הפה יבש? סובלים מהשתנה מרובה? ירדתם במשקל ואתם מרגישים חולשה ותשישות? ייתכן שחליתם בסוכרת ולא ידעתם. למעשה, גם אם אתם לא סובלים מאף אחד מהתסמינים האלה ייתכן שאתם סוכרתיים - או בדרך לשם.

בישראל חיים יותר מ-450,000 חולי סוכרת המטופלים בתרופות ולפי הערכות של המועצה הלאומית לסוכרת יש עוד 200,000 אנשים עם סוכרת שאינה מאובחנת ואינה מטופלת.

אבחון סוכרת חשוב כדי לטפל במחלה ולמנוע את הסיבוכים הנלווים לסוכרת, לרבות פגיעה בכליות, פגיעה בעיניים עד כדי אובדן ראייה, כיבים ופצעים שאינם נרפאים, פגיעות עצביות וכן עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

תסמינים של סוכרת

לסוכרת שאינה מטופלת רפואית מגוון רב של תסמינים אפשריים, מעבר לעלייה הנצפית ברמת הסוכר בדם שמאובחנת לרוב רק בבדיקת דם אקראית.

התסמינים האופייניים למחלה, שיכולים להדליק נורה אדומה בדבר הצורך לבקש הפנייה מרופא לבדיקות מעבדה, כוללים לרוב:

• עלייה במתן שתן, הקשורה לכך שהדם הרווי בסוכר סופח יותר נוזלים ומגדיל את כמות הפרשות הנוזלים מהגוף בשתן.
• צמא ויובש בפה שמקורם בהשתנה מרובה ובספיחת הנוזלים הגורמת לה.
• ירידה במשקל העשויה להיגרם מניצול של שכבות השומן על ידי הגוף לצורכי אנרגיה, מאחר והסוכר המשמש את רוב האנשים ליצירת אנרגיה מווסת למחזור הדם.
• עקצוצים ותחושות חום, קור או אובדן תחושה בגפיים, הנגרמים מהנזק של רמות סוכר גבוהות למערכת העצבים, ומכונים בשם הכולל 'נוירופטיה סוכרתית'.
• חולשה, עייפות, תשישות ורעב.

עם זאת, סימנים אלה לרוב יאפיינו סוכרת סוג 1 (שכונתה בעבר "סוכרת נעורים"), ואילו סוכרת סוג 2 לרוב אינה נושאת תסמינים אופייניים, פרט לעובדה שרוב המאובחנים בה גם מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. בסוכרת סוג 2 האבחון יהיה לרוב בבדיקות דם שבוצעו באקראי.

אבחון סוכרת בבדיקות מעבדה  

בדיקת סוכר בצום

לפי הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הנהוגים ברוב המדינות לרבות בישראל, סוכרת מאובחנת כיום על פי בדיקה לרמת הסוכר (גלוקוז) בדם כעבור שמונה שעות לפחות של צום (ניתן לשתות מים), כשתוצאת הבדיקה היא 126 יחידות מ"ג גלוקוז לדציליטר דם ומעלה בשתי בדיקות חוזרות המבוצעות במועדים נפרדים.

לפי קווים מנחים של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) משנת 2005, שאומצו בהמשך גם בישראל, ערך שבין 100 ל-126 יחידות (מ"ג גלוקוז לדציליטר דם) מוגדר כטרום סוכרת.

בדיקת העמסת סוכר

כשמופיע ערך גבולי לסוכרת בבדיקת הדם בצום, או כשהערך בבדיקה בצום תקין ועדיין קיים חשד למחלה לאחר הופעתם של תסמינים שונים, מתבצעת בדיקת העמסת סוכר – בדיקת דם המבוצעת ללא צום מקדים ולאחר שתיית מים מהולים בסוכר.

ניתן לאבחן סוכרת בבדיקת דם, שעתיים לאחר שתיית מים מהולים ב-75 גרם סוכר, במידה ורמת הסוכר בדם בבדיקה מגיעה ל-200 יחידות (מ"ג גלוקוז לדציליטר דם) ומעלה. ערך של עד 140 יחידות מוגדר כבדיקה תקינה. טווח של 199-140 יחידות מוגדר כגבולי ועשוי להצביע על טרום סוכרת.

בדיקת המוגלובין מסוכרר  (HbA1C)

בדיקת המוגלובין מסוכרר משמשת מזה שנים ככלי חשוב למעקב אחר מצבם של חולי סוכרת, אך בשנים האחרונות הופכת הבדיקה גם לשימושית יותר בשלב הראשוני של אבחון המחלה.

מאחר ומשך החיים של כדוריות דם אדומות הוא לרוב 4-3 חודשים, הבדיקה מאפשרת לאמוד בממוצע את חשיפת הדם לרמות גבוהות של סוכר ב-4-3 חודשים האחרונים.

