לראשונה מומחים קוראים למעקב שיאפשר לאתר מוקדם מחלות לב וכלי דם בקרב בני נוער עם דיכאון קליני או הפרעה דו-קוטבית (בי-פולארית). 

בהצהרה מדעית שפרסם השבוע איגוד הלב האמריקאי (AHA) בכתב העת שלו Circulation, מובהר כי הפרעת דיכאון מג'ורי והפרעה דו-קוטבית מובילות להאצה בתהליך ההצטברות של טרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם בשלב מוקדם במתבגרים ומומלץ להתייחס להפרעות הנפש הללו כגורמי סיכון מתונים עצמאיים למחלות קרדיו-וסקולאריות. באיגוד מקווים כי ההצהרה תוביל לצעדים למניעה – בעיקר באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא – ואיתור מוקדם של מחלות לב וכלי דם באוכלוסייה זו.

ההצהרה מבוססת על מקבץ מחקרים מדעיים, בהם כאלה שדיווחו על אירועים קרדיו-וסקולאריים כמו התקפי לב ומוות בקרב אנשים צעירים. לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2011 וכלל יותר מ-7,000 מבוגרים צעירים אמריקאים מתחת לגיל 30 מצא כי היסטוריה של דיכאון או ניסיון התאבדות היה גורם הסיכון הראשון במעלתו למוות ממחלות לב הנגרם בשל הצרה או חסימה של העורקים בנשים צעירות והרביעי בחשיבותו בגברים צעירים לאחר השמנה, עישון ויתר לחץ דם.

לאחר שהחוקרים ניתחו את הנתונים של המחקרים הם מצאו כי במתבגרים עם דיכאון קליני או הפרעה דו-קוטבית קיימת סבירות גבוהה יותר מאשר בבני נוער אחרים למספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, בהם לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, השמנה – בייחוד השמנה בטנית, סוכרת סוג 2 והתקשות של העורקים.

הגורמים הביולוגיים לסיכון המוגבר אינם ברורים לאשורם. בעוד שמתבגרים עם הפרעות מצב רוח נוטים יותר ממתבגרים אחרים להתנהגויות לא בריאות כמו שימוש בסמים, עישון, אכילה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית, נראה שגורמים אלה לבדם לא מסבירים את הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם. באופן דומה גם טיפול תרופתי נגד דיכאון לא מהווה את הבסיס לקשר. מנגנונים נוספים עשויים להיות קשורים לדלקתיות או סוגים אחרים של נזק לתאים, שמחקרים מסוימים מצאו שמתרחשים בתדירות גבוהה יותר בקרב מתבגרים עם הפרעות מצב רוח בהשוואה למתבגרים אחרים.

בשנת 2011 פאנל מומחים זיהה ארבעה מצבים – מחלות דלקתיות כרוניות, הנגיף HIV, מחלת קוואסקי ותסמונת נפרוטית – המעמידים אנשים צעירים בסיכון בינוני להתפתחות מואצת של טרשת עורקים לפני גיל 30 וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בגיל צעיר. בהצהרה החדשה מסבירים באיגוד הלב כי דיכאון קליני והפרעה דו-קוטבית עומדים באותה מידה בקריטריונים להוות גורמי סיכון, ונפוצים הרבה יותר במתבגרים מכל ארבעת המצבים האחרים יחד. שכיחות הפרעות מצב הרוח הללו עומדת על כ-10% בארה"ב.

בשנה שעברה פאנל מומחים שכונס לבקשת איגוד הלב האמריקאי המליץ להכיר בדיכאון כגורם סיכון רשמי לתוצאות רפואיות שליליות כמו התקפי לב ומוות בחולי לב. הצוות בחן מאות מחקרים שבדקו את הקשר בין דיכאון לסיכון לאירועי לב או מוות בקרב חולי לב. בסופו של דבר נכללו בסקירה 53 מחקרים וארבע מטא-אנליזות (מחקרים שניתחו תוצאות של מספר מחקרים). הפאנל, שפרסם את ממצאיו והמלצותיו בכתב העת Circulation, סיכם כי למרות השונות הגדולה בין המחקרים שנכללו בסקירה, כובד הראיות תומך בהמלצה לפיה איגוד הלב האמריקאי צריך להכיר בדיכאון כגורם סיכון פורמלי לתוצאות רפואיות שליליות בחולים עם מחלת לב איסכמית.

Circulation, online August 10, 2015