יש הדוגלים בתאוריה שהבישול הוא שהוביל את המין האנושי למקום כה אחר בין החיות, עכשו התווספו נתונים נוספים התומכים בתיאורית בישול - נתוני לעיסה.

בכנס Evolution 2010 conference באורגון הציגו כריסטופר אורגן וריצ'רד וורנגהם עדויות חדשות התומכות בהנחה שאנחנו הסתגלנו מזמן (לפני יותר ממיליון שנה) לאכול אוכל מבושל.
החוקרים טענו שאם הסתגלנו לאכילת אוכל מבושל הרי שנלעס הרבה פחות שכן אוכל מבושל הוא רך יותר ולכן דורש פחות לעיסה מאוכל חי.

במעקב אחרי משך זמן לעיסה אצל פרימטים (קופים ובני אדם) הראו החוקרים שחיה בגודל שלנו, בני האדם, היתה צריכה ללעוס במשך כמחצית מזמן העירות. אבל בממוצע אנחנו לועסים פחות מ- 10% מזמן העירות שלנו. דהיינו הסתגלנו לאכול מזון הרבה יותר רך שאינו דורש הרבה לעיסה.

גם בבחינת גודל השיניים הטוחנות אנחנו נמצאים מחוץ לטווח הקופים ויש לנו שיניים הרבה יותר קטנות. בבחינת מאובנים נמצא כי גודל השיניים הקטנות נראה כבר מלפני כמעט 2 מיליון שנים, מימי הנאנדרטלים ה- H. erectus.

עד לתאורית הבישול, לא היה הסבר לשיניים הקטנות.

עם הבישול קל להבין איך המזון הדורש פחות לעיסה ופחות עיכול איפשר הקצאת יותר אנרגיה להתפתחות המח שאכן בערך בתקופה הזאת החל לגדול.

המיגבלה של תאורית הבישול היא שאין עדויות לכך שהאבות הקדומים ידעו לשלוט באש לפני מיליון שנה.
העדות העתיקה ביותר לאש במגורי אנוש נמצאה בישראל בגשר בנות יעקב במימצאים מלפני כ- 800000 שנים של אבן אש חרוכה וכלי מתכת.

NewScientist, July 16, 2010, issue 2769

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט