מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
  • ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
    ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
  • המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
    המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
  • הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
    הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
  • נשים עם טרשת נפוצה בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות סביב הלידה
    נשים עם טרשת נפוצה בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות סביב הלידה
  • רמות נמוכות של כולסטרול טוב משפיעות על הסיכון לניוון מקולרי גילי
    רמות נמוכות של כולסטרול טוב משפיעות על הסיכון לניוון מקולרי גילי
  • המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
    המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
  • איך מומלץ לחולי לב לטפל בעודף משקל והשמנה?
    איך מומלץ לחולי לב לטפל בעודף משקל והשמנה?

חוט שדרה

מנהלי קהילה

תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותאושר ניסוי בתאי גזע לפגיעות בחוט השדרה

אושר ניסוי בתאי גזע לפגיעות בחוט השדרה

חברת Neuralstem קיבלה אישור מה-FDA להתחיל ניסוי בתאי גזע לפגיעות כרוניות של חוט השדרה


השתלת תאי גזע בפגיעות כרוניות (צילום: Shutterstock)
השתלת תאי גזע בפגיעות כרוניות (צילום: Shutterstock)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר לחברת Neuralstem שפיתחה את החומר NSI-566 - טיפול בתאי גזע, להתחיל שלב ראשון של הניסוי (שלב הבטיחות) במטופלים המשותקים עקב פגיעה בחוט השדרה.

 

הניסוי יכלול שמונה מטופלים עם פגיעה חזיתית שלמה (רמה A) של חוט השדרה (במקטעים T2-T12), כשנה עד שנתיים לאחר הפציעה.

 

המטרה העיקרית של הניסוי היא לקבוע את מידת הבטיחות והרעילות של השתלת תאי הגזע בחוט השדרה האנושי, כטיפול בשיתוק ובתסמינים הקשורים לפגיעה כרונית בחוט השדרה.

 

מטרות משניות של המחקר הן להעריך את מידת ההישרדות של השתל באמצעות סריקות MRI. בנוסף, החוקרים  יעריכו את השפעתה של השתלת תאי גזע אנושיים על דרגות סולם ה-ASIA (חומרת הפגיעה בחוט השדרה), אי שליטה על סוגרים, כאב נוירופטי וההולכה העצבית.  

 

כל הנחקרים יקבלו שש זריקות סביב או באתר פציעה עצמו. ארבעת המטופלים הראשונים יקבלו 100,000 תאים בכל זריקה בעוד שארבעת האחרים יקבלו 200,000 תאים בכל זריקה.

 

כל המטופלים יקבלו גם פיזיותרפיה לאחר הטיפול, כמו גם טיפול המדכא את מערכת החיסון לתקופה של שלושה חודשים. הניסוי צפוי להסתיים שישה חודשים אחרי הטיפול.

 

במחקר שפורסם ב-2012 בכתב העת Cell, חולדות משותקות שהושתלו בהן תאי גזע NSI-566 הצליחו לשחזר תפקוד מוטורי משמעותי. בנוסף, תאי גזע שהושתלו הפכו לנוירונים (תאי עצב) בעלי אקסונים (סיבי עצב) רבים. אקסונים אלה הצליחו לבנות 17 מקטעים בחוט השדרה מעל ומתחת לנקודת הפגיעה, עובדה ששיפרה את ההולכה העצבית ואת התפקוד.

 

בנוסף לנתונים מניסויים בבעלי החיים, בוצעו 18 ניתוחים מוצלחים תוך שימוש באותם תאים אצל חולי ALS (מחלת ניוון השרירים המכונה 'לו גריג'). הניסויים הראו כי השימוש בתאים בטוח והתאים מצליחים לשרוד תקופה ממושכת אצל החולים. 

 

 

להודעת החברה Neuralstem

roni9
20/08/17 8:54

האם יש התקדמות כל כך הרבה זמן אחרי?

טלילהה
20/10/14 17:37

האם המחקר בנושא מתקדם?

אנה-רייזמן
21/12/13 11:03

כיוון שמדובר עדיין על שלב בטיחות, הניסוי מוגבל לקבוצה של 8 משתתפים. החברה אמורה לפרסם את תוצאות phase 1 של הניסוי במהלך שנת 2014. ההנחה היא שבמידה ויצליחו לעבור את שלב הבטיחות, בשלב הבא יוכלו להשתתף יותר אנשים. במידה ויחפשו משתתפים, אעדכן 

 

tzahihilo25
19/12/13 9:13

רציתי לדעת אני פגוע T יש אפשרות להשתתף באיזה ניסוי אני מוכן תודה......

אדמירל
12/05/13 12:55
Tetra
15/02/13 8:52

הי, מישהו קרא את המאמר? (לי קצת קשה עם האנגלית הרשמית הזאת) ויכול לומר אם יש משמעות לזמן שעבר מאז הפגיעה ו/או לגובה הפגיעה? מבחינת אפקטיביות הטיפול...

במילים אחרות, יש סיבה למה הם בחרו בנפגעי T ולא שילבו גם נפגעי c לדוגמא?

טלילהה
30/01/13 13:40
BENO1952
21/01/13 20:50