מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אי ספיקת לב: חולים ישראלים חשופים יותר להחמרה ואשפוזים
מחקר בינלאומי מצביע על הבדלים במאפייני החולים עם אי ספיקת לב. בהשוואה למדינות אירופה, בישראל מאובחנים יותר חולים עם סיבוכים רפואיים נלווים שמעלים את הסיכון להחמרה
אי ספיקת לב היא מחלת הלב הכרונית השכיחה באוכלוסייה, שמתבטאת בפגיעה מתקדמת בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים כמות ספקת של דם וחמצן לאברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה. במצבים אלה עלולים להצטבר נוזלים ולגרום לבצקות וקוצר נשימה.
אי ספיקת לב עשויה להיות מאוזנת שנים ארוכות, אך נוטה להחמיר עם הזמן, וכן מלווה בתקופות של החמרה בתסמינים מסיבות שונות, ובהם זיהומים, שינויים בלחץ הדם ו/או הפרעות בקצב הלב וחוסר היענות להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי. החמרה עלולה להוביל לפגיעה משמעותית במבנה הלב ובמקרים קשים במיוחד עלולה להוביל לצורך בהשתלת לב מלאכותי או השתלת לב.
מחקר בינלאומי חדש בחן את היקף התחלואה באי ספיקת לב באירופה, קנדה וישראל, ומזהה הבדלים בשיעורי התחלואה. בישראל שיעור החולים אמנם נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות, אך החולים בארץ חשופים יותר לסיבוכים רפואיים שמעלים את הסיכון להחמרה ואשפוז על רקע אי ספיקת לב.
יותר סוכרת ומחלות כליה
החוקרים בחנו את היקף התחלואה באי ספיקת לב במסגרת מחקר בינלאומי הקרוי CaReMe, בהתבסס על תיקים רפואיים של מטופלים ב-11 מדינות: עשר מדינות אירופה (בריטניה, גרמניה, בלגיה, איטליה, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה ושוויץ), וכן בקנדה ובישראל. המידע מבוסס על תיקים רפואיים ממוחשבים של 629,624 מטופלים שאובחנו עם אי ספיקת לב במדינות אלה בין השנים 2018 עד 2020. בארץ התבססו הנתונים על מידע שהועבר מקופת חולים מכבי, השנייה בגודלה במדינה, אודות 9,759 ישראלים עם אי ספיקת לב.
בבחינת היקף התחלואה באי ספיקת לב, נמצא כי על פי ההגדרה הרחבה שכוללת כל אבחון באי ספיקת לב בתיק הרפואי, במחלה לוקים 2.01% מתושבי המדינות שנבדקו. בהגדרה מצומצמת יותר, שבמסגרתה מאובחנים במחלה רק מי שאובחנו בעבר עם אי ספיקת לב במסגרת אשפוז בבית חולים – אבחנה שהיא היחידה שתקפה בישראל – באי ספיקת לב מאובחנים 1.05% מהאוכלוסייה. לפי הגדרה זו, בישראל שיעור התחלואה באי ספיקת לב הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר המדינות שנבדקו במחקר, ועומד על 0.6% מהאוכלוסייה, בהשוואה לשיעורים של 0.82% באיטליה, 1.05% בבריטניה, 1.06% בקנדה, 1.27% בשבדיה ו-1.43% בפורטוגל.
החוקרים מציינים כי למרות שתועד שיעור של כ-1% עד 2% חולים באי ספיקת לב, במקרים רבים המחלה אינה מאובחנת בזמן, וההערכה כי שיעורי התחלואה עשויים להגיע עד כדי 4% מהאוכלוסייה במדינות שנבדקו.
הפערים בין המינים בתחלואה באי ספיקת לב, כפי שתועדו במחקר, היו הגבוהים ביותר בישראל: בארץ שיעור הגברים עם אי ספיקת לב היה הגבוה ביותר מכלל המדינות שנבדקו. בעוד ששיעור הנשים שאובחנו מכלל החולים עמד במדגם כולו על 44.8%, בישראל עמד השיעור על 38% בלבד, לעומת 43% בבריטניה ושבדיה, 44% בגרמניה, 50% בקנדה ואיטליה ו-59% בפורטוגל.
בישראל תועד שיעור גבוה משמעותית של סיבוכים ומחלות נלוות בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב – אשר חושף אותם לסיכון גבוה יותר להחמרה ואשפוזים. כך, שיעור החולים באי ספיקת לב שאובחנו גם עם מחלת לב איסכמית עמד על 60% בישראל והיה לצד בלגיה הגבוה ביותר בהשוואה למדינות האחרות כגון קנדה (58%), גרמניה (53%) ובריטניה (43%). כשליש (32%) מהחולים בישראל תועדו עם התקפי לב – שיעור שהיה נמוך מזה שדווח בבלגיה (37%) ושבדיה (35%), אך גבוה יותר משאר המדינות ובהן בריטניה (27%) וגרמניה (20%). 12% מהמאובחנים בישראל תועדו עם שבץ מוחי – שיעור הדומה לרוב המדינות ונמוך מבריטניה (18%) וקנדה (17%).
מחצית (50%) מהחולים עם אי ספיקת לב בישראל אובחנו במקביל עם סוכרת – שיעור שיא בהשוואה לשאר המדינות, ובהן קנדה (44%), גרמניה (34%) ובריטניה (29%).
