מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאוכל חריף עשוי להאריך את החיים

אוכל חריף עשוי להאריך את החיים

אוהבים סחוג או קארי? תהנו. מחקר חדש מצא כי אוכל חריף מפחית את הסיכון למוות מוקדם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר חדש שכלל כמעט חצי מיליון נבדקים בסין מצא שלאנשים שנהגו לאכול אוכל חריף בתדירות גבוהה היה סיכון מופחת למות במהלך תקופת המעקב של המחקר.

 

מזה זמן רב מדענים מכירים בכך שלתבלינים יש הטבות בריאותיות. אחד הרכיבים שנמצאים תחת אור הזרקורים של המדענים הוא קפסאיצין שאחראי לחריפות של פלפלים חריפים. קפסאיצין נקשר, בין היתר, להפחתת דלקתיות, הורדת לחץ דם, הרזיה והפחתת הסיכון לסרטן.

 

צוות חוקרים בינלאומי, בראשו עמדו חוקרים מאוניברסיטת פקינג בסין ומאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ביקש לבחון את ההשפעות של מזונות חריפים על הבריאות. לשם כך החוקרים התבססו על 487,375 אנשים שהשתתפו במחקר מעקב סיני המכונה China Kadoorie Biobank study. כל המשתתפים היו בני 30 עד 79 כאשר הם נכנסו למחקר וללא רקע של סרטן, מחלות לב או שבץ, והיו במעקב במשך 7.2 שנים בממוצע.

 

עם הצטרפותם למחקר, הנחקרים השיבו על שאלונים מפורטים בנוגע להיסטוריה הרפואית שלהם, אורח החיים שלהם ומנהגי האכילה שלהם – כולל התדירות בה צרכו מזונות חריפים. במהלך תקופת המעקב 20,224 מהנבדקים נפטרו.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, פעילות גופנית וגורמים נוספים, ניתוח הנתונים חשף כי ככל שאנשים אכלו מזונות חריפים בתדירות גבוהה יותר כך עלתה הסבירות שהם יהיו בחיים עם סיום המעקב בסוף שנת 2013.

 

באופן כללי, בהשוואה לאנשים שאכלו מזונות חריפים פחות מפעם בשבוע, לאלה שאכלו אותם לפחות 3 פעמים בשבוע היה סיכון נמוך ב-14% למות במהלך תקופת המעקב. לאלה שאכלו מזונות חריפים פעם או פעמיים בשבוע היה סיכון נמוך ב-10% למות במהלך תקופת המעקב.

 

כשהחוקרים בחנו את סיבות התמותה הספציפיות, הם מצאו כי אכילת מזונות חריפים נקשרה לסיכון מופחת למות ממחלות הקשורות לדרכי הנשימה, ממחלת לב איסכמית ומסרטן במהלך תקופת המעקב.

 

נראה שהמקור של החריפות השפיע על הסיכון – הקשר בין תדירות אכילת מזונות חריפים לסיכון מופחת למוות היה חזק יותר בקרב נבדקים שדיווחו כי אכלו פלפלים חריפים טריים בהשוואה לאלה שצרכו פלפלים חריפים מיובשים, רוטב צ'ילי או תבלינים חריפים אחרים.

 

המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת BMJ, אומנם מצביע על קשר בין אכילת מזונות חריפים באופן קבוע והפחתת הסיכון למוות, אך מחקר שכזה לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה, משמע שלא ניתן לקבוע כי המזון החריף בפני עצמו גורם לרידה בסיכון למוות מוקדם. נדרשים מחקרים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה להמליץ באופן רשמי לאכול מזונות חריפים כדי להאריך את החיים.

 

 

BMJ, Published 04 August 2015

 

כל כך כוללני.
זה בריא.
זה אסור.
אנחנו כל כך שונים זה מזה.
בריא למי? אסור למי?
מהרישי איור-וודה מביאה כללים מאוד ברורים למי טוב חריף.
למי, מצד שני אסור חריף.
יכול להיות שתושבי סין שהשתתפו במחקר היו כולם אנשים אצלם היו דומיננטיות תכונות ואטה או כאפה.
כי אם היו במחקר הזה אנשים שמסווגים בפיטה, מצבם הבריאותי היה מתדרדר כתוצאה מאכילת מאכלים חריפים.