בבדיקה זו, רמה גבוהה מ-6.5% מצביעה על סוכרת, ורמה של 5.7% עד 6.4% עשויה להעיד על טרום סוכרת.

כיום ניתן לוותר על העמסת סוכר ולבצע את הבדיקה לרמותHbA1C  בלבד.

עוד על בדיקת המוגלובין מסוכרר

ברוב מדינות העולם וכן בישראל אין כיום המלצה רשמית לביצוע בדיקות דם לנוכחות סוכר בדם מדי תקופה כלשהי – כבדיקת סקר לאבחון סוכרת.

בדיקת סוכר בשתן 

כחלק מתהליך האבחון בקופות החולים, נהוג לעתים להפנות את המטופל גם לבדיקת סוכר בשתן, שכן בקרב אנשים בריאים שתן אינו מכיל סוכר, ואילו בקרב חולי סוכרת מסוג 2 כשרמת הסוכר בדם גבוהה, מופרש הסוכר לכליה וממנו לשתן.

סוכר מופיע בשתן כשרמתו בדם גבוהה מ-180 יחידות (מ"ג לדציליטר דם), אם כי לא נהוג להתבסס באבחון סוכרת על מדידה זו, כי ישנם אנשים עם סף כלייתי גבוה או נמוך, למשל נשים בהיריון שניתן לאתר אצלן סוכר בשתן מבלי שקיימת רמת סוכר גבוהה בדם שתעיד בהכרח על סוכרת.

סוכרת סוג 1 או 2?

סוכרת סוג 2, המתאפיינת בעמידות להורמון האינסולין בגוף, לרוב אופיינית לאנשים עם עודף משקל או השמנת יתר, כשיש סוכרת במשפחה והרמות הגבוהות של סוכר בדם אינן גבוהות במיוחד ומתגלות באקראי. לעומת זאת, סוכרת מסוג 1 – מחלה בה מערכת החיסון הורסת את תאי הבטא שמייצרים אינסולין בלבלב – מופיעה לרוב אצל צעירים עם תופעה סוערת של ירידה במשקל ויובש בפה, השתנה משמעותית וירידה במשקל, ולרוב אין אנשים נוספים במשפחה עם סוכרת, כי ההסבר שלה הוא פחות גנטי.

מטופלים שאובחנו כסוכרתיים ויש חשד שלקו בסוכרת סוג 1 או שמצבם הקליני אינו ברור כדי להבחין בין סוגי הסוכרת – יופנו בהמשך לבדיקות דם מיוחדות. בדיקות אלה, שבוחנות הימצאותם של נוגדנים בדם התוקפים את תאי הבטא, אינן מבוצעות בשגרה ואינן כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי.

הבדיקה מאמתת נוכחות של נוגדנים עצמיים בדם האופייניים ללבלב: אם יש נוכחות של נוגדנים בבדיקה, הדבר מצביע על סוכרת סוג 1. עם זאת, אם הבדיקה שלילית, היא לא בהכרח מצביעה על סוכרת סוג 2, זאת מאחר שיש מספר גבוה של כ-50 נוגדנים המאפיינים סוכרת סוג 1, ואילו הבדיקות במעבדות כיום מאפשרות לאבחן רק 3-2 מרכזיים מתוכם. כיום מבוצעות ברוב המרכזים הרפואיים בדיקות לנוגדני Anti-GAD ונוגדני ICA. כמו כן ישנה היום בדיקה לנוכחות טרנספורטר אבץ-נוגדנים 8, הקרויה גם ZnT8Abהמסייעת לאבחנה בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2.

בדיקה נוספת המסייעת להבחין בין סוגי סוכרת היא בדיקה לרמות פפטיד סי, עליה יוסבר בהמשך.

במידה והקליניקה והבדיקות מצביעות על סוכרת סוג 1, המשמעות עבור הנבדק גדולה: עליו לעבור מיידית לטיפול בהזרקת אינסולין לכל חיים.

זיהוי שלב המעבר לאינסולין

בסוכרת סוג 2 הטיפול לרוב מתחיל בשינויי אורח חיים ותרופות. זיהוי שלב המעבר לאינסולין בקרב חולי סוכרת סוג 2 המטופלים בתרופות נעשה לרוב על סמך אבחנה קלינית והחלטה משותפת של הרופא עם המטופל. אם החולה לא מגיב לטיפול התרופתי ולא מגיב לטיפול בשינוי אורח חיים ומשך הסוכרת ארוך, ימליץ הרופא לרוב על מעבר לאינסולין. לאחר עשר שנות סוכרת סוג 2, ל-80%-70% מהחולים אוזל האינסולין והסוכר לא ירד בדם גם אם יתנו להם הרבה תרופות.