63% מהמאובחנים הישראלים עם אי ספיקת לב התמודדו במקביל עם מחלת כליות כרונית – גם כן שיעור שיא בהשוואה לשאר המדינות, למעט בלגיה (64%), ובהן גרמניה (55%), קנדה (41%) ובריטניה (37%).
רבע (25%) מהישראלים עם אי ספיקת לב שנכללו במדגם תועדו עם אבחנה של סרטן, שיעור גבוה, מתחת לנורבגיה ופורטוגל (26%) ושבדיה (29%), אך מעל שאר המדינות ובהן קנדה (14%) ובריטניה (13%).
החולים באי ספיקת לב היו בסיכון גבוה לתמותה. מכלל החולים בכל המדינות, 13.1% מתו כעבור שנה מהאבחנה, כאשר שיעור התמותה בישראל (11.9%) היה נמוך מממוצע המדינות שנבדקו, ונמוך משמעותית בהשוואה לבריטניה (19.9%).
גם תמהיל הטיפול התרופתי שהותאם לחולים באי ספיקת לב השתנה בין המדינות, בהתאם למחלות הנלוות. בישראל תועד השיעור הגבוה ביותר של אנשים עם אי ספיקת לב שטופלו בתרופות מקבוצת חוסמי בטא – 81% מתוכם – בדומה לבלגיה (80%) ושבדיה (79%) וגבוה בהרבה בהשוואה לבריטניה (68%) וקנדה (57%). כציון שבח לטיפול בישראל, כעשירית (9%) מהמאובחנים בישראל תועדו בזמן ביצוע המחקר בשנת 2020 כמטופלים גם בתרופות המתקדמות מקבוצת מעכבי SGLT2 שמפחיתות את הסיכון לאירועי לב – שיעור שיא בהשוואה למדינות אחרות, לדוגמא 5% בגרמניה ו-2% בקנדה ובריטניה. מאז איסוף הנתונים סביר להניח כי שיעור המטופלים בתרופות אלה גדל משמעותית בכל המדינות שנבדקו ובכללן בישראל.
ניתוח נוסף בוצע לעלויות הטיפול באי ספיקת לב, על בסיס נתונים שהיו זמינים בשש מדינות בלבד (קנדה, איטליה, פורטוגל, ספרד, שבדגיה ובריטניה), ובהתבסס על 462,825 מאובחנים עם אי ספיקת לב. בבדיקה התברר כי מדובר בעלויות משמעותיות שגבוהות יותר ממחלות כרוניות אחרות שנבדקו, כדוגמת מחלת כליות כרונית. כעבור חמש שנים של מחלה, העלות השנתית הממוצעת לטיפול החולה באי ספיקת לב עמדה בפורטוגל על 3,074 דולר, בקנדה 7,280 דולר, בספרד 8,618 דולר, בשבדיה 9,114 דולר ובבריטניה 15,831 דולר.
במחקר השתתף מהצד הישראלי החוקר הישראלי פרופ' אברהם קרסיק, שחבר בוועדה ביחידה למחקרים קליניים במכבי שירותי בריאות, ומשמש גם רופא בכיר במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שיבא. הממצאים מדווחים לאחרונה בגיליון אפריל 2023 של כתב העת Heart.
סיכון גבוה לאשפוזים
החוקרים מציינים כי מהממצאים עולה כי באופן כללי במדינות שנבדקו, המאובחנים כיום באי ספיקת לב הם חולים מבוגרים עם מחלות נלוות רבות יותר בהשוואה לאלו שדווחו במחקרים בעבר – כתולדה של מגמת העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה.
החוקרים מציינים כי יש חשיבות רבה להעלאת הנגישות למאגרי מידע רפואיים שיוכלו לשפוך אור נוסף על מאפייני החולים באי ספיקת לב בימינו, כדי לאפשר לקהילה הרפואית להיערך טוב יותר לקראת האתגרים שצופן העתיד, ובהם העלייה בשיעור החולים עם מחלות מורכבות שמגדילות את הסיכון להחמרה ואשפוזים.
באופן ספציפי, החוקרים מציינים כי 'תסמונת לבבית-כלייתית' (Cardiorenal Syndrome), שמבטאת תחלואה משולבת באי ספיקת לב ומחלת כליות כרונית, שילוב מחלו שבו ישראל הייתה ממוקמת בשיא – נקשרת לעליה משמעותית בסיכון לתמותה בהשוואה למחלות לב אחרות שנגרמות מטרשת עורקים כגון התקפי לב. החוקרים מציינים שבמחקר הנוכחי נמצא כי סיבת האשפוז המרכזית של חולים באי ספיקת לב בשנה הראשונה לאחר האבחנה הייתה מחלות לב-כליה, באופן שמדגיש את הצורך לאתר ירידה בתפקוד הכלייתי אצל המאובחנים עם אי ספיקת לב לטפל בה עוד בשלבי התפתחותה הראשוניים כדי למנוע החמרה.
פגיעה בכליות בקרב אנשים עם אי ספיקת לב עשויה להיות דו כיוונית: פגיעה בתפקוד הכליות עשויה להחמיר אי ספיקת לב, ואף להיפך: החמרה של אי ספיקת לב שדורשת טיפול אינטנסיבי עלולה להוביל במהלך האשפוז להחמרה בתפקוד הכליות. אי ספיקת לב שמלווה בפגיעה בתפקודי הכליות נוטה להתבטא דווקא בירידה במשקל הגוף – ולא בעלייה במשקל הגוף ובבצקות, כפי שמאפיין החמרה של אי ספיקת לב מסיבות אחרות.