אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אוטמים מוחיים שקטים גורמים לפגיעה בזיכרון
בחלק מהמקרים, איבוד זיכרון בקרב אנשים מבוגרים עשוי לנבוע מאירועי שבץ קטנים שלא גורמים לתסמינים
מחקר מצא כי אוטמים מוחיים שקטים – אירועי שבץ קטנים שלא גורמים לתסמינים שניתן להבחין בהם – עשויים לגרום לדמנציה (שיטיון) בקרב מבוגרים. מהמחקר עולה כי על-ידי איזון גורמי סיכון למחלות כלי דם כגון יתר לחץ דם, השמנה, עישון וסוכרת, ניתן להוריד את הסיכון לאיבוד זיכרון בגיל המבוגר.
למרות ששבץ מוחי כרוך בדרך כלל בתסמינים קליניים המופיעים באופן חד ופתאומי כגון חולשת פלג גוף, הפרעות שפה, ראיה ותחושה והפרעות אחרות, יתכנו גם אוטמים קטנים ללא תסמינים - כלומר שקטים. מכיוון שלאוטמים שקטים אין כל ביטוי קליני, הם מתגלים באופן אקראי בבדיקות הדמיה. בהדמיה הם נראים כ"חורים שחורים" ברקמת המוח, המצביעים על איבוד רקמה הנגרם על-ידי נזק בכלי דם מוחיים קטנים המספקים דם לאזורים עמוקים במוח. למרות שהאוטמים אינם גורמים לתמונה סוערת וחדה של שבץ מוח, באופן מצטבר הם עשויים לגרום להפרעות קוגניטיביות.
דמנציה הינה הפרעה שכיחה באוכלוסיה המבוגרת ושכיחותה עולה ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. עד כה חשבו כי ירידה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים האופיינית לדמנציה - כגון מהירות עיבוד מידע, שפה וזיכרון מרחבי, נובעת משינויים ניווניים באזורים מוחיים, בעיקר באונה הרקתית (טמפורלית) האחראים לתפקודים קוגניטיביים. מחקרים קודמים הדגימו כי באוכלוסיה עם ירידה בזיכרון, אזור באונה הרקתית בשם ההיפוקמפוס – החלק במוח האחראי על זיכרון ועל תפקודים נוספים - היה מצומק יותר.
במחקר החדש שפורסם בגיליון האחרון של ביטאון האיגוד הנוירולוגי האמריקאי NEUROLOGY, חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בחנו סקירות MRI מוחי של 658 משתתפים ללא היסטוריה של דמנציה, שהיו בני 65 ומעלה. סריקות המוח בוצעו כדי לבדוק סימנים לאוטמים שקטים ולמדוד את גודל ההיפוקמפוס. במקביל, הנחקרים עברו גם הערכות קוגניטיביות שבדקו יכולות כגון זיכרון, מהירות חשיבה ועוד.
מהמחקר עולה כי התכווצות של ההיפוקמפוס אכן קשורה להפרעה קוגניטיבית, אך לא רק - גם אוטמים שקטים במוח עשויים להיות קשורים באופן עצמאי לבעיות זיכרון. סריקות המוח חשפו כי 174 מהמשתתפים חוו אוטמים שקטים ואותם אנשים לא תפקדו טוב כמו האחרים בבדיקות זיכרון. הממצאים היו נכונים בין אם ההיפוקמפוס התכווץ או נותר גדול.
נראה כי בחלק גדול מהחולים, שיטיון נגרם לא על רקע שינויים ניווניים במוח, אלא גם על רקע מחלה של כלי דם קטנים. מהמחקר וממחקרים קודמים נוספים, ניתן להסיק כי על-ידי איזון גורמי סיכון למחלות כלי דם כגון יתר לחץ דם, השמנה, עישון, יתר שומנים בדם וסוכרת, ניתן להוריד סיכון לשיטיון בגיל המבוגר.
רוצים להפחית סיכון לאוטמים שקטים? תתחילו להתעמל