ההחלטה הקלינית תלויה בגורמים רבים, לרבות גיל, משך הזמן שחלף מהאבחנה ומצב סוציו אקונומי, לרבות הבנת החולה את מצבו והמוטיבציה שלו לאזן את רמות הסוכר בדמו. יש חולים צעירים שנרצה שרמות ה-HbA1C יהיו אצלם נמוכות מ-6% וכשיש חריגה מהיעד נמליץ על אינסולין, ויש קשישים שפיתחו סוכרת, ולא צריך להעבירם במהירות לאינסולין, כי יש בזה גם סיכון מסוים עבורם בהתקפי היפוגליקמיה.

בדיקת פפטיד C (C-Peptide)

בדיקת מעבדה המסייעת לאבחן האם מטופל חולה סוכרת נמצא בשלב הדורש מעבר להזרקת אינסולין, היא בדיקת 'פפטיד סי' (C-Peptide) המשמשת לבדיקת תפקוד הלבלב וכמות האינסולין שהגוף מייצר.

למולקולת אינסולין יש שתי שרשראות שמחוברות בחלבון הקרוי C-Peptide. אם נרצה לדעת כמה אינסולין יש בגוף, בירור רמות האינסולין בדם אינו יכול לתת תמונה מספקת, מאחר והאינסולין מגיע למחזור הדם לאחר שהופרש בלבלב ועבר את הכבד. הכבד אינו אדיש לאינסולין ועשוי לפרק חלק מהאינסולין, לכן רמות האינסולין בדם אינן בהכרח הרמות שהפריש החולה. בדיקת 'פפטיד סי' מאפשרת לקבוע מהי 'הרזרבה הלבלבית', כלומר כמה אינסולין עדיין מפריש הלבלב אצל חולה הסוכרת. כשרמת הפפטיד בבדיקה גבוהה זה סימן לכך שהגוף מפריש הרבה אינסולין. מאידך, בדיקה שמצביעה על רמה אפסית של 'פפטיד סי' מאפשרת אומדן ודאי לכך שהלבלב הפסיק להפריש אינסולין וכי יש לעבור מהתרופות לשלב ההזרקה של אינסולין.

בדיקת 'פפטיד סי' מסייעת גם לקבוע מאיזה סוג סוכרת סובל המטופל: כשרמת הפפטיד מאוד נמוכה, והגוף אינו מייצר אינסולין, האבחנה היא קרוב לוודאי של סוכרת סוג 1 ואילו בסוכרת סוג 2 בשלביה הראשונים, כשהגוף עדיין מייצר אינסולין, רמת הפפטיד תהייה תקינה ולעתים אף גבוהה מהנורמה.

רמות תקינות של הבדיקה בקרב מבוגרים הן 0.5 עד 3-2 ננוגרם למיליליטר (ng/mL) לאחר צום של שמונה עד עשר שעות, כשהערך העליון משתנה בין מעבדות ובין מדינות.

אבחון טרום סוכרת

בסוכרת מוכרים שני מצבי ביניים, המצביעים על 'טרום סוכרת': לפי הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הראשון הוא מצב של רמות שבין 110 ל-126 יחידות מ"ג לדציליטר דם בבדיקת סוכר סטנדרטית בצום, מצב הקרוי IFG, קיצור של Impaired Fasting Glucose, ולפי קווים מנחים של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA), שאומצו גם בישראל, נהוג להגדיר טרום סוכרת מסוג זה בטווח שבין 100 ל-126 יחידות מ"ג לדציליטר דם בבדיקת סוכר בצום.

המצב השני מאופיין ברמות גלוקוז שבין 140 ל-200 מ"ג לדציליטר דם לאחר העמסת סוכר – הקרוי  IGT, קיצור של Impaired Glucose Tolerance.

כשמאובחן בבדיקת דם אחד משני מצבים אלה, נטיית הלב של הרופאים היא לרוב לנסות ולטפל במחלה ללא תרופות, באמצעות הטמעת הרגלי תזונה בריאה (בעיקר הפחתת פחמימות ושומנים) ופעילות גופנית, בניסיון להוריד את רמת הסוכר בדם.

עם זאת, בשנים האחרונות מחקרים העלו כי טיפול יומיומי בתרופה מטפורמין/ גלוקופאג' הנמצאת בסל הבריאות ונחשבת לתרופת קו ראשון בסוכרת, בקסניקל, המשמשת כגלולה להרזיה הנמכרת בישראל במרשם רפואי או בפרנדאז, הכלולה בסל הבריאות, עשוי למנוע את המשך ההידרדרות ברמת הסוכר בדם ולעכב את הופעת הסוכרת.

כיום רופאים רבים בישראל ובעולם נותנים מטפורמין למטופלים עם טרום סוכרת, בייחוד אם הם סובלים מהשמנה, ונותנים להם שלושה חודשים להפחית 5% עד 10% ממשקל גופם באמצעות דיאטה. אם הם לא מצליחים, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי, שמטרתו כמובן להשיב במהירות את רמת הסוכר בדם לנורמה.

בהכנת הכתבה סייע פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת

עדכון אחרון: אפריל 2018