד לתסמינים של בחילות והקאות לאחר ארוחות.

ד"ר אבישי גרופר הוא מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל

עדכון אחרון: פברואר 2023